ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג/פתיחה למנין העונשין/כ

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג פתיחה למנין העונשין כ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ועדיין צריך לבאר מה שלא מנו רבינו הגאון ז"ל. וגם הר"ש אבן גבירול ז"ל דקאי בזה בשיטתו וכמשכ"ל. אלא בועל ארמית וגונב את הקסוה מהנך דקנאים פוגעים בהם. והרי במתני' דסו"פ הנשרפין שם נמנו שלשה שקנאים פוגעים בהם. הגונב את הקסוה והמקלל בקוסם והבועל ארמית עיי"ש. ומאחר שמנו גונב את הקסוה ובועל ארמית. אמאי לא מנו ג"כ מקלל בקוסם. ומיהו לזה אפשר לומר דכיון דעיקר טעמא דחיובא דמקלל בקוסם היינו משום דמיחזי כמברך את השם. וכדאמרינן התם לקמן (פ"ב ע"ב) עיי"ש. א"כ הו"ל בכלל מברך את השם שכבר נמנה בחשבון העונשין. ואע"ג דמברך את השם הוא בסקילה שמצותה על הב"ד. משא"כ מקלל בקוסם שאין ב"ד נזקקין לו. ואין מצותו אלא על הקנאים לפגוע בו. והוא הלכה לממ"ס. מ"מ כיון שלא הוקל ענשו אלא משום שאינו מברך את השם ממש. אלא דמיחזי כמברך את השם. ואי לא שבאה הלכה למשה מסיני שקנאין פוגעין בו הוה פטרינן ליה לגמרי. אלא דגלי לן הלכה לממ"ס שאינו נפטר בלא כלום. אלא קנאים פוגעין בו. משום דמיחזי כמברך את השם. הילכך אין זה אלא כאחד מדיני עונש דמברך את השם. ואין למנותו מצוה בפ"ע. ולא דמי לעונש חנק דאשת איש. ועונש סקילה דנערה המאורסה. ועונש שריפה דבת כהן. שנמנו כל אחת בפ"ע. אע"ג דכולן בכלל אזהרת אשת איש הן. משום דהתם כל עונש ועונש מהעונשין הללו מפורשים בקרא כל אחד בפ"ע. וגם הו"ל שמות חלוקין. וכל אחד מצוה מיוחדת בפ"ע לב"ד. משא"כ כאן דבקרא לא אשכחן אלא עונש סקילה במברך ממש את השם. אלא שבאה הלכה לממ"ס וגלי לן דגם מקלל בקוסם חשיב כמברך את השם מיהת לענין שנמסר לקנאים לפגוע בו. אע"פ שאינו מברך את השם ממש אלא מיחזי כמברך את השם. הילכך אין למנותו מצוה בפ"ע. ומיהו יש לפקפק בזה ואינו מספיק. אלא דלפמשכ"ל (סי' י"ט) לענין בועל ארמית דאפשר לומר דגם לדעת רבינו הגאון ז"ל פגיעת קנאים אינה אלא רשות בעלמא ואין בה מצוה. וכדעת הרמ"ה והרא"ש ז"ל וסייעתם. ולא מנה בועל ארמית במנין העונשין אלא משום שהוא בכרת. וחובת הב"ד היא להלקות חייבי כריתות לפטרן ידי כריתתן. וזו היא ג"כ דעת הר"ש אבן גבירול ז"ל. כמו שנתבאר שם עיי"ש. א"כ בפשיטות אתי שפיר מה שלא מנה פגיעת קנאים דמקלל בקוסם. משום שנראה ודאי דאע"ג דמקלל בקוסם מיחזי כמברך את ה'. מ"מ כמו שאינו בכלל עונש סקילה דמברך את ה'. הכי נמי אינו בכלל כרת דכתיב בי'. והכי משמע בהדיא בסוגיא דסו"פ הנשרפין שם (פ"ב ע"ב) עיי"ש. וא"כ ממילא מבואר שאין למנותו משום שאין בו מצוה לב"ד. וגם הפגיעה לקנאים אינה אלא רשות בעלמא:

