בית שמואל/אבן העזר/כ
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) או שחבק ונשק. לרמב"ם חייב מלקות מן התורה כשחבק או נשק חייבי כריתות או מיתות ב"ד ובחייבי לאוין ליכ' מלקות והרמב"ן ס"ל אפילו בח"כ או מיתות ב"ד אינו אלא מדרבנן וכתב בתשובה אפילו אם אינו עושה דרך חיבה ס"ל לרמב"ם מדאוריי' אסור והוא ס"ל דאסור מדרבנן והיינו מ"ש הב"י בי"ד ס"ס קצ"ה לשיטות הרמב"ן והש"ך השיג עליו בחנם ועיין בסוגיא בסנהדרין תמות ואל תעמוד עמה אחורי הגדר פסק הרמב"ם רפ"ה ה' יסודי התורה אפילו בפנויה תמות ואל תעמוד עמה אחורי הגדר והיינו כתירוץ שם משום מגדר מלתא אפילו בפנויה תמות אבל יהרג ואל יעבור לא אמרי' בפנויה כמ"ש בי"ד סי' קצ"ז אף על גב בשאר דינים יהרג ואל יעבור ותמות ואל תעבור שוים כמ"ש שם ברמב"ם מ"מ בפנויה דאינו אלא מגדר מלת' ולא שייך מגדר מלתא אלא בתעמוד עמה אבל לא באונסין לכן יעבור ואל יהרג ואם היא א"א או חייבי כריתות כתב הר"ן דאיכא לאו אם יעמוד עמה אחורי גדר משום לא תקרבו לגלות ערוה ולמד זה ממקשן בשלמ' שם:
(ב) ונהנה בקירוב בשר. היינו או נהנה בקירוב בשר ב"ה:
(ג) דהיינו שהכניס העטרה. אבל מה שמכניס עד העטרה אינו אלא בשר ולא גיד כמ"ש בסי' ה' ולא הוי ביאה וכ"כ בדרישה אבל בט"ז כתב בסי' ה' בצד מעלה של גיד יש עטרה ויש בשר קודם שמתחיל העטרה אבל לצד התחתון של הגיד הכל עטרה כי שם מתקצרת והולך עד סמוך לראש הגיד ששם יש שביל בין שני קצוות שמגיעים שם זה אל זה וכל צד מהשביל הוא עצמו גוף עטרה והולכת וכלה עד הנקב נמצא שם הכל עטרה לכן בש"ס לא אמר אלא נשיקת אבר במקום התשמיש אבל אם מכניס מיד הוא הכנסת עטרה וכ"כ בסי' זה ואנ"ל דהא אית' בש"ס יבמות ריש דף נ"ו מכאן ואילך אינו אלא נשיקה ופטור ופי' רש"י מהכנסת עטרה ולמטה אינו אלא נשיקה ופטור ולפירושו ליכא שום דבר למטה מעטרה אלא נראה אפי' לפירושו דפי' בתחתיות הגיד הכל נקרא עטרה מ"מ אינו חייב אא"כ שהכניס עטרה שלצד מעלה הגיד, ואם מכניס פחות מעטרה של צד מעלה לא הוי ביאה מ"מ חייב מלקות בחייבי לאוין או ח"כ:
(ד) והאשה נאסרת על בעלה. אפי' אם ידוע בוודאי דלא היה ביאה קודם לכן ואינה נאסרת משום עידי כיעור מ"מ בהכניס עטרה אסורה משום ביאה זו ועיין מ"ש בסי' י"א:
(ה) ונ"ל דה"ה אינה נאסרת וכו'. ע"כ לאו בכל הדינים שכתב הטור לענין חיוב מיתה נאסרה לבעלה דהא הטור כתב המשמש באבר מת פטור ממיתה והיא נאסרה לבעלה כמ"ש בסי' קע"ח והא דפסק הטור המשמש עם מתה פטור וכן באבר מת ולכאורה לא משמע כן בפ' הע"י עיין תוספות שבועות דף י"ח מיושב שפיר:
(ו) אשה פחותה מבת שלש. אף כאן נ"מ לענין כהן אם היא פחותה מבת ג' לא הוי ביאה ומותרת אפילו לכהן אבל אם היא יותר מג' מותרת לישראל ואסורה לכהן דפיתוי של קטנה הוי אונס כן ס"ל לרוב הפוסקים ולא כרמב"ם ואם היא אנוסה לבוא עליה איש א' והיה ע"פ הדין תהרג וא"ת ולא מסרה נפשה מותרת לבעלה ישראל כן הוא כוונת הב"ח כמ"ש בח"מ ועיין תוס' ר"פ הע"י וברמב"ם פ"ב ה"ש ובהגה"מ ס"ל בשיטה א' ועיין בי"ד סי' קנ"ז:
(ז) אסור. אבל אינה נאסרת לבעלה ולא נפסלה לכהן רמב"ם:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |