בנין ציון/ב/נט
|
< הקודם · הבא > |
ב"ה ווירצבורג תקע"ח לפ"ק.
- טעם שאין אומרים מזמור לתודה בערב יום הכפורים וחקירה במי ששחט ביום שאחר יוהכ"פ לשם אשם תלוי בחוין אם שחיטתו פסולה:
הרמ"א (בסי' נא ובסי' תר"ד) פסק כפי שהובא במנהגים. שאין אומרים מזמור לתודה בערב יוה"כ דאז אין מביאין קרבנות הנאכלים שלא להביא קדשים לבית הפסול כיון שנתמעט זמן אכילתן. אכן קשה ממה דאמרינן כריתות (דף כ"ה) אמרו עליו על בבא ב"ב שהיה מתנדב אשם תלוי בכל יום חוץ מאחר יום הכפורים יום אחד א"כ למה אמר יום א' הרי גם בערב יוה"כ לא היה יכול להביא שלא להביא קדשים לבית הפסול ודוחק לומר דהוי ס"ל כר"ש דמותר להביא קדשים לביה"פ ובימי חורפי בשנת תקע"ח היה לי בזה פלפול להביא ראיה לדעת רמ"א נגד מה שהביא המג"א (בסי' נ"א) בשם הכנה"ג דיש נוהגין לאומרו דגם בערב יוה"כ שייך הטעם כמו דאמרינן לענין ערב פסח בפסחים (דף י"ג ע"ב) שאין מקריבין תודה ושלמים בער"פ דממעט באכילתן ואין לחלק בין ע"פ לעיוה"כ משום דבע"פ הקדשים נפסלין קודם שיבואו לידי נותר שהרי החלות הן חמץ לאחר שש שעות קודם הקרבתן או אחר הקרבתן אבל בעיהכ"פ אינן נאסרין רק שהוא אינו יכול לאכלן בזמנו ובזה אינו שייך דאין מביאין קדשים לביה"פ דא"כ דהקריבו תודה ושלמים בעיוה"כ תקשה מתניתין דזבחים (דף ע"ה ע"ב) אשם שנתערב בשלמים וכו' א"ל אין מביאין קדשים לביה"פ וכתב רש"י שממעט בזמן אכילת שלמים ומביא לידי נותר אלא ירעו עד שיסתאבו וכן פסק הרמב"ם (פ"ו מה' פסולי המוקדשין) והשתא בלא רעיה איכא ג"כ תקנה דיקריבם בעיוה"כ דגם אם לא יאכלם עד הלילה הא הוא לא הביאם לבית הפסול ועד מוצאי יוה"כ בין שהוא אשם בין אם הוא שלמים נפסל ונעשה נותר אע"כ מוכח דגם בעיוה"כ אין מקריבין קרבן חוץ מקרבני חובת היום או שאר עולות דלא שייך בהו מביאין לבית הפסול דלא מצאנו כן רק באכילה דאפשר שלא יהיה לו אוכלין הרבה ויבא לידי נותר אבל באימורין הא יכול לתתן בבת אחת ע"ג מזבח או שיכול להעלותן גם בליל שבת ויוה"כ על גבי מזבח בלא הקטרה רק בהלנה כדאמרינן פסחים (דף נ"ט ע"א) מעלה ומלינן בראשו של מזבח ולכן לא הוזכר בשום מקום דאין מקריבין קרבן בע"ש שמא יביא אימורין לידי פסול אם לא יקטירם עד הלילה דיפסלו בלינה משום דעולת חול אינו קרב בשבת. ואין להשיב ע"ז ממה שכתב הרמב"ם (פ"י מה' מעשה הקרבנו' וכן פ"ו מה' פסולי המוקדשין) כשם שאין ממעטין בזמן אכילה כך אין ממעטין במקום אכילה ובאוכלין ע"ש בכס"מ שהוציא כן מהתוספתא דזבחים. ולפי"ז אשם שנתערב בשלמים ע"כ ממעט זמן