בית מאיר/אורח חיים/תקיא

בית מאיר ‏ אורח חיים תקיא

סעיף א' לעשות מדורה להתחמם כתב המ"א דמתוך שהותרה וכו' האמת שכו בהר"ן והובא בב"י אמנם בהרמב"ם פ"ב הלכה י"ו כתב רחיצה וסיכה הן בכלל אכילה ושתי' שנאמר אך אשר יאכל לכל נפש לכל שצריך הגוף וכן בפי' המשניות כתב אוסרים ב"ש שיבעיר אדם אש להתחמם בו לפי שעיקרה ממה שנאמר אך אשר יאכל לכל נפש אינו נכנס תחתיו הנאת הגוף מבחוץ וב"ה אומרים כי מאמר השם אך וכו' כלל הנאת הגוף כולם וכדעת הרמב"ם מוכח ממה דאיתא דף י"ב ע"ב דאומר ר' יוחנן דאי ב"ה כיון דאמרו מתוך שהותרה הוצאה לצורך הותרה נמי שלא לצורך ה"נ מתוך שהותרה הבערה לצורך הותרה נמי שלא לצורך ואילו לדעת הר"ן הא קשה למה לו ללמוד מהיקש דהוצאה הא בהבערה גופי' מבואר דס"ל מתוך א"ו כהרמב"ם ועיין סי' תק"א סעי' ב' שם כתב הפר"ח דבאמת גם הר"ן שם הולך בשטת הרמב"ם אלא שלבסוף כתב ואפשר נמי דהר"ן לא פליג דידי' אדידי' משום דבפ"ק דכתובות גבי בעילה לכתחילה בי"ט מוכח דבהנאת הגוף נמי לא שרינן אלא במתוך (וא"י מה פעל בזה דלא ליפלג אדידי') ול"ק על הרמב"ם מזה דודאי רב פפי לא בא עליה אלא במתוך ומשום דחשוב לי' שלא לצורך אבל רב פפא משני לו עליך אמר קרא אך אשר יאכל לכל נפש דבר השוה לכל נפש ואף צורך לכל נפש מותר בלא מתוך והוא גופי' בכלל אוכל נפש:

סעיף ב אבל לא כל גופו עיין בזה בספרי קנין דעה סי' קצ"ה במה שציינתי שם לעיין בספר ס"ט סי' קצ"ז מה שכתבתי שם הנלענ"ד לדינא והנה שטת התוס' והרא"ש שרחיצת כל גופו הוא מדאורייתא אסור כדאיתא הטעם במ"א ולהכי אף בהוחמו מעי"ט אסור כמו בשבת אבל הרמב"ם כתב משום גזירת מרחץ והיינו כדאיתא בהשטה מקובצת בשם הריטב"א דגזרו בו משום מרחץ שיש כמה מלאכות אסורות והיא שטת הגאונים והרי"ף שמתירים מש"ה בהוחמו מעי"ט. ויראה לי דע"כ הגאונים גורסים במס' שבת דף מ' בהברייתא דתניא כותי' דשמואל ואין צ"ל בחמין שהוחמו בשבת כדאיתא גירסא זו בהרי"ף (אבל היא תמוה ולא אפשר דמשמע דחמין שהוחמו בשבת מותרים ברחיצת פניו ידיו ורגליו וזה ליתא) דאילו לגירסתינו הנכונה ואצ"ל בחמין שהוחמו בי"ט קשה מה ואצ"ל דמה חומר הוא בחמין שהוחמו בי"ט מחמין שהוחמו מע"ש אידי ואידי אינו אלא משום גזירה וצ"ע:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף