בית יוסף/אבן העזר/ט
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אשה שנשאת לשנים ומתו לא תינשא לשלישי וכו' בס"פ הבא ע"י (סד:) אמרינן דפלוגתא דרשב"ג ור' היא דלר' שמעון בן גמליאל לשלישי תנשא לרביעי לא תנשא ולרבי לשני תנשא לשלישי לא תנשא ומסיק התם דהלכה כרבי:
ומ"ש רבינו בשם הרא"ש שכופין אותו להוציא דחמירא סכנתא מאיסורא וכולי בריש פרק נערה שנתפתתה כ"כ וכ"כ נמוקי יוסף בסוף פרק הבא על יבמתו ז"ל כתב הריטב"א אע"ג דבעי למינסב איתתא קטלנית ולאחזוקי בנפשה לא שבקינן ליה דהא איסורא הוא ובכלל שופך דם האדם ומנדין אותו בב"ד עד שיגרש וכן ראינו לרבינו שעשה מעשה עד כאן לשונו אבל הרמב"ם כתב בפרק כ"א מהא"ב שאם נשאת לא תצא ואפילו נתקדשה יכנוס וכתב הרב המגיד שטעמו לפי שאין להוסיף על גזירות של דבריהם ומשמע לא תנשא היא לכתחילה אבל דיעבד לא וסובר ז"ל שהקידושין ככניסה וכיוצא בזה כתוב בתשובות להרמב"ן סימן קכ"א והרשב"א כתב בתשובה על דברי הרמב"ם חזרתי על כל צדדים ולא מצאתי לו מקום שיסמוך עליו זולתי שאני מדמה אולי סמך על מה ששנו סתם לא תנשא ולא סיימי בה ואם נשאת תצא או שסמך על דאביי דאע"ג שהיה סבור דבמילה פליגי אבל לא בנישואין וע"כ נשא מ"מ הא שמע דרב יוסף רביה וכן רבה רביה פסקו הל' בנישואין ומלקיות כרבי ואפי' הכי לא גירש אחר שנשאה וכן רבא דתפיס עליה ואמר מי איכא דעבד עובדא בנפשיה הכי ואפילו הכי לא אפקוה מיניה וא"נ מדאמרינן בשלהי פרק כיצד מאי לאו מיתה אמיתה וגירושין אגירושין ולא כרבי ודחו לא מיתה אגירושין וגירושין אמיתה דאלמא מיתה אמיתה וגירושין אגירושין לא ישא ובודאי כשנתגרשה משנים אעפ"י שלכתחלה לא תנשא לשלישי וכדעת קצת מגדולי הראשונים ז"ל ואפ"ה אם נשאת ודאי לא תצא ומינה דמיתה אמיתה נמי אם נשאת לא תצא לבד זה מצאתי ולא נתיישבה בו דעתי עד כאן לשונו: והריב"ש כתב שדעת הרמב"ם נכון והביא סעד לדבריו וכתב דאפילו אם התרה בו בית דין והמרה את פיהם אין כופין להוציא ודע דאיתא בגמרא סוף פרק הבא על יבמתו אהא דאמרינן לא תנשא לשלישי לרבי או לרביעי לרשב"ג מ"ט א"ר מרדכי מעיין גורם ורב אשי אמר מזל גורם מאי בינייהו איכא בינייהו דאירסה ומית אי נמי דנפל מדיקלא ומית פרש"י דנסבה וסליק לדיקלא ונפל ומת למ"ד מעיין גורם לא הוחזקה זו שהרי מעיינה לא גרם לו שימות שהרי לא מת מחולי וה"ה כתב בפכ"א מהא"ב פי' אחד מן הראשונים לא נשאה אלא אירסה ומת או שמת ע"י נפילר מן הדקל למ"ד שמעיינה גורם שמביאה המשמש עמה לידי חולי ומת ליכא למ"ד מזלה גורם איכא וקי"ל כרב אשי דבתרא הוא ולזה סתם רבי' דבכל גוונא לא תנשא לשלישי וגם בהל' לא הזכירו סוגיא זו וכן פסק ג"כ הרשב"א בתשובה: וכתב הרא"ש בתשובה כלל נ"ג פירוש מזל גורם נ"ל דהאשה מזלה רע שאנשיה מתים ודבר זה תלוי במזל כי חיי האנשים ופרנסתן תלוי במזל אם נולד בשעה שיש לו להיות עשיר או עני והאשה כלואה בבית ואינה יכולה להתפרנס ע"י עצמה אם לא שהבעל מפרנסה ונגזר על אשה זו שימותו בעליה כדי שתחיה כל ימיה בעוני ואין מי שיפרנסנה אבל אין לפרש שנולדה באותו מזל שימותו בעליה דלא מצינו בתלמוד (שבת קנו: מ"ק כח.) שיהא תלוי במזל אלא או עשיר או עני או אורך ימים וכיוצא בזה