האכילה דבפירוש נמצא כזה במנחות (דף פ' ע"ב) תנא ר' חייא תודה שנתערבה בתמורתה ומתה חבירתה אין לה תקנה וכו' ליתא בהמה ולחם וכו' ולימא אם הך דקמייתא תודה הא לחמה והא תיהוי שלמים א"ל משום דקממעט באכילה דשלמים והיינו ע"כ זמן אכילה כמו שפי' רש"י שם דאי אכיל לה בתורת תודה שמא נשתייר ממנה למחר נמצא מביא קדשים לביה"פ קודם זמנו דשמא שלמים היא. והשתא למה אמר ר' חייא דאין לו תקנה הא יש תקנה להקריב באופן זה בעיוה"כ אע"כ דאין מקריבין קרבנות בעיוה"כ חוץ מחובת היום. אכן הקושיא למה לא אמר בכריתות שם גם חוץ מעיוה"כ שלא להביא קדשים לביה"פ י"ל דהרי בלא"ה הא דקאמר היה מתנדב אשם תלוי בכל יום הוא לאו דוקא דבשבת ויו"ט לא היה יכול להביא וכשיביא ביום א' הוא מכפר על ספק עבירות של שני הימים וא"כ ע"כ הפירוש דבכל יום הוא באותן ימים שהיה יכול להביא וע"כ אין תימה שלא הוציא גם עיוה"כ שהום יום שלא היה יכול להביא וממילא ממועט כמו שבת ויו"ט ולא קאמר רק חוץ אחר יוהכ"פ יום אחד שהוא יום שהיה יכול להביא. ומה שדייק ר"א שם דמתניתין בכל יום ובכל עת פירשתי בספרי ערוך לנר שם דלפי המבואר בסוגין פליגי ר"א ואמרו לו דלר"א בא אשם תלוי נדבה אפי' לא חטא כלל ולאמרו לו עכ"פ בעינן שיחטא חטא כל דהו. והנה יש נפקותא בזה בשני דברים האחד דלר"א בא אפילו אחר יוה"כ ולאמרו לו לא בא במוצאי יוה"כ השני דלר"א יכול לנדב אפילו יותר מאחד בכל יום כדין נדבה שאין לו שיעור אבל לאמרו לו כיון דע"כ ס"ל דבעינן ספק יום שלם כשמביא אשם תלוי דאל"כ למה לא מביא גם ביום שאחר יו"כ דלמא כבר חטא בו ביום אע"כ דבעינן להו ספק יום שלם כשמביא וא"כ גם לא יכול להביא אפי' שנים ביום א' כיון דמה שחטא בשחרית לא עבר בערב עדיין יום שלם וזה מה שאמר ר"א בכל יום ובכל עת בכל יום אפילו אחר יוה"כ ובכל עת אפי' הרבה ביום אחד כיון שבא נדבה ואמרו לו פליגי אתרווייהו. וכתבתי שם שיש נפקותא בזה לענין הלכה דביו"ד (סי' ה') פסק הטור כסתם משנה דחולין (דף מ"א ע"ב) השוחט לשם אשם תלוי שחיטתו פסולה והרמב"ם פסק שחיטתו כשרה וטעמו משום דס"ל דמתניתין כיחידאי אתיא ולאו הלכתא היא ע"ש בב"י והש"ע פסק כהרמב"ם וברמ"א פסק להחמיר כשיטת הטור והשתא כיון דטעם דהטור דהלכה כסתם משנה ולפי מה שפי' רש"י בחולין שם המשנה כאמרו לו אתיא. ולפי"ז מי ששחט ביום שאחר יוה"כ לשם אשם תלוי בחוץ צ"ע אם יש להחמיר ששחיטתו פסולה כיון דלאמרו לו ביום שאחר יוה"כ אינו מביא אשם תלוי.
כנלענ"ד הקטן יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |