בית יוסף/אורח חיים/עג

בית יוסף ‏ אורח חיים עג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שנים שהיו ישנים בטלית אחת לא יחזיר זה פניו וכו'.

בפרק מי שמתו (כד.) בעא מיניה רב יוסף בריה דרב נחוניא מרב יהודה שנים שהיו ישנים בטלית אחת מהו שיחזיר זה פניו לכאן ויקרא ק"ש ויחזיר זה פניו לכאן ויקרא ק"ש, א"ל הכי אמר שמואל ואפילו אשתו עמו. מתקיף לה רב יוסף אשתו ולא מיבעיא אחר אדרבה אשתו כגופו אחר לאו כגופו. מיתיבי ב' שהיו ישנים בטלית אחת זה מחזיר פניו וקורא ק"ש וזה מחזיר פניו וקורא ק"ש. ותניא אידך היה ישן במטה ובניו ובני ביתו בצדו לא יקרא ק"ש אלא א"כ היתה טלית מפסקת ביניהם ואם היו בניו ובני ביתו קטנים מותר. בשלמא לרב יוסף לא קשיא הא באשתו הא באחר, אלא לשמואל קשיא, אמר לך שמואל ולרב יוסף מי ניחא והא תניא היה ישן במטה ואשתו ישינה בצידו לא יחזיר פניו ויקרא אא"כ היתה טלית מפסיק ביניהם אלא מאי אית לך למימר אשתו לרב יוסף תנאי היא לדידי נמי אחר תנאי היא.

ופסק הרי"ף כר"י דאשתו כגופו ומותר להחזיר פניו ולקרות אבל אחר לאו כגופו הוא ואסור. וכן פסק הרמב"ם. והרא"ש הביא פסק הרי"ף ואח"כ כתב שר"י סובר דכיון דלא איפסיק הלכתא לא כשמואל ולא כר"י עבדינן לחומרא כברייתא דפליגא אדר"י ולא יקרא אפי' באשתו עמו אם אין טלית מפסיק בינו לבינה כיון דאשכחן ברייתא דלא כוותיה סמכינן אברייתא דאילו היה האמורא יודע אותה ברייתא לא היה פליג עלה:

ומ"ש רבינו ורש"י פסק דאף באשתו אסור וכו'. ט"ס הוא. וצריך להגיה במקומו ר"י וכ"מ בספר מוגה.

ומתוך דברי הברייתות שכתבתי, יתבאר לך שמ"ש רבינו לא יחזיר זה פניו לכאן ויקרא אא"כ היה טלית מפסיק ביניהם לאו למימרא דתרתי בעינן, חזרת פנים והפסקת טלית, אלא בהפסקת טלית סגי ואפילו אם לא יחזיר פניו. וכתב הרמב"ם שא"צ הפסק טלית אלא ממתניו ולמטה וכן בדין דממתניו ולמעלה אע"פ שנוגע בשר זה בבשר זה לא אתיא לידי הרהור.

ולענין הלכה כיון שהרי"ף והרמב"ם ז"ל מסכימים לפסוק הלכה כרב יוסף הכי נקטינן:

ועד כמה חשובים קטנים, בתינוק עד שיהיו לו י"ב שנים וכו'. שם אמר מר אם היה בניו ובני ביתו קטנים מותר. ועד כמה, א"ר חסדא תינוקת בת ג' שנים ויום א' ותינוק בן ט' שנים ויום א' א"ד תינוקת בת י"א שנה ויום א' תינוק בן י"ב שנה ויום אחד. אידי ואידי דאיכא שדים נכונו ושערך צמח.

והרי"ף והרא"ש כתבו סתם כלישנא בתרא. וכן פסק הרמב"ם בפ"ג מהל' קריאת שמע.

וכתב עוד הרמב"ם דדוקא לי"ב ולי"א בעינן שדים נכונו ושערך צמח אבל כשהגיע תינוק לי"ג ותינוקת לי"ב אע"פ שלא הביאו אלו הסימנים כבר יצאו מתורת קטנים ואין קורא עמהם בלא הפסקה.

והסכימו לדבריו ה"ר יונה והרא"ש. וכתבו עוד: מיהו אם הביאו סימנים אלו קודם י"א לתינוקת וי"ב לתינוק לא חיישינן להו ומותר.

וכתב בהגהת אשירי בשם א"ז דהא דשרינן בבניו הקטנים אפילו כשנוגעין ערותן זה בזה שרי ודבר תימה הוא להתיר כולי האי וקצת יש להחמיר לאסור ממ"ש ה"ר יונה בפרק מי שמתו גבי כותי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >