ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג/לא תעשה/רלב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג TriangleArrow-Left.png לא תעשה TriangleArrow-Left.png רלב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


לא יסגירו חלוט. כתיב (בפרשת תזריע) במצורע מוחלט וטמאו הכהן לא יסגירנו כי טמא הוא. ודרשו מזה בספרא שם מלמד שאין מסגירין את המוחלט עיי"ש. ודין זה מבואר (בפ"ג דנגעים מ"א) עיי"ש. ואמנם דברי רבינו הגאון ז"ל באזהרה זו צ"ע טובא. דודאי משמע דאין בזה אזהרת לאו. ואינו אלא שלילה. לומר שאין לו דין הסגר אם נולד לו נגע אחר בימי חלוטו. ואינו נזקק לנגעו השני עד אחר שיטהר מנגעו הראשון. ומהאי טעמא לא מנו כל שאר מוני המצות לאו זה. וכן כתב בפשיטות הרמב"ן ז"ל (בשורש שמיני). ואע"פ שחלק שם על הרמב"ם ז"ל בענין השלילות מ"מ בזה כתב לדבר פשוט דבכל כיו"ב שהטעם כתוב בצדו לא יסגירנו כי טמא הוא. אין זה אזהרה אלא שלילה עיי"ש בדבריו. איברא דמלשון הרמב"ם ז"ל (בפיה"מ דנגעים שם) נראה דס"ל ג"כ שהוא אזהרת לאו שכתב שם. וז"ל ואמרו אין מסגירין את המוחלט ירצה בו שהוא כאשר התחדש לו הנגע ימצא בו הסגר בתוך ימי חלוטו לא יסגירו. כי איסור זה לאמרו לא יסגירנו כי טמא הוא עכ"ל עיי"ש. הרי דס"ל דלא יסגירנו שאסור להסגירו קאמר קרא. וא"כ הוא אזהרת לאו. וכן מתבאר מלשון הרמב"ם ז"ל (בפ"ט מהלכות טומאת צרעת ה"י) שכתב וז"ל ולא מסגירין אותו בתוך ימי חלוטו אם נולד לו נגע אחר שראוי להסגר. אבל אם היו בו שני נגעים. וראה זה וחזר וראה זה. הרי זה מותר לומר הרי אתה מוסגר בזה ומוחלט בזה וכו' עכ"ל עיי"ש. מדכתב בסיפא מותר. מכלל דברישא שכתב ולא מסגירין את המוחלט איסורא קאמר. ומשום דלא יסגירנו דקאמר קרא איסורא הוא. וא"כ אזהרת לאו הוא. אלא דלפ"ז הדבר תמוה אמאי לא מנה לאו זה במנין הלאין שלו. וצ"ע בזה כעת. ועכ"פ חזינן דמשמע לי' לרבינו הגאון ז"ל מהך קרא דהו"ל אזהרת לאו שאסור להסגיר את המוחלט כבר ע"פ נגע אחר. וכפשטי' דקרא. אע"פ שאין דעת שאר ראשונים ז"ל כן. ולא מצאתי ראי' לאחד מן הצדדים. אלא שראיתי בתרגום יונתן שתרגם על הך קרא ויסאיביניה ויחלטיניה כהנא לא יסגיריני' וכו' עיי"ש הוסיף על לשון הכתוב ויחלטיניה. ומשמע דכוונתו בזה לומר דלא יסגירנו לשון ציווי הוא באזהרת לאו ולא שלילה בעלמא לומר שאינו צריך להסגירו. ועי' מש"כ שם המפרש. ואין דבריו מובנים אם לא עפמש"כ עייש"ה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.