בית יוסף/אבן העזר/מט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בית יוסףTriangleArrow-Left.png אבן העזר TriangleArrow-Left.png מט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
בית שמואל
חלקת מחוקק
פתחי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


המקדש אחת מה' נשים וכו' משנה בפרק האשה שלום (דף קיח:) קידש אחת מה' נשים ואינו יודע איזו מהן קידש כל אחת ואחת אומרת אותי קידש נותן גט לכל אחת ואחת ומניח כתובה ביניהם ומסתלק דברי רבי טרפון ר"ע אומר לא זו הדרך מוציאתו מידי עבירה עד שיתן גט וכתובה לכל אחת ואחת ובגמרא אוקימנא למתניתין כרשב"א ומאי קידש דקתני במתניתין קידש בביאה דתניא ארשב"א לא נחלקו רבי טרפון ור"ע על שקידש אחת מה' נשים ואינו יודע לאיזו מהן קידש שמניח כתובה ביניהם ומסתלק ועל מה נחלקו על שבעל שרבי טרפון אומר מניח כתובה ביניהם ומסתלק ור"ע אומר ישלם כתובה לכל אחת ואחת דאע"ג דאיסורא דרבנן הוא דעביד קניס ופרש"י דאיסורא דרבנן קא עביד. דרב מנגיד אמאן דמקדש בביאה וכתבו הרי"ף והרא"ש וקי"ל כר"ע מחבירו ורבי טרפון חבירו הוא כדאיתא בפרק הכותב (פד:) וכן פסק הרמב"ם ז"ל בפ"ט:

ומ"ש וכגון שהדבר ידוע שהכתובה של אחת מהן נאבדה וכו' כ"כ הרמב"ם בפ' הנזכר וז"ל והדבר ידוע שהכתובה שכתב לאחת מהם אבדה וכל אחת ואחת אומרת אני היא שקדשתני וכתבת לי כתובה ואבדה כתובתי וכתב ה"ה על זה הכוונה שהדבר ידוע שדין משנתינו בשכתב כתובה היא דאי לא הא קיימא לן דארוסה אין לה כתובה וזהו כפי שיטתו ושיטת הגאונים ובהשגות א"א מפני שהסכימו בגמרא דארוסה אין לה כתובה אא"כ כתב לה לפיכך הוצרך לכל זה ולא היה צריך לא לכתובה ולא לאבדה שאם התנה לה כתובה אע"פ שלא כתב חייב ואלו הנשים כל אחת אומרת אותי קידש והתנה לי כתובה ע"כ ורבינו תופס לו אחד מן הדרכים ובודאי דמשכחת לה בדרך שכתב הר"א ז"ל ועוד דרכים אחרים כגון שכתב לארוסתו ולא הזכיר שמה או שהיו שמותיהן שוות או הקנו מידו והלכו להם עדים ומתו וכ"כ הרמב"ן ז"ל עכ"ל. המקדש אשה וחזר בו מיד וכו' אפילו תוך כדי דיבור אין חזרתו כלום וכו' בפרק יש נוחלין (דף קכט:) ובפ' בתרא דנדרים (דף פז.) אסיקנא בכל התורה כולה תוך כדי דיבור כדיבור דמי חוץ ממקדש ומגרש ומגדף:

כל מי שאינו יודע בטיב קדושין לא יהא לו עסק עמהם מימרא פ"ק דקדושין (ו:) ופרש"י לא יהא לו עסק עמהן להיות דיין בדבר שמא יתיר איסור ערוה וזהו עיוות שאינו יכול לתקן:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון