בית יוסף/אבן העזר/מח
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אמר לאשה קדשתיך בפני פלוני ופלוני והלכו להם למ"ה והיא אומרת לא קדשתני הוא אסור בקרובותיה וכו' בקדושין פרק האומר (דף סה:) תנן האומר לאשה קדשתיך והיא אומרת לא קדשתני הוא אסור בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו ופרש"י הוא אסור בקרובותיה. דשוינהו עליה חתיכה דאיסורא בהודאתו ובגמ' מתיב ממתני' למ"ד המקדש בע"א אין חוששין לקדושיו דאי איכא עדים אמאי מותרת בקרוביו ואי דליכא עדים אמאי אסור בקרובותיה אלא לאו בע"א ומשני הב"ע כגון דא"ל קדשתיך בפני פלוני ופלוני והלכו להם למדינת הים "ב"ה ועיין בתשובת הרא"ש בס"ס שקודם זה:
ומ"ש ואם היא אומרת קדשתני והוא אומר לא קדשתיך וכו' עד ומותר בקרובי האם והיא אסורה בקרוביו הכל שם במשנה ומה שכתב וכשאומרת קדשתני והוא אמר לא קדשתיך מבקשים אותו שיתן גט להתירה ואם נתן גט מעצמו כופין אותו ליתן כתובה דגלי דעתיה דקדשה וארוסה יש לה כתובה וה"ה כתב בפ"ט דעת רבינו והגאונים שארוסה אין לה כתובה אא"כ כתב לר ולדבריהם כשאמרו כופין אותו ליתן כתובה הוא בשכתב לה וא"ת היאך יכול לומר לא קדשתיך י"ל דמיירי במקום שכותבין כתובה ואח"כ מקדשין וכ"כ הרמב"ן וכ"כ הר"ן ז"ל וכתב הר"ן וה"ה בשם הרשב"א ז"ל אהא דאמרינן אם נתן גט מעצמו כופין אותו ליתן כתובה מסתברא דאם הוא חכם ויודע שהיא אסורה לעלמא ופירש שע"כ הוא כותב שלא תתעגן אין כופין אותו ליתן כתובה אבל אם לא פירש נראין הדברים שאע"פ שהוא יודע כופין אותו ליתן כתובתה דסתם אמרו עכ"ל וכתב הר"ן דמשמע בגמרא דכל היכא שנתן גט אע"פ שהוא אינו מודה בקדושין נאסר בקרובותיה כדי שלא יאמרו שהוא נושא קרובת גרושתו וכ"כ ה"ה בפ"ט והרמב"ם כתב בפרק הנזכר כל מקום שאמרנו שאמרה האשה לאיש קדשתני והוא אומר לא קדשתיך מבקשים ממנו שיכתוב לה גט להתירה לשאר העם שאין לו בזה הפסד. וכתב ה"ה ולשון רבינו שכתב שאין לו בזה הפסד צ"ע ואולי ר"ל שאין בזה הפסד ממון והרבה נשים יכול לישא חוץ מקרובותיה כתב הרשב"א בתשובה בהיתר רחל אחות לאה לינשא לשמעון זה צרוך דקדוק במה שטען כיצד אמר ללאה בשעה שבא לטעון עליה שלשם קדושין נתנו לה שאם בא הלשון שכתבתם בדקדוק שאמר לה יש עדים שלאחר וכאן אמרתי לך התקדשי לי בו וא"נ שנתנו לה סתם ואח"כ חזר ואמר לאחר שקבלתו התקדשי לי בו אין זה כלום שאפילו לדבריו אינה מקודשת ולא נאסר בקרובותיה אבל אם היה דעתו לומר אין לפקדון אמרתי ואח"כ אמרתי בשעת נתינה התקדשי לי בו וקבלתו אם כן לפי דבריו מקודשת היא לו ואפילו יכחישנו העד שויה קרובותיה אנפשיה חתיכה דאיסורא והוא נאמן על עצמו יותר ממאה עדים עכ"ל:
ומעשה באחד שאמר קדשתי אחות אשתי בפני פלוני ופלוני וכו' וכתב ר"ת שאינו נאמן לאוסרה על בעלה וכו' עד סוף הסימן הכל כתבו התוספת והרא"ש בסוף גיטין (פט:) וגם המרדכי כתב שם מעשה זה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |