בנין ציון/ב/קכב
|
< הקודם · הבא > |
ב"ה אלטאנא יום ו' י"ב אייר תרי"ג לפ"ק
- להרה"ג וכו' מו"ה יוסף חיים קרא נ"י אב"ד דק"ק פארדאן יע"א:
הקשה מר נ"י על הראב"ד (פ"ב מהל' גניבה ה"א) שהשיג על הרמב"ם וז"ל: א"א גנב נכסי הקדש משלם קרן וחומש ואשם להקדש שהרי מעל. נראה להדיא דמשיג על הרמב"ם שכ' שם דגנב נכסי הקדש אינו משלם אלא הקרן בלבד (ולא כפל) והוא תמוה דהא לא שייך כפל אלא בגנב בזדון ובזדון אינו משלם חומש ואשם כמבואר ברמב"ם (הל' מעילה) ואי תימא דהראב"ד מיירי בזדון הגניבה ושגגת הקדש עכ"פ מנ"ל להקשות על הרמב"ם דהא מלישנא דהרמב"ם נראה להדיא דקאמר שגנב נכסי הקדש היינו שהוא ידע שהוא הקדש וגנבם ולענ"ד צ"ע עכ"ל:
מלבד מה שהקשה מעכ"ת נ"י על הראב"ד עוד הוקשה לי איך כתב דגנב נכסי הקדש משלם קרן וחומש ואשם להקדש שהרי מעל עכ"ל. הרי מעילה ליכא אלא א"כ נהנה בשוה פרוטה כמבואר ברמב"ם (ריש ה' מעילה) ובכמה דוכתי וא"כ בגנב לחוד בלא שנהנה איך מעל אכן בזה י"ל דהראב"ד לשיטתו אזיל דס"ל דאם מוציא מרשות הקדש לרשות חולין מיד מעל אפילו לא נהנה כנראה ממה שכתב ה' מעילה (פ"ו ה"ח) ע"ש וכן משמע מתוספ' קדושין (דף מ"ג) ד"ה שלא ע"ש וזה כוונת השגת הראב"ד על הרמב"ם שכתב סתם שגנב נכסי הקדש אינו משלם אלא קרן ולא חילק אם הגנב ידע שנכסי הקדש הם או לא ידע ולכן השיג שאם לא ידע אף שגנב במזיד הרי לענין הקדש בשוגג הוציא הקדש לרשות שלו שהוא רשות חולין וצריך לשלם קרן וחומש ואשם אבל הרמב"ם י"ל דלשיטתו אזיל דממה שכתב בה' מעילה (שם) נראה דעתו דבלאו הנאה לא מועל במוציא הקדש לרשות חולין ע"ש ולכן בגנב לבד ליכא מעילה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |