בית הגדול/ח
< הקודם · הבא > |
א[עריכה]
וחנוך מסר לנח סוד העיבור. בספר שחיבר רמ"ח על המצות כתב בהקדמתו צא וראה כי נח לא ראה את חנוך כי חנוך לקח אותו אלקים תתקפ"ז לאלף הראשון, ונח נולד נ"ג לאלף השני. ואולי יש השמטת סופר בפדר"א וצ"ל חנוך מסר למשותלח (שהיה בנו) ומשותלח לנח. אך תמוה איך לא הרגישו בעל הילקוט סי' ז' וס' יוחסין ד"א עכ"ל הסה"ד ולפי דבריו הללו אנו צריכים להגיה ולומר שגם לקמן פרק מ' שאיתא שם המטה שנברא בין השמשות נמסר לאדם הראשון בגן עדן ואדם מסרו לחנוך וחנוך לנח ע"כ, הוא גם כן ט"ז וצ"ל חנוך מסר למשותלח ומשותלח לנח. ובילקוט שמות ב' הגי' אדם מסר לחנוך וחנוך מסר לשם, וזה ודאי ט"ס בלי ספק וחידוש על הסה"ד שלא זכר כלל מזה:
ב[עריכה]
אפילו צדיקים וחכמים בח"ל ורועי צאן כו'. צ"ע הא ר"ע עיבר השנה בנהרדעי כדאיתא (יבמות קט"ו ע"א) ואמרו (ברכות ס"ג א') הנח ר"ע שלא הניח כמותו בארץ ישראל. והכי מפורש להיפך שאפילו לא הניח כמותו אין מעברין כי אם דוקא בא"י: ואגב אודיעך שמ"ש התוס' (סנהדרין י"א ב') ד"ה אין מעברין כו' ואין לומר דלא הניחו כמותם דהא ר"ל קרו להו רועי ב(ו)קר כו' ע"כ חידוש קצת דהא פגע בהו ר"ל ואטפיל בהדייהו כמבואר (שם ך"ו א') אך האמת שכוונתם מדקרו להו ר"ל רועי בקר, מסתמא היה ר"י גדול מהם, שהוא היה בארץ ישראל כדאיתא (ברכות מ"ד א') ועיין תוס' קט"ו א' ד"ה אמר ר"ע ששם מבואר:
ג[עריכה]
יחזקאל אין לך רשות כו'. ובתוס' סנהדרין וביבמות שם הביאו בשם הירושלמי דיחזקאל עיבר השנה:
ד[עריכה]
עד עכשיו אצלי היה סוד העיבור. בש"ר פ' ט"ו מסיים שנאמר עשה ירח למועדים (תהלים ק"ד):
ה[עריכה]
בשלשה מעברין. עיין סנהדרין ב' א', שמות רבה פרשה ט"ו:
ו[עריכה]
אלקים נצב בעדת. ואין עדה פחותה מעשרה: