בינת אדם/בית הנשים/טו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

בינת אדם TriangleArrow-Left.png בית הנשים TriangleArrow-Left.png טו

[כה] שאלה נער אחד כבן ו' שנים נקשר חוט ממילא בגיד שלו ועי"ז נפח הגיד ונרקב וכמעט שנפל כולו ונתרפא ע"י רופאים עד שחזר לבריאתו ולקח אשה והאשה טוענת שאינו יורה כחץ כי יש לו נקב סמוך אל הכיס לצד תחתית הגיד ומשם הזרע יוצא והודה לדבריה וסיפר המאורע מה דינו של האיש:

תשובה הנה לפי דעת הרא"ש שהביא בש"ע א"ע סי' ה' סעיף י' דאפילו על ידי חולי פסול פשיטא שהוא פסול אך לפי מה שהכריעו האחרונים שם דלא כרא"ש אלא כרמב"ם דע"י חולי כשר צ"ע אם זה נקרא ע"י מעשה דשמא דוקא אם היה המעשה ע"י אדם פסול אבל מה שנעשה אחר כך ע"י חולי אף שהגרם היה ע"י מעשה כשר ומש"כ ברמב"ם ובש"ע או הכהו קוץ י"ל שהקוץ כרתו או נקבו אבל אם הכהו קוץ מכה בעלמא רק שמכה זו גרם לו חולי ועי"ז ניקב ונכרת י"ל דכשר ונ"ל דפסול שהרי כ' שם הרמב"ם וש"ע או שחלה מחמת גופו ובטלו כו' או שנולד בהם שחין ומדלא כתב או שחלה גופו ובטלו כו' אע"כ דר"ל דדוקא חלה מחמת עצמו בלא שום מעשה אבל כל שנעשה בו איזה מעשה בין ע"י אדם ובין ע"י קוץ וכיוצא בו אף על פי שלא היה על ידי אדם פסול:

אך צ"ע מנ"ל לרמב"ם זה שהרי בגמרא דף ע"ה אי' להדיא לא יבא כו' ונאמר לא יבא כו' מה להלן בידי אדם כו' וא"כ י"ל דדוקא כשנכר' ע"י אדם ממש פסול אבל כל שלא נעשה ע"י אדם ממש אע"פי שנעשה ע"י מעשה כגון הכהו קוץ וכיוצא בו כשר ונ"ל שיצא לרמב"ם זה מדברי ר"י אמר שמואל שם שאמר פצוע דכא בידי שמים כשר אמר רבא היינו דקרינן פצוע ולא הפצוע ויל"ד ולמה לא אמר רבא הטעם כדאיתא שם בברייתא מדסמוך לממזר אע"כ דשמואל מוסיף על הברייתא דל"ל אמר שמואל נמי כלשון הברייתא פ"ד שלא נעשה על ידי אדם כשר אע"כ דשמואל ס"ל דל"ד ע"י מעשה בעלמא כגון קוץ פסול כיון שהמעשה לא היה ע"י שמים פסול וזה אינו מוכח מסמיכות דממזר ולכן אמר רבא הטעם מדכתיב פצוע ודוקא ע"י מעשה שמים כשר. ונ"ל דבזה י"ל מה שכתב רש"י כאן ע"י רעמים וברד ודקדקו מזה דע"י חולי פסול ובדף כ' כתב רש"י להיפך ובזה א"ש דרש"י בא להורות דאף על גב דלשמואל ע"י מעשה פסול אבל על ידי מעשה שמים כגון רעמים וברד כשר ומכ"ש ע"י חולי שלא היה בו שום מעשה:

ולפ"ז האיש הזה פסול בישראלית. ואמנם אם יכול לעסוק ברפואות ולסתום הנקב כשר כדאיתא בש"ע שם סעיף ד' וע"ש בב"ש ס"ק ח' דלמעלה מעטרה ל"ח שמא נקרעה אך עכ"פ כשתסתר יחזור לפסולו רק דל"ת שמא תסתור והא דאיתא בגמרא דף ע"ו דבגדול לא מהני סתימה דאיקפולי מקפל פרש"י לאחר שעלה ארוכה חוזר ונקלף צ"ל דהיינו נמי בעטרה גופא כדאיתא שם בגמרא אהא דר"י א"ש אבל למעלה מעטרה אפילו בגדול ל"ח שתסתר ואמנם אעפ"כ אין כופין אותו להוציא כמש"כ הב"ש שם ס"ק ט' כיון דלדעת רא"ם בניקב דפסול ר"ל הולד פסול דאינו מוליד אבל הוא כשר ומכ"ש לפי מה שכתבו תוס' הביאו הב"ש שם דס"ל דניקב דפסול דוקא בניקב מעבר לעבר ואע"ג דלא קיי"ל כתוס' ומכ"ש די"ל דדוקא כשהוא לצד מעלה של גיד אבל בתחתיתו אף לתוס' כיון שהזרע שותת דרך הנקב מודים מ"מ כיון שאינו מוכרח ובהצטרף דעת רא"ש צ"ע אם כופין להוציא:

ואמנם אם באה מחמת טענה בעינא חוטרא לידי מבואר באה"ע סימן קנ"ד דכופין להוציא ומכל מקום בודאי שמפרישין אותן וא"ל אם כן למה אין כופין להוציא ז"א דהאיסור תשמיש הוא חל עליה ג"כ כדין כל ל"ת שבתורה דא' נשים כו' חייבין וא"כ היא צריכה להחמיר כדעת רוב הפוסקים שהוא פסול וא"כ אין מניעת התשמיש ממנו אלא ממנה ועיין בא"הע סי' קי"ז בב"ש סק"ג מה שכ' בשם הר"ן כה"ג ברואה מחמת תשמיש דאין כופין לו על הגט ומ"מ כופין אותה להפרידה ע"ש:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.