בנין ציון/ב/פד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

בנין ציון ב פד

סימן פד

ב"ה אלטאנא יום ה' י"ג ניסן תר"ט לפ"ק

להרה"ג וכו' מו"ה משה שיק נ"י האב"ד דק"ק יערגן יע"א.

על מה שכתב מעכ"ת נ"י על דברי המל"מ (ריש הל' קרבן פסח) דמדברי הרמב"ם מוכח דגם בחו"ל החיוב על ישראל לבא לירושלים ולשחוט הפסח ותמה על התוס' פסחים (דף ג' ע"ב) שכתבו דבחו"ל פטורים מנ"ל זה הא חובת הגוף נוהג בחו"ל דנראה לו דדברי התוס' פשוטים ומיוסדים על דברי התוס' בקדושין (ל"ז ע"ב) ד"ה הואיל וכו' בתירוץ הראשון דגבי פסח דכתיב כי תבואו אינו נוהג אלא לאחר ירושה וישיבה וכן איתא במכילתא פ' בא והובא ברש"י שם ומבואר בקדושין (ל"ז ע"ב) מקו' הש"ס דא"ל ר"ע והרי שבת דנאמר בו מושבות ואפ"ה נוהג בא"י ובח"ל מזה מוכח מה דאינו נוהג אלא לאחר ירושה וישיבה אינו נוהג בח"ל והפ"י צידד שם בזה ואפ"ה מסתבר לי' כן וא"כ שפיר כ' התוס' בפסחים ופסח מצרים ופסח מדבר היו הוראות שעה עפ"י הדבור והרמב"ם סובר כאידך תי' של התוס' דביאה הנאמר גבי פסח הוא להורות עשה מצוה זו ובשבילה תכנס לארץ זה שורש הפלוגתא לענ"ד איברא לתי' ראשון של התוס' תמהני מזבחים (קי"ח ע"א) דקאמר ויעשו בני ישראל את הפסח בגלגל למה לי פשיטא וכו' וקשה הא טובא איצטריך לפי תירוץ ראשון של התוס' לאשמעינן דעפ"י הדבור הקריבו וצ"ע על התוס' וראיה לתי' ב' ולשיטת הרמב"ם:

והנה עוד כתבו התוס' בפסחים שם דמי שאין לו קרקע פטור מפסח כמו דפטור מראיה לר"א בפסחים (ח' ע"ב) והרמב"ם גם לענין ראיה לא פסק דינו דר"א והטעם עי' בצל"ח פסחים שם. ולענ"ד משום דבפ"ג דפאה (מ"ו) מנה שם הדברים דנ"מ בקרקע כ"ש ולא מנה זה והירושלמי שם הביא בשם ברייתא דמוסיף האי דינא דר"א ומשמע דמתני' פליג ופסק כמתני' אמנם אפי' אי קיי"ל כר"א לענין ראיה אבל לענין פסח נראה פשוט דגם מי שאין לו קרקע חייב וכמו שהוכיח המ"ל שם דלא ילפינן מראי' מדנשים חייבים בפסח

