בנין ציון/ב/עג
|
< הקודם · הבא > |
- עוד להרב הנ"ל:
מעכ"ת נ"י הקשה בחולין (דף י"א) כתבו התוס' בשם רבינו חיים הטעם דרובא וחזקה רובא עדיף דילפינן מפרה אדומה דאזלינן בתר רובא אף דאיכא חזקה נגד הרוב דאוקי גברא שמזין עליו בחזקת טמא. וק"ל שהרי בפרה אדומה יש ג"כ חזקה אצל הרוב ואף שכתבו התוס' שם דהוי חזקה שאינה מבוררת לפענ"ד לא תהי' חזקה זו פחותה מספק אונס שכתבו התוס' דאף שאין זה ספק מ"מ לספק ספקא מצרפינן וה"ה חזקה שאינה מבוררת אם רוב מסייע לה אזי נוכל לומר שמצטרפת להיות חזקה מעליא וא"כ ברוב שאין חזקה מסייע לו מנ"ל דעדי' מחזקה ויש להביא ראי' דחזקה עדיף מרוב מהא דאמרינן בקידושין (דף פ') דסוקלין ושורפין על החזקות ובסנהדרין (דף ס"ט) פשיטא להגמרא דלא אזלינן בתר רובא להרוג נפש מפני שהתורה אמרה והצילו העדה.
מה שהקשה מעכ"ת נ"י איך ילפינן רובא וחזקה רובא עדיף מפרה אדומה דלמא התם ה"ט דחזקה שאינה מבוררת מצרפינן לרוב לענ"ד י"ל שהרי ע"כ מוכח מכח דברי התוס' דאי אמרינן דחזקה שאינה מבוררת לא הוי חזקה לא מהני אפילו לצרף עם הרוב דאל"כ אכתי לא תרצו התוס' מידי אקושיתם איך יליף רוב מפרה אדומ' ומעדים זוממים דלמא התם משום חזקה דה"ל חזקה שאינ' מבוררת דהא מכ"מ עדיף מרובא דעלמא שאין חזקה אצלו אע"כ דלא מצרפינן אפילו לרוב. ועוד נ"ל דאפילו נצרף חזקה שאינה מבוררת לרוב מכ"מ דייק רבינו חיים שפיר דרוב עדיף מחזקה מפרה אדומה ע"פ מש"כ בשו"ת נודע ביהודה ח"א אהע"ז (סי' מ"ג) דבפרה הוי שתי חזקות לאיסור חזקת טמא וחזקת אינה זבוחה דאי במקום נקב שחט א"כ אינה שחיטה ונשארה בחזקת אינה זבוחה ורצה להוכיח מזה דרוב עדיף מב' חזקות ע"ש וא"כ אפילו איכא חזקה שאינה מבוררת אצל הרוב אכתי מוכח דעכ"פ רוב עדיף מחזקה אחת.
ומה שהביא מעכ"ת נ"י ראי' שחזקה עדיף מרוב שהרי סוקלין ושורפין על החזקות ובסנהדרין אמרינן דמשום והצילו העדה אין הולכין אחר הרוב להרוג נפש לענ"ד אין ראי' שהרי ודאי גם לענין דיני נפשות אזלינן בתר רובא כדהוכיח בחולין (דף י"א) מרוצח ועדים זוממים ומכה אביו ומה דאמרינן בסנהדרין ובדנ"פ מי אזלינן בתר רובא ע"כ הפירוש כמש"כ הר"ן שם דהיכי דאי אפשר לקיים הדין ודאי אזלינן בתר רובא אבל שם איירי דאפשר לקיים הדין ורק במקום שיש לפטור א' מפני חשש הי' ראוי לחוש ע"ש ואף דגם ברוצח אפשר לקיים הדין במקום שאין לחוש שבמקום סייף נקב הוי כגון שהי' קרום של מוח מגולה ובא זה ודקרו מכ"מ כיון שדוחק לאוקמי' קרא דוקא בכה"ג כמש"כ התוס' בחולין (שם) מקרי אי אפשר לקיים ובכה"ג אזלינן בתר רובא להרוג נפש והרי גם לענין חזקה איירי בכה"ג דאי אפשר לקיים הדין אם לא נלך אחר חזקה דאל"כ לא משכחת למשל בא על אמו או מכה אמו שיתחייב אלא א"כ היו העדים אצלה כשילדתו ולא זזו ידם מתוך ידו עד שנתגדל באופן שידעו שהוא אותו הבן שילדתו ובודאי דוחק לאוקמי' קרא כן אע"כ דאזלינן בתר חזקה שהוא בנה במה שכרוך אחרי' והרי בא"א לקיים הדין רק בדוחק גם בתר רובא אזלינן בדנ"פ וא"כ לא עדיף בזה חזקה מרוב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |