בית הבחירה למאירי/קידושין/ב/ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

בית הבחירה למאירי קידושין ב ב

ראיית הקרי אין בה אלא טומאת ערב אבל טומאת זיבה טעונה שבעה נקיים וכבר התבאר במסכת נדה שהקרי הוא היוצא בקושי האבר ובהנאה ואינו נגרר אלא שהוא דבק ומתקשר ולבן הרבה כלובן ביצה שאינה מוזרת וזיבה היא באה מדרך חולי ויוצאת שלא בקושי האבר ואין ביציאתו תאוה ולא הנאה והוא נגרר ויוצא כמו בצק של שעורים ודוחה כלובן ביצה מוזרת וכבר ביארנו במסכת מגלה ובשאר מקומות שבזיבה כל שראה ממנה שלש ראיות נעשה זב גמור לכל דיני זיבה הן שראה אותם ביום אחד הן שראה אותן בשני ימים הן בשלשה ימים רצופים כל שלא יפסיק יום אחד בין שתי הראיות שהזב תלה הכתוב בראיות ולא בימים מה שאין כן בזבה שתלאה הכתוב בימים ולא בראיות וכל שראה הזב שלש ראיות בזיבה נעשה זב אף לטעינת קרבן ר"ל שאע"פ שספר שבעה נקיים וטבל והעריב שמשו אינו נכנס למקדש ולא אוכל בקדשים עד שיביא קרבן ביום השמיני אבל כל שלא ראה אלא שתים אע"פ שהוא זב לענין טומאת משכב ומושב ולספירת שבעה נקיים ולטעינת מים חיים מכל מקום אינו זב לקרבן אלא סופר שבעה וטובל ומערב שמשו ונכנס למקדש או אוכל בקדשים והוא שאמרו אין בין זב בעל שתי ראיות לבעל שלש אלא קרבן הא בראיה אחת אינו זב כלל והרי הוא כקרי בעלמא ואינו טמא אלא טומאת ערב ואתה צריך לידע שהזיבה איפשר לה לפעמים לבוא על ידי אי זו סיבה ולא מחמת חולי גמור וכל שהוא כן אע"פ שראייתו בסימני זיבה אינה זיבה כלל אלא קרי בעלמא וכדכתוב מבשרו ולא מחמת אנסו ופירשו רבותינו במסכת נזיר שסבות אלו צריך לבדקן בשבעה דרכים במאכל ובמשתה במשא בקפיצה בחולי בהרהור במראה ופירושן במאכל ומשתה שאם אכל ושתה הרבה או אכל ושתה דברים המביאים לידי שכבת זרע תולין בה וכן אם נשא משא כבד או קפץ ממקום למקום קפיצה גדולה ובכלל אלו אם הוכה על גבו או שהיה חולה מצד אחר ומתוך חולשת כחותיו ורפיון עצביו אירע לו כך או שראה אשה ונתאוה לה הרבה או שהרהר הרבה בעסקי ביאה אם באשה שכבר מכירה או שאינה מכירה כל אלו תולין בהם אלא שסבות אלו לפי מה שהתבאר בתוספתא של מסכת זבים חלוקות בדיניהם שהמראה וההרהור תולין בהן בכל ראיות שהוא רואה בהם מעת לעת כדין ראיית קרי שתולין בה כל זיבה הבאה אחריה מעת לעת אבל שאר הסבות תולין בהם כל זמן שהוא מצטער מאותו משא וקפיצה וחולי או המאכל והמשתה אם שעור רב ואם שעור מועט אבל שאר סבות כגון שינה ושחוק ורכיבה אין משגיחין בהם ומכל מקום בדיקות אלו אין אנו צריכין להם לכל שלש ראיות אלא בקצתן והוא שראיה שלישית אין צריכה בדיקה כלל והשניה צריכה בדיקה לטומאה ולקרבן והראשונה צריכה בדיקה לקרבן וכיצד הוא הדין ראה ראיה ראשונה בין בסבה בין בלא סבה אינו זב כלל אף לטומאה ואם כן אינה צריכה בדיקה מחמת עצמה וכן לא מחמת השניה שהשניה אינה תלויה אלא בעצמה שאם נראית בלא סבה אע"פ שהראשונה בסבה הרי הוא זב לטומאה ואם היא בסבה אע"פ שהראשונה בלא סבה אינו זב לטומאה אלא שמכל מקום צריכה בדיקה מצד השלישית שאין קרבן אלא כשהשלישית באה אחר שתים שלא בסבה ונמצאת ראשונה צריכה בדיקה מצד השלישית והשניה מחמת עצמה לטומאה ומחמת השלישית לקרבן והשלישית אינה צריכה בדיקה כלל שכל שראה הראשונה בלא סבה אף כשראה השלישית בסבה נעשה זב לקרבן דכתיב והזב את זובו לזכר ולנקבה בראיה שלישית הוקשה לנקבה וזהו שאמרו שם בשבעה דרכים בודקין את הזב עד שלא נזקק לטומאה הא משנזקק לטומאה דהיינו אחר שנעשה זב לטומאה אין עוד בדיקה:

אע"פ שבאיש כל זיבה הבאה מחמת אונס אינה זיבה על הדרך שביארנו באשה אינו כן אלא כל דם הבא בימי זיבה אפילו בא מחמת סבות אלו שהזכרנו או כיוצא בהן הרי הוא דם זיבה ונעשית בה זבה גדולה בראיית שלשה ימים רצופים אלא אם כן בדם הבא מחמת קישוי של ולד כמו שיתבאר במקומו ועל זו אמרו דרכו של איש ליבדק ואין דרכה של אשה ליבדק כלומר דינו של איש בהצרכת בדיקה אם בא מחמת סבה ואין דינה של אשה בכך:

אתרוג שוה לאילן בשלשה דרכים לערלה ולרבעי ולשביעית ר"ל שלענין שלשה דרכים אלו הולכין בהם אחר חנטה ואם נחנט בשלישית ונלקט ברביעית הרי הוא ערלה ואם נחנט ברביעית ונלקט בחמשית הרי הוא רבעי ואם נחנט בשביעית ונלקט בשמינית הרי הוא שביעית ואסורין ואם נחנטו בששית ונלקטו בשביעית הרי הן כשל ששית ומותרין ויש חולקים בשביעית כמו שביארנו בראשון של ראש שנה ובשלישי של סכה אבל לענין מעשר דינו כירק לילך בו אחר לקיטה אע"פ שנחנטו בשנה אחת אינו מתעשר מן הנלקט בשנה זו על הנלקט בשנה אחרת וזהו שאמרו אחר לקיטתו עשורו שלא בא להפקיע ממנו חיוב מעשר עד שעת לקיטתו שבודאי אם אכל ממנו במחבר דרך קבע חייב במעשר אלא שלא נאמר אלא לענין עשור מזו על זו וכן לענין שבשנה ראשונה ושניה מתעשרין מעשר שני ובשלישית מעשר עני והולכין לענינים אלו באתרוג אחר לקיטה וראש שנה שלו חמשה עשר בשבט אף לענין לקיטה כמו שביארנו בראשון של ראש השנה:

ולענין ביאור סוגיא גדולי הרבנים פירשוה בדרך אחרת והוא שהם פירשו שוה לאילן להיות ערלה ורבעי ושביעית נוהגין בו וגדולי המפרשים מקשים עליהם שאם כן היה לו לשנות גם כן ששוה לאילן לחיוב שכחה ופיאה מה שאין כן בירק הואיל ואין מכניסו לקיום וכן שאסור להרכיבו עם הירק דאלו ירק בירק בארץ אסור משום כלאי זרעים אבל בחוצה לארץ מותר אלא שעקר הדברים לענין ביאור כפי' ראשון ואף גדולי הרבנים עצמם פירשוה בראשון של ראש שנה כדעת ראשון:

מעבר לתחילת הדף