ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג/פרשה/טו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג פרשה טו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ובהרה. פרשת וכי ינצו אנשים וגו' (פרשת משפטים). שכוללת דין תשלומי דמי ולדות ודמי צער. ולשיטת רבינו הגאון ז"ל נמנית מצוה בפ"ע. וגם הבה"ג (בנוסחת כת"י רומי) מנאה בפ"ע. וכבר ביארנו לעיל טעמו בזה. ובאזהרותיו שע"פ עשה"ד (דבור לא תרצח) הביא רבינו הגאון ז"ל פרשה זו בביאור יותר. וז"ל שם. רבו מתים (ר"ל נצו אנשים) ונגפו אשה הרה לשלם תחת נפש ותחת אבר הנגזר. וכוונתו בזה שחייב לשלם דמים תחת נפשות הולדות. ודמי הצער שמחמת האבר הנגזר. דהיינו שאומדין הערך שבין קוטע ידו ע"י סם לקוטע בסייף. כדאמרינן בפרק החובל (פ"ה ע"א) עיי"ש. עוד כתב שם וז"ל והחובל ברעהו לשפטו תקום לא יתן תחתם סגור עכ"ל. וכוונתו בזה לפרשת חובל בחבירו שמנה כאן לעיל. ומש"כ לא יתן תחתם סגור. ר"ל דמה שאמרה תורה יד תחת יד ורגל תחת רגל. אין פירושו יד ורגל ממש לחתוך יד המזיק. או רגלו תחת ידו ורגלו של הניזק. אלא כקבלת רז"ל דישלם ממון כפי שומת ב"ד דמי ידו ורגלו כעבד הנמכר בשוק. וסגור הוא מלשון הכתוב ויסגור בשר תחתנה. כלומר לא יתן החובל ידו או רגלו הסגור לגופו. אלא עליו לשלם דמים כדינו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף