ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג/עשה/קנו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג TriangleArrow-Left.png עשה TriangleArrow-Left.png קנו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


וקדש מכהן מן הנפש. נראה דהכוונה לעשה דוקדשתו שהיא מצות עשה להפריש הכהנים מטומאת מת. כמש"כ הרי"ף ז"ל (בפ"ב דמציעא) עלה דאמרינן התם (ל' ע"א) והתעלמת פעמים שאתה מתעלם וכו' הא כיצד הי' כהן והיא בביה"ק וכו'. לכך נאמר והתעלמת מהם. ופרכינן למאי איצטריך קרא פשיטא האי עשה והאי ל"ת ועשה ולא אתי עשה ודחי ל"ת ועשה עיי"ש. ופירש הרי"ף דבטומאה לכהן איכא עשה דכתיב וקדשתו ול"ת דכתיב לנפש לא יטמא עיי"ש. ורש"י ותוס' וריטב"א ונמוק"י שם פירשו דהעשה היא קדושים יהיו עיי"ש. והרשב"ץ (בזה"ר עשין סי' מ"ט) מנאה במנין העשין שלו. וכתב שם דהמצוה היא לכהן עצמו שיזהר מטומאת מת. ומביא ראי' מההיא דפ"ב דמציעא עיי"ש. וביבמות (פרק האשה רבה פ"ח ע"ב) מייתי ברייתא דתניא. מנין שאם לא רצה דפנו ת"ל וקדשתו. ופירש"י וז"ל מנין שאם לא רצה כהן להתקדש מטומאה ומנשים פסולות דפנו הכהו וקדשו בעל כרחו עכ"ל עיי"ש. וזהו כדברי הרי"ף דאיכא בטומאת כהנים עשה דוקדשתו. והרמב"ם ז"ל (בפי"א מהלכות גזילה ואבדה הי"ח) כתב ג"כ דבטומאת כהנים איכא עשה דקדושים יהיו עיי"ש. ודבריו תמוהים טובא. דא"כ אמאי לא מנה במנין העשין שלו עשה זו דקדושים יהיו. וכמו שמנאה הרשב"ץ. ואפשר לומר דזו היא באמת כוונתו בסה"מ (עשין ל"ב) שכתב שם וז"ל שצונו לכבד זרע אהרן וכו'. והוא אמרו יתעלה ית"ש וקדשתו וגו' ובא הפירוש וקדשתו לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון וכו'. ולשון סיפרא וקדשתו על כרחו וכו'. וכן אמרו קדושים יהיו על כרחם וכו' עכ"ל עיי"ש. והיא הברייתא דמייתי בפרק האשה רבה שם. ואיתא נמי בסיפרא (פרשת אמור פ"א) עיי"ש. וכדפירש"י שם. וס"ל דעשה אחת היא שכוללת לכבדו לפתוח ראשון וליטול מנה יפה ראשון וגם להפרישו בע"כ מטומאת המת. שוב ראיתי שכבר הרגיש בזה הר"י בכר דוד ז"ל בד"א (סוף קונטרס ששי) עיי"ש. וא"כ גם לדעת הרמב"ם יש בה עשה מקרא דוקדשתו וגם מקרא דקדושים יהיו. אבל מלשונו בסה"מ שם לא משמע הכי עייש"ה. ועי' מש"כ הרמב"ם (בשורש רביעי) ובדברי הרמב"ן ז"ל שם. ובפ"ב דיבמות (כ' ע"ב) ובמש"כ התוס' (בפ"ב דמציעא שם) ובחמרא וחיי להר"ב כנה"ג (בסנהדרין י"ט ע"א) בשם נכדו של הר"ש משאנץ ז"ל עייש"ה ואין להאריך:

עכ"פ מתבאר דכוונת רבינו הגאון ז"ל כאן לעשה דוקדשתו וכדברי הרי"ף ז"ל ופירש"י ביבמות. או לקרא דקדושים יהיו כפירש"י ושאר ראשונים ז"ל (בפ"ב דמציעא שם). ויותר משמע מלשונו דכוונתו לקרא דוקדשתו. ואף דלפי דרכו של רבינו הגאון ז"ל בכל עשה ול"ת שבמצוה אחת שלא למנות אלא אחד מהם. וא"כ אמאי מנה כאן העשה וגם מנה לקמן במנין הלאוין ל"ת דלנפש לא יטמא. היינו משום דעיקר העשה לישראל נאמרה להפרישן בע"כ מטומאת מת. וכדדרשינן וקדשתו דפנו בע"כ. וכן הוא מבואר מלשון רבינו הגאון כאן שכתב וקדש מכהן מן הנפש. הרי שלא כתב העשה אלא לישראל שהם חייבים לקדשו. וכן הוא לשון רבינו הגאון באזהרותיו (בדבור כבד) שכתב שם ומטומאת נפש אותם לחשכה עיי"ש. מבואר להדיא דהמצוה היא עלינו למנוע אותם מליטמא. אבל הלאו הוא על הכהן עצמו:

אלא דלפ"ז אכתי קשה לאידך גיסא. דהרי עכ"פ מבואר בפ"ב דמציעא (שם ולקמן ל"ב ע"א) דגם הכהן עצמו בכלל העשה. שהרי מה"ט אמרינן התם דאם אמר לו אביו הטמא או אבדה שהיתה בביה"ק אין עשה דוחה ל"ת דלא יטמא ועשה דקדושים יהיו. או וקדשתו. וא"כ אחר שמנה רבינו הגאון ז"ל העשה שוב לא הי' לו למנות הלאו. אמנם נראה בזה דאפשר דס"ל לרבינו הגאון ז"ל כדעת רש"י והרמב"ם ושאר ראשונים ז"ל דעשה דמייתי בפ"ב דמציעא שם על הכהן עצמו. היינו מקרא דקדושים יהיו. וכמש"כ הרשב"ץ ז"ל בזה"ר שם דהמצוה היא רק לכהן עצמו להזהר מטומאת מת. ועשה זו לא מנאה. משום שכבר מנה הלאו דלנפש לא יטמא שמפורש בקרא גבי טומאה. והעשה שמנה כאן היינו עשה דוקדשתו כדדריש בברייתא בסיפרא ובפרק האשה רבה שם. דקאי להזהיר את ישראל להפרישם מטומאת מת בע"כ. וס"ל דעשה זו אין הכהן עצמו בכללה וכדמשמע בברייתא שם. והילכך צריך למנות העשה וגם הלאו. דכל אחד בא להזהיר על ענין מיוחד בפ"ע. ואף דבסיפרא דריש גם מקרא דקדושים יהיו בע"כ. דמשמע דלהזהיר לישראל על הכהנים אתי. ע"כ אסמכתא בעלמא הוא. שהרי כבר דריש לה מוקדשתו. וגם ע"כ תלמודין (בפ"ב דמציעא שם) לא ס"ל הכי אלא מוקי לה על הכהן עצמו. ואמנם באזהרותיו לא מנה רבינו הגאון אלא העשה ולא מנה הלאו עיי"ש:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.