ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג/עשה/קעא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג עשה קעא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

חוק שכבת זרע לרואה. ויצועו. ולשכבת חיקו מהמרות. מצוה שיהא אדם הרואה ש"ז טמא. מדכתיב (בפר' מצורע) ואיש כי תצא ממנו ש"ז וגו'. ומנאה גם הרמב"ם (עשין ק"ה). וכן מנאוה כל הבאים אחריו. חוץ מהרמב"ן ורשב"ץ ז"ל שלא מנאוה מטעם שנתבאר לעיל. והבה"ג וסייעתו ז"ל מנאוה במספר הפרשיות כדרכם. ומש"כ רבינו הגאון ז"ל ויצועו. כוונתו למגע שכבת זרע. ואורחא דמילתא נקט יצועו. משום דסתם ש"ז הוא מקרה לילה כששוכב על יצועו. ומנה טומאת נוגע בש"ז מצוה בפ"ע כמו שכתובה בתורה בפ"ע מדכתיב וכל בגד וכל עור אשר יהי' עליו ש"ז וגו'. וגם רואה ונוגע דיניהם חלוקים. דרואה במשהו. ונוגע בכעדשה. כדאמרינן בנדה (פרק יוצא דופן מ"ג ע"ב) עיי"ש. וגם נפק"מ למאי דאמרינן התם (לעיל מ"ב ע"א) עיי"ש. וברמב"ם (פ"ה מהלכות שאר אבות הטומאה). וגם מנה המשמשת מצוה בפ"ע וזהו שכתב ולשכבת חיקו. משום דמשמשת אינה טמאה משום נוגעת. דהרי הו"ל מגע בית הסתרים דלא מטמא. ואינה לא בכלל מגע ולא בכלל רואה. אלא גזה"כ הוא דמשמשת טמאה מצד עצמה. וכדתניא (בפרק יוצא דופן מ"א ע"ב) ובפ"ג דיבמות (ל"ד ע"ב) עיי"ש. וברמב"ם (שם ה"ט) עיי"ש. ונפקא מדכתיב ואשה אשר ישכב איש אותה ש"ז וגו'. והרמב"ם וסייעתו ז"ל מנאום כולן במצוה אחת להיות שכבת זרע טמא. אע"פ שאין כלל זה כתוב בתורה ולא נאמרו בקרא אלא הפרטים הרואה ונוגע והמשמשת. כדרך שכתבן רבינו הגאון ז"ל כאן. ולטעמייהו אזלי ע"פ דרך הרמב"ם ז"ל (בשורש שביעי). וכבר ביארנו שאין זה דרך רבינו הגאון ז"ל. דלדעתו אין לנו במנין המצות אלא כמו שנאמרו בתורה. ולא יתכן לנו לעשות כללים מדעתנו שלא נאמרו בסיני ולא כתיבי בקרא. וכדרך זה מנאן רבינו הגאון ז"ל גם באזהרותיו (בדבור לא יהי' לך) עיי"ש. וראיתי באזהרות אתה הנחלת ובאזהרות הר"י אלברגלוני ז"ל שמנו רק הרואה ש"ז בלבד. ולא הזכירו לא נוגע ולא משמשת עיי"ש. וזהו דלא כדרך הרמב"ם וסייעתו. וגם לא כהבה"ג שדבריו קרובין בזה לדברי הרמב"ם אלא שמנאה במספר הפרשיות. וגם לא כדרך רבינו הגאון ז"ל. ודבריהם תמוהים וצ"ע:

ולשון מהמרות שכתב רבינו הגאון ז"ל נראה שהוא מלשון תמורה וחילוף כענין לא יחליפנו ולא ימיר. ואם המר ימיר. ורצה לומר שלא להחליף דיני רואה ונוגע ומשמשת. שדיניהם חלוקים זה מזה כמשכ"ל. דרואה שיעורו בכל שהוא ונוגע אינו בפחות מכעדשה. ונוגע קטן וגדול שוין משא"כ לרואה דאינו טמא בפחות מבן תשעה שנים ויום אחד. כדתני' בסיפרא (פרשת מצורע) ובנדה (ר"פ בנות כותים ל"ב ע"ב) עיי"ש. ומשמשת אינה טמאה אלא מבת שלש שנים ויום אחד כדאי' התם. משא"כ לנוגעת דקטן וגדול שוין. ומשא"כ לרואה דאינו טמא עד שיהי' בן תשע שנים ויום אחד. וגם במשמשת יש חילוק בין כדרכה לשלא כדרכה כדאמרי' (בסופ"ג דיבמו') שם. משא"כ לנוגעת. וגם יש לומר שהוא מלשון ממרים הייתם. כל איש אשר ימרה את פיך. כלומר שלא לבעט בחוקי טומאה אלו. ולהיות נזהר בהם מליכנס למקדש ומלאכול קודש. והנה מדברי רבינו הגאון ז"ל מבואר דס"ל בע"ק משום רואה הוי. וכן הכריע להלכה באו"ז (ח"א סי' קי"ח) באורך עיי"ש. ובמש"כ (לעיל עשין י"ד ט"ו) וברמב"ם (ר"פ חמשי מהלכות שאר אבה"ט) ובכ"מ שם ואין להאריך בזה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.