אבל דברים אחרים אינו תלוי במזל ע"כ ובתשובה להרמב"ן סי' קכ"א על אחד שהתיר אשה קטלנית לשלישי איני יודע על מי סמך המתיר הזה שכבר נפסקה הלכה כר' ודן אני את המתיר קצת לזכות כי שמא לא מת הראשון או השני על מטתו אלא שמא נפל אחד מהם ומת או שמא טבע ומת ופסק כמאן דאמר מעיין גורם ועכ"ז איני אומר שהוא כן דלית הלכתא אלא כרב אשי דסבר מזל גורם ובין שמת על מטתו או נפל וטבע ה"ז אסורה לשלישי וכן תמצא בה' הרי"ף ז"ל וכ"כ בתשובות הרשב"א ובתרומת הדשן סימן רי"א כתב על מעשים בכל יום שחכמים גדולים ואנשי מעשה לא קפדי לישא אשה שמתו לה ב' אנשים ואין מוחה בידם. יראה דלאו שפיר עבדי דלא קפדי דהא אשירי כתב דכופין אותו להוציא וגם הרמב"ם כתב דאסור לינשא לשלישי אמנם בא"ז כתב הא דקבעי' הלכתא כר' לשלישי לא תנשא לא לאוסרה ולא לודאי חששא אלא לספק חששא ע"כ ואפשר דאהני מילי דא"ז סמכי עלמא ולא חששי לספק חששא כמו שאין אנו נזהרין מכמה מילי דאזהירו רבנן עלייהו משום חשש סכנה וגם מתוך שאנו מתי מעט וצריכין אנו לישא מאשר נמצא דשו בה רבים ושומר פתאים יי' צ"ע אי שייך למימר האי טעמא דשומר פתאים לת"ח שהוא יודע ומכיר ונזכר למופלא בדורו אפילו באינש דעלמא קשה הדבר לצדד כ"כ להתיר הואיל ואיכא חשש סכנה דאמרינן בפרק אין מעמידין (ל.) פירוקא לסכנתא בתמיה אבל נראה דנזקקין אנו לדקדק משום עיגונא דנשים ילדות דאיתרע בהו כי האי מילתא אם היו אסורות להנשא היה לחוש שמא ח"ו תצאנה לתרבות רעה ושמעתי במקצת מדינות בודים סברות מלבם לחלק היכא דמת בשינוי אויר דבר או אם נהרג ונשרף בגזירה עם הציבור כה"ג לא שייך לומר מזל גורם דמקום גורם הוא וקצת יש ראיה לדבריהם מפרק המקבל (קה:) דמכת מדינה לא תלינן במזלא דגברא ע"כ. וכתב עוד תרומת הדשן דבספר חסידים משמע דס"ל דמקום גורם אמנם משמע דקי"ל. כרשב"ג דלרביעי לא תנשא וכתב עוד דבר תמוה דלחמישי אינו מזיק ולכך נראה דליכא למיסמך עלי' עכ"ל והריב"ש כתב מה ששאלת אם מת אחד מהן במגפה עובדי טובא ידענא שנעשו בזה להקל ולא היו מוחים בידם חכמי הדור ונ"ל סמך להקל מדתנן בפרק המקבל אם מכת מדינה היא מנכה לו מחכירו וכו' ומ"מ צריך שתהיה המגפה חזקה שרוב אנשי העיר ימותו בה כדאמרינן בההיא ה"ד מכת מדינה אמר רב יהודה כגון דאשתדוף רובא דבאגא או אפשר דדיינינן ליה כדבר כההיא דתנן בפ"ג דתעניות (יט:) אי זהו דבר איר המוציאה ת"ק רגלי וכו' וכן שימות מחולי המגפה ולא מחולי אחר א"כ ה"ל כההיא דאיבעיא לן התם של כל העולם בשדפון ושלו בירקון כו' וסלקא בתיקו והכא איפשר דאזלינן ביה לחומרא למיסר משום סכנתא עכ"ל:
ומ"ש רבינו ואם הכיר בה יש לה כתובה וכו' אבל משני יש לה כתובה וכו' בר"פ נערה שנתפתתה כתב הרא"ש שיש מדקדקים מהגמ' דאין לה כתובה משני משום דאיגלאי מילתא למפרע דקטלנית היא והוא ז"ל דחה דבריהם והעלה דמשני יש לה כתובה ומשלישי אם לא הכיר בה אין לה כתובה ואם הכיר בה יש לה כתובה ורבינו ירוחם כתב שי"א דמשני אין לה כתובה:
ואיש שמתו לו שתי נשיו א"צ למנוע מלישא השלישית כ"כ הרא"ש בתשובה כלל נ"ג ונתן טעם משום דאם איתא דמדה זו באנשים כבנשים לא הוו שתקו חכמים מלדבר בזה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |