בנין ציון/ב/עו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

בנין ציון ב עו

סימן עו

ב"ה אלטאנא י"ד מרחשון תר"ט לפ"ק

להרה"ג וכו' מו"ה אלכסנדר אראן נ"י אב"ד דק"ק פעגערסהיים יע"א:

הקשה מעכ"ת נ"י בפי' המשניות להרמב"ם ז"ל באלו הן הלוקין במתניתן הנוטל אם על הבנים ר' יהודה אומר לוקה ואינו משלח וז"ל שם ר' יהודה סבר לאו הניתק לעשה לוקין עליו ואין הלכה כו' ע"ש ותמוה שדברי הרמב"ם המה נגד גמ' מפורשת בחולין (דף קמ"א) דאסיקנא תלמודא שם דבעלמא סבר ר"י לאו הניתק לעשה אין לוקין עליו והכא היינו טעמא משום דקסבר שלח מעיקרא משמע:

תשובה אמת הוא שפי' הרמב"ם הוא כס"ד שם אכן מלבד שהרבה פעמים מצינו גם בפי' רש"י כזה שמפרש במשנה כהס"ד אם הפי' הוא פשוט יותר מכ"מ הכא טעמא רבא איכא שגם למסקנא הפי' כן שהרי מה שמסיק בש"ס דחולין דטעמא דר"י אינו משום דס"ל לאה"נ לעשה לוקין עליו הוא ממה דאמר ר"י בברייתא לא תותירו וגו' והנותר וגו' בא הכתוב ליתן ע' אחר ל"ת לומר שאין לוקין עליו ע"ש ובמכות (דף ט"ז) דייק מברייתא זו דס"ל לר' יהודה התראת ספק שמי' התראה ופריך מברייתא דהכה זה וחזר והכה זה דאמר ר' יהודה בב"א חייב בזה אחר זה פטור אלמא דס"ל ה"ס לאו שמה התראה ומשני תרי תנאי אליבא דר' יהודה ע"ש דכן צ"ל בין לר' יוחנן בין לר"ל שהרי אף לר' יוחנן דדייק מהא דבא הכתוב דס"ל לר"י ה"ס ש"ה קשה מהא דר"י דחזר והכה זה אע"כ דבין לר"י בין לר"ל אמרינן דתרי תנאי נינהו אליבי' דר' יהודה וא"כ הך תנא דאליבי' דר"י דהכה זה וחזר והכה זה פטור מטעם ה"ס ע"כ ס"ל דלא אמר ר' יהודה הך דבא הכתוב ליתן ע' אחר ל"ת ולפ"ז מה שפשט רבינא מזה דס"ל לר"י לאו הניתק לעשה אין לוקין עליו אינו רק לחד תנא אבל לאידך תנא אליבי' דר"י שפיר י"ל דמה דקאמר לוקה ואינו משלח הוא משום דס"ל לאו הניתק לעשה לוקין עליו ובזה א"ש מה שלאחר שפשט שם מהך ברייתא דר"י דקאמר רב אידי לרב אשי מתניתן נמי דיקא וכו' ודחי ודלמא ה"ק וכו' ע"ש ולכאורה למה לי' לרב אידי לחזור לפשוט מדיוקא דמתניתן אחר שכבר פשט בפירוש מהברייתא וגם למה להש"ס לדחות ודלמא ה"ק וכו' דמה מועיל הדיחוי אחר שכבר נפשט. אבל לפי דברינו א"ש כיון דלא נפשט רק לחד תנא אליבי' דר"י א"כ אכתי קאי הספק אי הך תנא דמתניתן אליבי' דר"י הוא הך תנא דבא הכתוב או הך תנא דהכה זה אחר זה דמאי אולמא הך תנא מהך תנא ולכן הי' רוצה תו לפשוט ממתניתן עצמה ודחי ודלמא ה"ק וכו' ולפ"ז ע"פ דחיי' זו אדרבא המסקנא היא דשפיר נוכל לומר דהך תנא דמתניתן הוא התנא דהכה זה אחר זה וטעמא דר"י משום דס"ל לאו הניתק לעשה לוקין עליו ולכן פירש הרמב"ם כן ובפרט שפי' זה מכוון יותר ללשון המשנה מדמסקו רבנן זה הכלל כל מצות ל"ת שיש בה קום עשה אין לוקין עלי' משמע דזה הוא מה דפליגי על ר"י דאל"כ היאך שייך זה הכלל לכאן כיון דגם ר"י מודה לזה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף