בית מאיר/אורח חיים/תיח
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
הלכות ר"ח
סעיף ד' אלא שמדברי הרמב"ם נראה לכאורה וכו' הוא בש"ך יו"ד סי' רט"ו ססקי"א כתב דאף להרמב"ם דהוי דאורייתא מ"מ השבועה חלה עליהם מפני שאינו מפורש בתורה וקשה לי א"כ הרי שבת ויו"ט נמי אינו מפורש בתורה כדאיתא פסחים ס"ח ע"ב פלוגתא דר"א ור"י בדרש דלכם ואפילו שבת דכ"ע מודים מדכתיב וקראת לשבת עונג הא אין זה אלא מקרא דנביאים וכבר איתא בב"י ריש סי' רל"ט ביו"ד שאחד רצה ללמוד מדפוסק הרמב"ם פ"א מה' שבועות דהנשבע להתענות בשבת וי"ט מלקין אותו משום שבועת שוא דסובר דאף על דברי סופרים אין שבועה חלה אלא שהרשב"א השיבו אפשר שהוא סבור שאסור להתענות דבר תורה אבל שיהא נקרא מפורש בתורה צ"ע:
ובב"י הנ"ל כתב בשם הר"ן בתשו' שמצא סעד מהרמב"ם לדעתו שאף מה שהוא דאורייתא כל שאינו מפורש בתורה אלא שבא ממדרש חכמים שבועה חלה עליו ולדעתי מבואר הכי ממה שפסק והוא בש"ע סי' רל"ח שבועה שאוכל נבילות וטריפות פחות מכזית חייב משום שבועת ביטוי הרי דשבועה חל אף דקי"ל חצי שיעור אסור מן התורה וא"כ פשיטא אי על שבועה להתענות בשבת וי"ט מחייב משום שוא ש"מ דס"ל דחשוב מפורש בתורה יותר מחצ' שיעור דאיסורין ואולי י"ל שבת חשוב לי' דברי קבלה כמפורש בתורה וי"ט מדכתיב ושמחת בחגך ואין שמחה אלא בבשר שלמים וצ"ע:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |