בנין ציון החדשות/קס
|
< הקודם · הבא > |
[חולין (דף מ') אר"ה השוחט חטאת בשבת בחוץ לעבודת־גלולים]
ב"ה אלטאנא יום ו' ד' ניסן תרט"ו לפ"ק
- להרה"ג וכו' מו"ה דוד דייטש נ"י הגאב"ד דק"ק זאהרוי יע"א:
הקשה מר נ"י אמה דמוקי בחולין (דף מ') הך דהשוחט חטאת בשבת בחוץ לע"ז כגון שהי' חצי קנה פגום והוסיף עליו כל שהו דאל"כ כיון דס"ל לרב הונא דשחט סימן א' לע"ז אסרה אשחוטי חוץ לא ליחייב מחתך בעפר הוא שהרי קשה איך משכחת חצי קנה פגום כיון דבידי אדם אי אפשר לצמצם וא"ל דס"ל כמ"ד אפשר לצמצם דמלבד דזה דלא כהלכתא אלא דיקשה גם על הרמב"ם דפסק בידי אדם אי אפשר לצמצם ואעפ"כ פסק הך דחצי קנה פגום וגם מה שס"ל לרבינו שמעון דמ"ד מחצה על מחצה כרוב אפשר דס"ל אי אפשר לצמצם לא שייך בזה דמספק אי אפשר להביא קרבן חטאת עכ"ד:
באמת זאת קושיא עצומה היא ולענ"ד אולי י"ל ע"פ מה שכתב הט"ז י"ד (ס"ס ב') להשיג על הב"ח שכתב דאפי' במעשה כל דהו דלא נעשית נבלה על ידו נאסרה אם עשה לשם ע"ז שזה אינו דדוקא במידי דנעשה נבלה על ידו נאסרה ע"ש והש"ך בנקה"כ השיג עליו מסוגיא זו דא"כ מאי פריך משוחט חטאת בשבת בחוץ לע"ז ומה צריך לתרץ שהי' חצי קנה פגום לימא דשחט הקנה מתחלה לשם ע"ז ועד ששחט הרוב לא נאסרה ובשעה ששחט הרוב הוי שחיטה בחוץ ושחיטת ע"ז ואיסור שבת כהדדי אע"כ דאפילו לא שחט רק משהו מקנה לשם ע"ז נאסרה משום תקרובת ע"ז. ומה שהביא הט"ז ראי' ממה דקאמר הטור והרמב"ם ששחט סי' א' לע"ז ולא אפילו מקצת סימן זה אינו ראי' דנקטו לשון רב הונא דאמר ג"כ סימן א' ולאו דוקא הוא דה"ה מקצת סימן ולכן השיג על הט"ז ועמו הסכימו הפר"ח והכו"פ והפ"מ ולענ"ד דלא לישוויי' לט"ז כטועה כ"כ י"ל ליישב שיטתו במקצת עכ"פ דהרי באמת יש תמי' בזה דרב הונא נקט שחט סימן א' ואפילו במקצת סימן הדין כן ולכן נ"ל די"ל דרב הונא עצמו מסופק בזה במה דפליגי הש"ך והט"ז או עכ"פ רב פפא דמתרץ אליבי' דרב הונא הך דהשוחט חטאת מסופק בזה אי רב הונא סימן א' דוקא קאמר דהוי מידי שנעשה ע"י נבלה אבל מקצת סימן לא או דלמא נקט סימן א' דבזה ודאי הוי תקרובת ע"ז אבל במקצת קנה הוי ספק ולכן מתרץ שהי' חצי קנה פגום דאם הי' שוחט כל הקנה לא הי' חייב על שחוטי חוץ דדלמא במקצת קנה נעשית תקרובת ע"ז ומחתך עפר הוא אבל השתא שאיירי בחצי קנה פגום והוסיף עליו כל שהוא לשם ע"ג א"ש דחייב גם משום שחוטי חוץ אפילו למ"ד בידי אדם אי אפשר לצמצם מטעם ספק ספקא דדלמא לא נעשית תקרובת ע"ז אלא בשוחט רוב דאז פשיטא דחוץ וע"ז בהדי הדדי קאתי ואת"ל דנעשית תקרובת ע"ז במשהו בלא רוב דלמא הי' מחצה על מחצה מצומצם וכשהוסיף משהו ג"כ באים כאחד ומטעם ספק ספקא חייב חטאת אשחוטי חוץ ג"כ דסמכינן אספק ספקא גם להקל וכמו שס"ל לרבינו שמעון דמטעם ספק ספקא מותרת למ"ד מחצה על מחצה כרוב וכן י"ל גם לשיטת הרמב"ם ולכן מכח קושיא זו יהי' ראי' במקצת עכ"פ לשיטת הט"ז שדוקא בדבר שנעשית נבלה על ידו נאסרה ודאי אבל במקצת קנה לא נאסרה בודאי רק מספק:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |