בית הגדול/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

· הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

בית הגדול TriangleArrow-Left.png א

א[עריכה]

מעשה בר"א בן הורקנוס. אבדר"נ פרק ו' בראשית רבה פרשה מ"ב. והנה בתנא דב"א רבא פרק כ"א איתא וכענין שאמרו לטובתו נשברה רגל פרתו כדי שתהא משכורתו שלימה ע"כ. וכתב ע"ז המבאר שם ישועות יעקב. שנפלה פרתו לבור וירד להעלותה ומצא אוצר גדול, עכ"ל. כתב כן לפי הענין כמתנבא, ולא הערה את מקורה ? מצא כן. ואנכי יגעתי ומצאתי שכן הוא מפורש בירושלמי הוריות פרק שלישי, ויק"ר פרשה ה' וב"ר פרשה ד' אך כאשר תראה בב"ר פרשה מ"ב שם, יוכל להיות שע"ז כונו בתד"א שם, מה שאמרו וכנין שאמרו חכמים לטובתו כו' עיי"ש:

ב[עריכה]

שהיו לאביו חורשים. פירוש, שהיו לו עבדים ופועלים שהיו חורשים בקרקעות שלו:

ג[עריכה]

המענה. הוא הקו אשר מקוה אותו המחרישה על אורך השדה (תוי"ט אהלות פרק י"ז משנה א' ד"ה מענה) ומה שהעיר שם התוי"ט על הרמב"ם, חידוש עליו של העיר כזה על דברי הרמב"ם (כלאים פרק ב' משנה ד') שהעתיק הוא בעצמו שם ד"ה אשרש כו', והלא כן דרכו בקודש לתפוס על הרע"ב בכמה מקומות, מדוע לא עמד על המוקדם:

ד[עריכה]

טרשין. סלעים שאין עושין פירות (רש"י סוטה ל"ד ע"ב):

ה[עריכה]

עשרים ושמונה שנים אתה. באבות דרבי נתן שם הגירסא כ"ב שנים:

ו[עריכה]

ולא טעם כלום. במדרש שם איתא, שהיה אוכל קוזזות אדמה עד שעשה פיו ריח רע. וכן כוונתם בפרקי דרבי אליעזר ולא טעם, שלא אכל דבר שיש לו טעם:

ז[עריכה]

כבר סעדתי אצל אכסניא שלי. אפשר דמותר, כמ"ש (ב"מ ך"ד א') שתלמיד חכם מותר לשנות בד' דברים באוזפיזא[1] כו' (ובתשובת יד אליהו שאלה ס"ב מצאתי סימן לזה לעולם יאמר אדם אמת, חוץ מאמ"ת דו"ק) ופירוש באוזפיזא, שאם אחד יבקשנו לאכול אצלו, יאמר כבר סעדתי אצל אכסניא שלי. ובזה נסתלק קושיית התוס' שם (כג:) ד"ה אוזפיזא. ועיין במגן אברהם סימן תקס"ה ס"ק ד'. ובט"ז שם ס"ק ו' שכתב כיון דמתכוין לדבר מצוה אין השינוי פוסל בו עכ"ל. ומהמדרש שלפנינו ראיה לדבריו:




שולי הגליון


  1. לפנינו הגירסא: באושפיזא.
· הבא >
מעבר לתחילת הדף