עוד יש מקום אתי לדון בזה ע"פ מאי דצריך להבין לכאורה סוגיא דלקמן (שם פ"ב ע"ב) דאמרינן בעא מיני' רב אחא בר ר"ה מר"ש. כהן ששמש בטומאה חייב מיתה בידי שמים או לא. א"ל תניתוה כהן ששמש בטומאה וכו' פירחי כהונה מוציאין אותו חוץ לעזרה ופוצעין את מוחו בגיזרין. ואס"ד מחייב בדיני שמים לישבקא דליקטול בידי שמים. ופרכינן עלה אלא מאי אינו חייב מי איכא מידי דרחמנא פטרי' ואנן ניקום ונקטלי'. ופריך ולא והא תנן מי שלקה ושנה ב"ד מכניסין אותו לכיפה. רחמנא פטרי' ואנן קטלינן ליה. ומשני האמר ר"י בשם ר"ל במלקות של כריתות עסקינן דגברא בר קטלא הוא. ופריך תו והא גונב את הקסוה. ומשני האמר ר"י בכלי שרת עסקינן. ורמיזא לא יבואו לראות כבלע את הקודש ומתו. ופריך תו והא המקלל בקוסם. ומשני הא תני רב יוסף יכה קוסם את קוסמו דמיחזי כמברך את השם. ופריך תו והא בועל ארמית. ומשני הא אקריוה לר"כ בחלמי' ואדכריה רב לגמרי' (דחייב כרת) עיי"ש בסוגיא ובמש"כ הר"ן ז"ל שם בחי' עיי"ש היטב. ולכאורה מאי דקמשני למאי דפריך ממקלל בקוסם. משום דמיחזי כמברך את השם. אינו מובן כלל לכאורה. והדבר תמוה דכיון דפסיקא ליה דליכא מידי דרחמנא פטרי' ואנן קטלינן ליה. א"כ מאי קמשני דמיחזי כמברך את השם. ומשמע ודאי דאינו במיתה בידי שמים כגונב את הקסוה. ולא בכרת כבועל ארמית. וכמי שלקה ושנה במלקות של כריתות. ואין חיובו במיתה ע"י קנאים אלא משום שנראה כמברך את השם. וא"כ הדבר קשה עוד יותר מי איכא מידי דרחמנא פטרי' ומדינא אין מקום כלל לחייבו לא בדיני אדם ולא בדיני שמים. ואנן ניקום ונקטלי' רק משום שנראה כמברך את השם. אטו משום מראית עין בעלמא נוציא את זה להריגה. אמנם נראה בזה ע"פ מה שכתב בפיה"מ להרמב"ם ז"ל (סו"פ הנשרפין). וכן פי' הרע"ב ז"ל שם. דמקלל בקוסם היינו מברך את השם בשם של ע"ז עיי"ש. וכן מבואר ברמב"ם (פ"ב מהלכות ע"ז ה"ט). שכתב וז"ל מי שגידף את השם בשם ע"ז. קנאים פוגעים בו והורגים אותו. ואם לא פגעו בו קנאים ולא הרגוהו. אינו נסקל עד שיברך בשם מן השמות המיוחדים עכ"ל עיי"ש ובמש"כ בכ"מ שם. וכ"כ בחינוך (מצוה ע') עיי"ש. וזהו פי' הערוך (ערך קסם השני) ההיא דתני רב יוסף יכה קוסם את קוסמו עייש"ה. ולפ"ז נראה ודאי דמעיקר דינא חמור יותר מקלל בקוסם ממגדף שם בשם. דאם מברך את השם בשם המיוחד ב"ה חייבה תורה סקילה. כ"ש שראוי להתחייב סקילה המברך את השם בשם של ע"ז שפשיעתו גסה ביותר. דמלבד שהוא מגדף הוא נותן מעלה וכח לחול יותר מלקודש כביכול ב"ה. אלא דקיי"ל אין עונשין מן הדין. ומ"מ באה הלכה לממ"ס דקנאין פוגעין בו. אבל הדבר נראה תמוה לכאורה מה שהקילה ההלכה בעונש המקלל בקוסם יותר מהמברך שם בשם. דודאי ראוי לומר דהמקלל בקוסם ראוי להחמיר בענשו יותר הרבה מבמברך שם בשם. וכבר הרגיש בזה בחינוך שם עיי"ש. ואין דבריו מספיקין כלל לענ"ד כמבואר לכל המתבונן ואין להאריך בזה. אבל נראה דודאי עכ"פ לא עדיף מקלל בקוסם ממברך שם בשם. ומדינא ודאי גם הוא דינו בסקילה. אלא דכיון דמברך את השם אינו בסקילה אלא כשמברך שם בשם המיוחד. הילכך אם נדון גם המקלל בשם של ע"ז בסקילה. ואפילו כשיהיה נדון באחת משאר מיתות ב"ד הרי זה חשוב כזלזול בכבודו של השם המיוחד. שבכך נמצא דדינו שוה לשם המיוחד. ולהרחיק זלזול זה לא ניתנה לו מיתת ב"ד כלל אלא נמסר לקנאים שיפגעו בו ויהרגוהו בלא דינא ודיינא. ובאיזו מיתה שירצו:

ומעתה נראה דזו היא שאמרו בסוגיא דסו"פ הנשרפין שם על מאי דפריך והא המקלל בקוסם. דרחמנא פטרי' ממיתת ב"ד ואנן קטלינן ליה. והוה ס"ד דמקשה דמדינא היה ראוי לפטרי' אלא דמהלכה לממ"ס קנאין פוגעין בו. הרי דאיכא מידי דרחמנא פטרי' ואנן קטלינן ליה מהלכה לממ"ס. ועל זה משני ליה שפיר הא תני רב יוסף יכה קוסם את קוסמו דמיחזי כמברך את השם. כלומר דלרב יוסף דהו"ל מברך את השם בשם. של ע"ז. (וכמו שפי' הערוך שם וסייעתו. ועי' ג"כ בדק"ס שם). א"כ ודאי עכ"פ לא עדיף מהמברך את השם בשם. שדינו בסקילה וכרת. אלא שלא ניתן לו עונש סקילה רק משום דא"כ מיחזי כמברך את השם בשם המיוחד וכמו שביארנו. וא"כ ההלכה באה להקל עליו בענשו שלא יהא נדון בסקילה. ואין זה מידי דרחמנא פטרי'. אלא אדרבה עפ"מ דענש רחמנא מברך את השם בשם המיוחד בסקילה נשמע דכ"ש מקלל בקוסס שראוי לעונש זה. ומאי דמיקטל ע"י קנאים קולא היא דאקיל רחמנא גבי' שלא מן הדין. אלא משום טעמא דאמרן. משא"כ כהן ששמש בטומאה דלאו בר קטלא הוא כלל אפי' בידי שמים למאי דס"ל השתא. ודאי לית לן למיחייבי' בידי אדם מיתה אע"פ שכך נאמרה הלכה לממ"ס. וכמו שביאר הר"ן ז"ל שם בחי' עיי"ש. והשתא לפ"ז מתבאר דמקלל בקוסם הו"ל בכלל מברך את השם בשם וחמור מיניה. וראוי היה עכ"פ לעונש סקילה כמוהו. אלא דאי אפשר משום דא"כ מיחזי כמברך את השם בשם המיוחד. ומעתה א"כ אחר שכבר נמנה מברך את השם במנין העונשין שוב אין למנות מקלל בקוסם. דהרי היינו הך. ואע"פ שנשתנה דינו ליענש רק בפגיעת קנאים. מ"מ כיון דאין זה אלא משום דלא אפשר ליתן לו עונש זה ממש שבמברך את השם. אבל מעיקר דינא ודאי בר סקילה הוא כמברך את השם בשם המיוחד. אין למנותו מצוה בפ"ע:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.