ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג/עשה/קסא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג עשה קסא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ונוגע בטמאה. ונושאה. שיהא הנוגע בנבלת בהמה טמאה. וכן הנושא אותה טמא. כדכתיב (בפרשת שמיני). ולאלה תטמאו כל הנוגע בנבלתם יטמא עד הערב וכל הנושא מנבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב וגו'. ומנאן רבינו הגאון ז"ל בשתי מצות חלוקות כנוגע ונושא דנבלת בהמה טהורה. לעיל (עשין קנ"ח קנ"ט). מטעם שנתבאר. אלא שיש כאן מקום לעיין לפי דרכו של רבינו הגאון ז"ל דכל שהם ענין אחד ושם אחד ממש אין נמנין אלא מצוה אחת. כמו שביארנו לעיל בסמוך (מצוה קנ"ד) ובכמה דוכתי. וא"כ כאן נמי הו"ל למנות נבלת בהמהבמצוה אחת. בין טמאה ובין טהורה. דהו"ל ענין ושם אחד ממש. דכל נבלת בהמה מטמא במגע. וכן במשא. ובאמת דבאזהרותיו (בדבור לא יהי' לך). כללן רבינו הגאון ז"ל במצוה אחת בנוגע. וכן בנושא עיי"ש. ונראה דהיינו מהאי טעמא דכתיבנא. אלא שיש לתמוה דשם לא מנה טומאת נבלת עוף טהור כלל. דהרי נבלת עוף טהור אינו מטמא לא במגע ולא במשא אלא בבית הבליעה בלבד. וא"כ אינה בכלל נוגע ונושא שכתב. ואילו כתב טומאת נבלה סתם. הי' אפשר לומר שכולל נבלת עוף טהור עם נבלת בהמה טהורה וטמאה במצוה אחת. אבל כיון שלא כתב שם אלא נוגע ונושא נבלה. ע"כ אין נבלת עוף טהור בכלל. שהרי אינה מטמאה לא במגע ולא במשא. וזה תימא אמאי לא מנאה כמו שמנה נוגע בפ"ע ונושא בפ"ע. דהרי מין טומאה אחרינא הוא לגמרי. ולא מצינו בתורה טומאה אחרת כזו. ומה"ט אמרינן (בפרק חטאת העוף ע' ע"א) דחידוש הוא עיי"ש. וא"כ אם נוגע ונושא מנה כל חד מצוה בפ"ע כ"ש זו שיש למנותה מצוה בפ"ע. ועוד דטומאת מגע דנבלת שרץ מנה שם מצוה בפ"ע ולא הכניסה בכלל נוגע נבלה. כ"ש טומאת בית הבליעה דנבלת עוף טהור. דטומאה אחרת לגמרי היא. שיש למנותה בפ"ע. איברא דמצד זה יש להקשות גם על הרמב"ם וסייעתו ז"ל. דטומאת שרץ מנה מצוה בפ"ע (עשין צ"ז). אע"פ שאינה אלא טומאת מגע. ואילו טומאת נבלת עוף טהור בבית הבליעה הכניסה בכלל טומאת נוגע בנבלה (עשין צ"ו). ולא מנאה מצוה בפ"ע. אע"פ שאינה בכלל טומאת מגע. וטומאתה חידוש היא שאין כיוצא בה בכל התורה. ואולי אפשר לומר משום דנבלת עוף טהור מטמא את האדם טומאה חמורה לטמא בגדים כנבלת בהמה. משא"כ נבלת שרץ. וגם נבלת עוף ובהמה שיעורן בכזית. משא"כ שרץ דשיעורו בכעדשה. אבל אין זה מספיק לענין מנין המצות לשיטת הרמב"ם ז"ל. דאין זה אלא מדקדוקי המצוה כמש"כ בשורש שביעי. ואין להאריך בזה:

ועכ"פ ראינו דבאזהרותיו מנה רבינו הגאון ז"ל נבלת בהמה טהורה וטמאה במצוה אחת. וזה ודאי נכון ע"פ שיטתו. והדבר קשה לכאורה מה ראה כאן לחלקן לשתים. אמנם נראה דדוקא היכא דשתי המצות שוות ממש בעיקר המצוה מיהת ובענין ובשם אחד. כגון אזהרת גנבה דבעיקר האיסור שוה גנבת ממון לגנבת נפשות. דכל מין גנבה אסר רחמנא. וליכא נפק"מ אלא בעונש העובר על האזהרה. וגם ענין ושם אחד לשתיהן. וכן תורם מן הרע על היפה דכל מין תרומה הזהירה תורה שלא לתרום מן הרע על היפה. והילכך אפי' באו בקרא שתי אזהרות או יותר בכל מין תרומה בפ"ע. מ"מ אין למנותן אלא מצוה אחת. שלא לתרום שום תרומה מן הרע על היפה. כמשכ"ל (מצוה קנ"ד). אבל כאן אי אפשר לכוללן במצוה אחת בהמה טהורה וטמאה. ולמנותן מצוה אחת כללית. שיהא הנוגע וכן הנושא נבלת בהמה טמא. משום דאע"פ שענין אחד ושם אחד לשתיהן. מ"מ בעיקר המצוה אין שתיהן שוות. דנבלת בהמה טהורה אינה מטמאה אלא המתה מאילי' או נהרגה. אבל השחוטה אפי' טרפה ששחטה אינה מטמאה. משא"כ בהמה טמאה בכל ענין שאינה בחיי' הרי הוא מטמאה טומאת נבלות. בין מתה מאילי' או נהרגה ובין נשחטה. וכן לענין החלב דחלב של נבלת בהמה טהורה טהור ואינו מטמא טומאת נבלה אלא חלב של נבלת בהמה טמאה. כדתנן (בפרק. בתרא דעוקצין מ"ג) עיי"ש. וברמב"ם (פ"א מהלכות שאר אבות הטומאה ה"ה) עיי"ש. ועי' לקמן בסמוך.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.