ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג/מילואים/ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג מילואים ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג.

קרוב לסוף עשה ח'. וצ"ע טובא כעת. שוב מצאתי בתשו' ברכת אברהם להר"א מיימון ז"ל בנו של הרמב"ם ז"ל (סי' מ"א) שכבר נשאל מאת רבינו דניאל הבבלי ז"ל על דברי הרמב"ם אלו. שהרגיש בקצת מזה. אבל כל מה שהשיב לו שם על זה. דבריו תמוהים מאוד אצלי ואינם מספיקים כלל אף לדחות השגות הר"ד הבבלי ז"ל. וכ"ש שאין בהם תשובה להראיות שהבאתי אנכי בפנים. וז"ל הר"ד הבבלי ז"ל. וקשיא לי על דבר זה. שהרי מצינו שער שאין לו דלתות ומיקרי שער. דכתיב ומסך פתח שער החצר. ואע"פ שלא היה לו לחצר דלתות נקרא שער וכו' עכ"ל. ועל זה השיב לו הר"א מיימון ז"ל שם בתשובתו. וז"ל שהקשית מדכתיב ומסך פתח שער החצר. המסך כנגד הדלתות (רצה לומר המסך הוא במקום דלתות. והרי יש לו דלתות). לפיכך איקרי שער. ועוד הא כתיב פתח. ואינו כמו ובשעריך שאין בו זכרון פתח כלל. וענין הכתוב פשוט. ומסך שעל הפתח שהוא במקום שער החצר. וסיועא איכא מינה וכו' עכ"ל עיי"ש. ודבריו ז"ל נפלאים בעיני. דמה שכתב דהמסך הוא כדלתות. מלבד דלפ"ז אית לן למימר דגם לענין מזוזה אפילו לדעת הרמב"ם ז"ל סגי לה במסך. ולא משמע הכי מדברי הרמב"ם ז"ל. שכתב דבעינן דלתות. דהרי ודאי אין מסך בכלל דלתות. בלא"ה כיון דבקרא כתיב ומסך פתח שער החצר. דודאי משמע פירושא דקרא ומסך פתח של שער החצר. א"כ מבואר דקרי ליה קרא שער החצר גם זולת המסך. ומש"כ הר"א מיימון ז"ל דפירושא דקרא הוא ומסך הפתח שהוא במקום שער החצר. אע"פ שכתב שהוא הפירוש הפשוט. לענ"ד לא משמע הכי מפשטי' דקרא כלל. אלא הפירוש הפשוט הוא ואת מסך הפתח של שער החצר. כמו קרא דלעיל מיניה בסמוך דכתיב ואת מסך פתח אהל מועד. דע"כ אי אפשר לפרשו בענין אחר. וכן תרגם אונקלוס שני מקראות הללו. וכן תרגם יונתן שם עיי"ש. ותמיהני איך נטה מזה הר"א מיימון ז"ל ואיך לא השגיח על התרגום. וא"כ ראייתו של הר"ד הבבלי ז"ל מוכרחת. וביותר נפלא מה שסיים וכתב דאדרבה מינה איכא סיועא להרמב"ם ז"ל. ולענ"ד לא מינה ולא מקצתה. והשגת הר"ד הבבלי ז"ל לא זזה ממקומה אף כחוט השערה. ומש"כ עוד הר"א מיימון ז"ל לדחות דשאני התם דכתיב נמי פתח. לא ידענא. דאפילו לפי דבריו אכתי מה יענה למאי דכתיב (פרשת תרומה) ולשער החצר מסך עשרים אמה. הרי בהדיא דקרי ליה שער אע"פ שלא היו לו דלתות. וכן (פ' ויקהל) כתיב ואת מסך שער החצר. והתם פתח לא כתיב. וכן כתיב שם עוד לקמן ומסך שער החצר. ותרגם אונקלוס ופרסא דתרע דרתא. וכן (פ' פקודי) כתיב ואת המסך לשער החצר. ולא כתיב שם פתח. ולא ידענא למה הוצרך הר"ד הבבלי ז"ל להוכיח מהקרא המאוחר דכתיב (פרשת נשא) מסך פתח שער החצר. ולא הוכיח כן מהמוקדם הרבה לפני זה בפרשיות מלאכת המשכן כמו שכתבתי. ועכ"פ ודאי גם ראייתו מוכרחת. ודברי הר"א מיימון ז"ל לענ"ד אינם אלא תימא:

עוד כתב שם הר"ד הבבלי ז"ל. וז"ל ובמתניתין תנן כל השערים שהיו שם היו להן דלתות חוץ משל אולם. ש"מ לאו בדלתות תליא מילתא דשער. שהשער אינו אלא שם מקום הכניסה והיציאה וכו' עכ"ל עיי"ש. והשיב על זה הר"א מיימון ז"ל שם וז"ל ולענין מתניתין דתנן כל השערים וכו'. מינה תלמוד שאין שער אלא בדלתות. ואיידי דרוב יש להן דלתות קרי להו שערים. ולא איכפת ליה לתנא בפתח אחד. ואדרבה אילו אמר כל הפתחים היינו מקשים היכי תנא פתחים. והרי כולהו בדלתות חוץ מאחד מהם וכו' עכ"ל עיי"ש. וגם בזה דבריו תמוהים אצלי. דהרי ודאי להרמב"ם ז"ל דלא מיקרי שער אלא על שם הדלתות. ובלא דלתות לא שייך שם שער קשה לישנא דמתניתין דקתני כל השערים שהיו שם היו להן דלתות. כיון דבלא דלתות לא איקרי שער. ושפיר הוכיח משם הר"ד הבבלי ז"ל מלשון זה. ודברי הר"א מיימוני ז"ל שכתב שמשם יש ללמוד כדעת הרמב"ם ז"ל. אינם מובנים כלל. וגם מה שכתב דאם הוה תנן כל הפתחים. הוה קשה היכי תנן פתחים. והרי כולהו בדלתות. מבואר מדבריו אלו דס"ל דכל שיש לו דלת לא מיקרי פתח. אין דבריו אלא תימא בעיני. שהרי כבר הביא הר"ד הבבלי ז"ל שם מקראות מפורשים בהדיא שנקרא פתח אפי' היכא דאיכא דלת. כדכתיב (פ' וירא) ויצא אליהם לוט הפתחה והדלת סגר אחריו. ויגשו לשבור הדלת וגו' ואת הדלת סגרו. ואת האנשים אשר פתח הבית וגו'. והר"א מיימון ז"ל גופי' לקמן הודה לו בזה.. אלא שכתב שאין מזה קושיא על הרמב"ם ז"ל. שלא אמר אלא שהפתח לא איקרי שער. אבל שער שפיר איקרי פתח עיי"ש לקמן. וא"כ מה זה שכתב כאן שאילו אמר כל הפתחים. היה מקשה היכי תני פתחים. והרי כולהו בדלתות. ובעיקר הדבר תמיהני ונפלאתי מאוד על הר"א מיימון ז"ל וגם על הר"ד הבבלי ז"ל ולא ידענא מאי אידון בה. שהרי באמת ליתא הך לישנא כלל במתניתין. דעיקר הך משנה היא במסכת מדות (פ"ב מ"ג). והתם גירסת כל הספרים היא כל הפתחים שהיו שם היו להם דלתות חוץ משל אולם עיי"ש. וא"כ אין משם שום מקום גמגום על דעת הרמב"ם ז"ל. ולא מצאתי רגלים לגירסא אחרת כלל בשום מקום בהך מתניתין:

והנה מקור דעת הרמב"ם ז"ל בזה מבואר בתשובתו לחכמי לוניל ז"ל שהביא בכ"מ שם. שהוא מדאמרינן פרק הקומץ רבה (ל"ג ע"א) ריש גלותא בנה ביתא. א"ל לרב נחמן קבע לי מזוזתא. אמר ר"נ תלי דשי ברישא עיי"ש. וס"ל להרמב"ם ז"ל דהיינו משום דאין חובת מזוזה אלא אם כבר היו בו דלתות. ועל זה השיבו חכמי לוניל ז"ל. וכתבו לו בשאלתם וז"ל מסופק לנו במה שאמר (הרמב"ם) שיהיו לה דלתות. לפי מה שקבלנו הא דאמרינן תלי דשי ברישא. לא נאמר אלא משום היכר ציר ובשער שבין שני בתים וכו' עכ"ל. ועל זה השיב להם שם הרמב"ם ז"ל. וכתב וז"ל זה שאמרתם משום היכר ציר. מי תלה הא בהא. וכי דרשיתו סמוכים בגמרא וכו' עכ"ל עיי"ש. וכוונתו דמשום דבסוגיא דהתם בסמוך מיירי בענין היכר ציר. לכן הבינו מזה דגם ההיא עובדא דריש גלותא ורב נחמן משום היכר ציר הוא. וכבר השיג עליו בזה הר"ד הבבלי ז"ל שם על מה שהשיב להם הרמב"ם ז"ל כמתלוצץ בתלונה. וכי דרשיתו סמוכים בגמרא. וכתב שם וז"ל ומה שאמר וכי דרישת סמוכים יש בגמרא. והלא קיי"ל שאין מעשה נזכר אלא לאמת ממנו ההלכה וכו' עכ"ל עיי"ש. והר"א מיימון ז"ל לא השיב לו על זה כלום. אבל תמיהני גם על הר"ד הבבלי ז"ל שלא הרגיש דעיקר דברי הרמב"ם ז"ל בזה תמוהים. שהרי חכמי לוניל ז"ל לא כתבו כלל דהכי מוכח מתוך הסוגיא דהתם אלא כתבו לפי מה שקבלנו הא דאמרינן תלי דשי ברישא לא נאמר אלא משום היכר ציר וכו'. וא"כ מבואר בהדיא שלא מכח איזה הוכחה שלהם מתוך סוגיא דגמרא שם כתבו כן. אלא מקבלתם שקבלו כן מגדולי הראשונים שלפניהם הוא שאמרו כן. והדבר ברור אצלי בלא ספק שכוונתם בזה היא לדברי השאילתות (פ' עקב שאילתא קמ"ה) ולדברי הבה"ג (הלכות מזוזה) דגרסי התם בהדיא א"ל תלי דשי ברישא (והבה"ג גריס תלי דשי דאידע). דאר"י א"ש במזוזה הלך אחר היכר ציר עיי"ש. והובאו דבריהם באשכול (ח"ב סי' כ"ד) עיי"ש. ודברי הבה"ג הביא גם במרדכי (במנחות שם) עיי"ש. וכבר כתבו הראשונים ז"ל בכמה דוכתי שדברי הגאונים ז"ל דברי קבלה הם. וזהו שכתבו חכמי לוניל ז"ל לפי מה שקבלנו. ואין להאריך בזה יותר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.