תשובה

מה שכתב מעכ"ת נ"י שהפלוגתא שבין הרמב"ם והתוס' אם חיוב פסח נוהג בחו"ל תלי בב' שיטות שהביאו התוס' בקידושין (דף ל"ז) אם מה שכתוב בפסח ביאה הוא לאחר ירושה וישיבה או לא הדין עמו בזה וגם אני כבר אמרתי כן אכן לא העלתי על הדפוס מפני שא"ע מצאתי שכבר האור חדש פסחים (דף ג') כתב כן [גם מה שהקשה הרה"ג אב"ד דק"ק פעגערסהיים נ"י לשיטת התוס' דמי שאין לו קרקע דפטור מפסח איך עשו ישראל פסח במדבר ואת"ל שא"י מוחזקת להם האיך עשו מישאל ואלצפן פסח הרי לוים לא נטלו חלק בארץ הביא בס' אור חדש ששמע בשם שאגת אריה וגם הוא תי' מה שכתבתי בזה שלהלוים היו ערי מגרש ונקרא יש להם קרקע. והנה הרב הנ"ל נ"י השיב ע"ז דהנה מתוס' ברכות (דף כ') מוכח דלכ"ע אין להם קרקע אבל לענ"ד אפכא מסתברא דע"כ לא פליגי ר"מ ור"י (סוף מ"ש) אלא לענין אם הלוים יכולים לומר האדמה אשר נתת לנו כיון שהכתוב מעיד שלא היה להם חלק ונחלה מאת הקב"ה אלא מאחיהם ישראל להם צוה שיתנו להם ולכן גם התוס' כתבו לר"מ אינם יכולים לומר בברה"מ אשר הנחלת לאבותינו כיון שהקב"ה לא הנחיל אבל לענין יש לו קרקע דאתי מלא יחמוד איש את ארצך ואפילו קנה קרקע מקרי יש לו ארץ כש"כ דלוים נקראו יש להם קרקע] והנה מר נ"י הקשה על שיטת התוס' דביאה אחר ירושה וישיבה ומה שעשו פסח בימי יהושע ע"פ הדבור עשו דא"כ מה פריך זבחים (דף קי"ח) ויעשו את הפסח בגלגל פשיטא וכו' הרי צריך קרא להשמיענו שעשו פסח ע"פ הדבור ומתוך כך רצה להוכיח נגד התוס' וכהרמב"ם ולענ"ד אין אני רואה קושיא בזה שהרי נראה מדברי התוס' שרק לחד תנא דבי ר"י דס"ל דביאה אחר ירושה וישיבה משמע כתבו כן דפסח מדבר ויהושע היה ע"פ הדבור אבל לאידך תנא דבי ר"י דס"ל דהיכי דכתיב ביאה לחוד גם ח"ל בכלל מן הדין היו חייבין בפסח והרי בזבחים לא פריך פשיטא רק לפרש טעם דר"ש דהוא דייק כן דקרא מיותר הוא וא"כ י"ל דמוקי ר"ש דס"ל כהך תנא דביאה גם ח"ל בכלל. ובלא"ה משמע דס"ל לר"ש כן דהרי חדש דנאמר בו ביאה ס"ל דנוהג בח"ל כדאמר קידושין (דף ל"ג) הרי דס"ל דביאה גם ח"ל בכלל וא"כ ל"צ קרא שעשו פסח בגלגל ואין להקשות דאכתי כי קאמר שם דרבנן כר"י ס"ל ומוקי קרא לערל מקבל הזאה למה לא קאמר דרבנן ס"ל כמ"ד דע"פ הדבור היה ומוקי קרא להכי די"ל דניחא לי' לומר דרבנן מוקי להא דר' יוחנן דאל"כ הוי ר"י דלא כמאן וגם אין להקשות דאכתי למ"ד דביאה אחר ירושה וישיבה הא דר' יוחנן מנ"ל דהא צריך קרא דע"פ הדבור עשו דיש לומר שהרי לפי מה שכ' התוס' הרא"ש יבמות (דף ע"א) לתרץ קושית התוס' שם דל"ל קרא דערל מקבל הזאה ר"י ס"ל כר"ע דמרבה לערל כטמא ולכן צריך קרא ע"ש א"כ י"ל דהך תנא דס"ל ביאה אחר ירושה וישיבה משמע לא ס"ל כר"ע אלא כר"א דלא מקיש ערל לטמא ולא צריך קרא לערל מקבל הזאה ומוקי ליה להא שע"פ הדבור עשו וא"כ אין ראיה מזה דפשיטא להגמרא דבני ח"ל חייבין בפסח רק תלי בפלוגתא דתנאי ושפיר י"ל כמש"כ התוס' פסחים (ד' ג') דריב"ב לא עלה לעשות פסח דבח"ל הי' די"ל דהיה ס"ל דביאה אחר ירושה וישיבה משמע:

ומה שכתב מעכ"ת נ"י שממה דלא קחשיב במתני' דפאה (פ"ג) גם מצות ראיה שצריך קרקע כל דהו יש ראיה לשיטת הרמב"ם דגם אין לו קרקע חייב בראיה ובפסח נגד שיטת התוס' כן העיר גם הגאון רע"א זצ"ל בתוס' ר"ע שלו.

אכן לענ"ד להתוס' לשיטתם אדרבא יש ראיה משם להיפך שהם כתבו בב"ב (ד' כ"ז) דוידוי מעשר ג"כ אינו בלא קרקע אף שבמתני' דפאה לא קחשיב וידוי כדמוכח מדתני ליה בירושלמי ע"ש וא"כ קשה באמת למה לא קחשיב במתני' וכן הקשה בתוס' י"ט. וצ"ל דתני ושייר אבל יקשה דמאי שייר דהאי שייר וע"כ צ"ל דשייר ראיה וא"כ מוכח ממתני' דמי שאין לו קרקע פטור מראי' ולכן שפיר כ' התוס' בפסחי' להלכה כן אבל הרמב"ם י"ל דס"ל כשיטת רש"י שהביאו התוס' דוידוי לא צריך קרקע וא"כ וידוי ליכא שיור ושפיר יקשה למה לא תני ראיה במתני' דמאי שייר דהאי שייר אע"כ דסתם מתני' סובר דמי שאין לו קרקע חייב בראיה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף