בית מאיר/אורח חיים/שס
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
סעיף א' כתב המ"א אבל מחיצות גמורות מותר אפי' יותר מסאתים דהוקפו לדירה שהרי הקיפום לדור בהם בשבת. וכן הוא לשון רש"י בגמרא ד"ה לא התירום ואע"ג שהוקף לדירה שהרי לדור בהן בלילי שבת הקיפום מע"ש. וכן דף צ"ג כתב ג' קרפיפות כגון שהיו מהלכין בדרך והקיפו ג' קרפיפות לדירה במחיצה של שתי ואל תאמר שבהיקף שלא לדירה ליתניהו להתירה אלו דשיירה כי זה לשון הריטב"א פ"ק וכל מה שנתנו כאן במחיצות גרועות אלו ה"ה לקרפף שלא הוקף לדירה דחד גונא הוא וכן מפורש בתוספתא ומה"ת נימא דפליג אלא די"ל שמפרש בדף צ"ג הדין במה שמבואר במתני' דפ"ק דאיירי במחיצות גרועות והרמב"ם פי"ו מה"ש הלכה י"ד באמת כתב הדין דסעיף ג' שהוא ע"פ המימרא דרב יהודה בדף צ"ג הנ"ל על מקומות שהוקפו שלא לשם דירה. אך תמהני שאף דין דמתני' דהיינו סעיף זה סתם וכתב ועשה מחיצה דמשמע אף מחיצה מעולה וע"כ היינו נמי באינה מוקף לדירה ולמה לא ביאר עיקר דינא דמתני' דע"כ איירי בהוקף לדירה דאל"כ איך ס"ד דחכמים ליתן ליחיד נמי כל צורכו א"ו כדפי' רש"י דאיירי בהוקפו לדירה ומ"מ מפני שהמחיצות גרועות אין נותנים ליחיד אלא ב"ס וזה השמיט וצ"ע:
והנה מלשון המ"א שהוא לשון רש"י שהעתקתי לעיל משמע דכל שהקיפו מע"ש כדי לשבות בו בשבת חשוב היקף לדירה ואם הם מחיצות שלימות מותרים אפילו ביותר מסאתים ליחיד ואפילו שובת שם בלא אוהל אבל א"כ ודאי תמוה לי מה שבסעיף ג' כתב הש"ע ועירבו יחד וכן הוא בריטב"א והטור והוא מרש"י ז"ל שכתב דף צ"ג וכגון שעירבו והוא תימא דמה ענין עירוב לקרפיפות דרשות אחד הם לכלים ששבתו בתוכו כדאיתא סי' שע"ב ומוכח שם שאין שום הבדל בין הוקפו לדירה ללא הוקפו ובפרט מוכח הכי מפרש"י במס' שבת שמובא שם בב"י ובהרמב"ם והרא"ש באמת אינו ובע"כ להכי יראה לענ"ד ללמוד מזה דלא בשביל זה לחוד מה שמקיף כדי לשבות שם חשוב מוקף לדירה שהרי עיקר מוקף לדירה היינו בפתח ולבסוף הוקף אלא מ"ש רש"י ואע"ג שהוקף לדירה שהרי לדור בהן בלילי שבת הקיפום ר"ל דדיבר בהווה דכל ששובתים בשבת תוקעים אהליהם מע"ש וגם לא נקרא כלל לדור בלא אהל ואח"כ מקיפים המחיצות דהוי פתח ולבסוף הוקף. נמצא אלו לא עירבו היו אסורים לטלטל מן האהל לקרפף חבירו דהוי כלים ששבתו בבית וא"א לדונן כדרי כולם באמצעי ומוכרח לפרש ועירבו (אך עיין סי' שס"ו ס"ב בב"י דעת הר"ר יהונתן וע"כ רש"י ס"ל כדעתו ועיין נמי בהה"מ פ"א מה"ע ועל הש"ע שם קשה מה דסתם הכא ועירבו) משא"כ הרמב"ם שהציג הדין דר' יהודה דג' קרפיפות על קרפף שלא הוקף לדירה וכן הרא"ש סתמו ואפשר דנמי פירשו בלא הוקף לדירה נמצא שרוים בלא אהלים לכן לא הוצרכו לבאר שעירבו מפני הנ"ל שקרפיפות רשות אחד לכ"ע לכלים ששבתו בתוכם (ולמה שכתבתי לעיל בהג"ה להרמב"ם בל"ז ניחא דאיירי בשיירה) אך א"כ איכא למידק נהי דדחקתי לעיל שרש"י נמי סובר כהרמב"ם וריטב"א שאף בלא הוקף לדירה שייך דין שיירה והא דפי' דינא דר"י במחיצות גרועות משום שרוצה לפרשו בהמבואר בהמתני' ההבדל בין יחיד לשיירה אכתי מה דחקו לפרשו עד שמכח זה מוכרח לפרש וכגון שעירבו בשלמא בהמתני' דפ"ק מוכרח לפרש בהיקף לדירה דאל"כ אין מקום להמחלוקת דהחכמים כנ"ל אבל דינא דר"י אף דרצה לפרשו במה דמבואר בהמתני' ההבדל אכתי לא היה מוכרח לפרשו בהקיפו לדירה ונראה מזה דעכ"פ סובר רש"י ז"ל דהתרתי לריעותא דהיינו לא הוקף לדירה ובמחיצות גרועות ודאי לא הותר בשיירה ומדרצה לפרשו בהמבואר במתני' במחיצות גרועות הוכרח נמי לפרשו במוקף לדירה וכגון שעירבו ואל תתמה כי יותר מזה נשמע מרש"י ז"ל דבתרתי לריעותא אפילו בסאתים אסור שהרי ז"ל פ"ק דף י"ו ע"ב ד"ה ליתן להם כל צרכן כתב בלשון זה דהא דקאמר ר"י בשיירה דיברו ולא ביחיד ליתן לו כל צרכו בהנך מחיצות קאמר אבל בית סאתים ודאי יהבינן ליה הואיל ולדירה הקיפה וקשה ומה ההכרח להואיל הלזה לבית סאתים ועיין ריש סי' שנ"ח א"ו דס"ל דתרתי לריעותא אסור אפילו בבית סאתים וצ"ע כי לא מצאתי מתעורר בזה:
תו לסעיף זה וכן הדין אם היו שנים ר"ל שאין נותנים להם יחד אלא בית סאתים וכן מבואר לשון הש"ע סעיף ב' ביותר שכתב היו שנים והקיפו יותר מסאתים וכו' אסורים וכן מבואר בהרמב"ם ובש"ג וכה"פ. ואף שבהב"י נסתפק בהש"ע חזר בו ודלא כהא"ע שכתב שבחדושיו הוכיח דלשנים נותנים לכל אחד ב"ס לא תאבה ולא תשמע לו ועיין ת"ש:
שם בד"א כשהקיפו יותר על שש עיין ב"ח וט"ז וכדעת רש"י נמי איכא למשמע מהרמב"ם שכתב אבל ג' או יתר ששבתו בבקעה הן שיירה ומותר להן לטלטל בכל צורכן והוא שלא ישאר מן המחיצה שהקיפו ב"ס פנוי בלא כלים וכו' ומעולם לא חילק בין הוא יותר משש או לאו ולזה רומז נמי הט"ז שכתב גם הטור וכה"פ לא חילקו בהכי ולדעתי איכא למשמע הכי מהש"ס שהרי החכמים דפליגו על ר' יוסי בר"י אמרו בין יחיד ובין שיירה נותנים להם כל צורכן ובלבד שלא יהא ב"ס פנוי נמצא לדידהו יחיד ושיירה דין אחד להם וביחיד הא לא ס"ד דשום אדם שיהא מותר בבית שש וסאתים מהן פנוי וכיון דלרבנן אין הבדל בין יחיד לשיירה ממילא נשמע דאף שיירא בבית שש וסאתים מהן פנוי אסורים ופיסקא דר"נ בשיירא הוא כרבנן אלו:
ומה"ת דיקיל בשיירא יותר מהם ובזה לדעתי נמי מ"ש הא"ע שבחדושיו ביאר דרש"י לא נחלק על הדין דש"ע ע"פ המרדכי כל כמה שאיני רואה חדושיו לענ"ד הדין ברור דלא כהש"ע:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |