בנין ציון החדשות/קסג
|
< הקודם · הבא > |
ב"ה אלטאנא יום ו' ג' אלול תרט"ו לפ"ק
- להרב מו"ה יעקב נפתלי הערץ בערנשטיין נ"י בק"ק לעמבערג:
מר נ"י תמה על הר"י בתוס' פסחים (דף ע"ז) שהקשה אמה דמשמע שם דלמ"ד טומאה דחוי' צריך ריצוי ציץ שהרי טומאת גברא דחוי' אף שאין הציץ מרצה על טומאת הגוף דאיך לא ראה דברי רש"י זקנו שפירש הטעם דאין הציץ מרצה על טומאת הגוף כיון דרחמנא דחיי' ליחיד א"כ אין מצו' עליו אבל בצבור שע"פ המצו' מביאין קרבן בטומאה באמת למ"ד דחוי' אין זה רק ע"י ריצוי ציץ ושכן כתב בפי' הרמב"ם עכ"ל:
כבר אמרו חז"ל דברי תורה עניים במקומם ועשירים במ"א וכן בענין זה שיטת הר"י מבוארת במנחות (דף ט"ו) דשם אמרינן ת"ש ר"י אומר אפילו שבט א' טמא וכל השבטים טהורים יעשו בטומאה לפי שאין קרבנות צבור נחלקין והכא מאי הציץ מרצה איכא ופירשו התוס' דהא אין הציץ מרצה על טומאת הגוף מדדרשינן שם (דף כ"ה) עון הקדשים הוא נושא ולא עון המקדישים ומה דאמרינן בכיצד צולין טומאה דחוי' בעי ציץ לרצויי היינו טומאת בשר אבל לטומאת הגוף דלא מהני ציץ אפילו בלא ציץ ע"ש הרי מבואר דטומאת הגוף היכי דצבור מקריבין בטומאה אין זה ע"י ריצוי ציץ שהרי על עון המקדישין אין ציץ מרצה וזה שהוקשה לר"י שאף שסוגית הגמרא דפסחים היא לענין טומאת בשר (ולא כמש"כ מר נ"י דהסוגיא איירי בטומאת גברא) מכ"מ איך פשיטא להגמרא דהיכי דטומאת בשר או מנחה דחוי' צריך ריצוי ציץ שהרי גם בטומאת גברא כשהצבור עושין בטומאה אין זה ע"י ריצוי ציץ כיון שהציץ לא נושא עון המקדישים. וגם שיטת רש"י כן מבואר בדבריו ביומא (דף ז') ד"ה בין בצבור שכתב ומה בין יחיד לצבור שהיחיד אין טומאת הגוף נדחה אצלו שאין הציץ מרצה על טומאת הגוף ושל צבור נדחת טומאת הגוף אצלם ולא ע"י ציץ עכ"ל ומזה מבואר שמה שכתב בפסחים דרחמנא דחיי' ליחיד זה בעצמו הוא מפני שאין הציץ מרצה על טומאת הגוף כמש"כ בפי' ביומא וצריך טעם זה דלא מרצה אפילו הקריב שוגג בטומאה אבל עכ"פ מבואר דעתו ג"כ דדחיית טומאת הגוף בצבור אינה ע"י ציץ וכדאמרינן בגמרא דמנחות (דף ט"ו) הנ"ל. וע"פ הדברים האלה לא על הר"י יש לתמו' כי אם על הרמב"ם שכתב דטומאת הגוף הדחויי' בצבור צריך ריצוי ציץ שזה נגד הגמרא דמנחות הנזכרת. והנה שם (דף כ"ה) ד"ה עון הקשו התוס' אמה דאמרינן דעל עון המקדישים אין הציץ מרצה שהרי בפ"ק דיומא (דף ז') אמרינן דמרצה על הכהנים העושים בטומאה והניחו בקושיא ולפ"ז הי' אפשר לומר דיש סוגיות חלוקות ופסק הרמב"ם כסוגיא דיומא אבל באמת דברי התוספ' בזה צ"ע דלא ידעתי בעניי באיזה מקום ביומא אמרינן כן דמרצה ציץ על הכהנים העושים בטומאה וממילא גם להרמב"ם לא ידעתי ראי' משם:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |