ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג/לא תעשה/קלד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג לא תעשה קלד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ובל תסגר לארץ מרתים. כתיב (בפרשת תצא) לא תסגיר עבד אל אדוניו אשר ינצל אליך מעם אדוניו. ואמרינן בגיטין (פרק השולח מ"ה ע"א) דבעבד שברח מחו"ל לארץ ישראל הכתוב מדבר. והזהיר הכתוב שלא להשיבו לבעליו אלא חייב לשחררו. וכ"כ הרמב"ם ז"ל בסה"מ (לאוין רנ"ד) ובהלכות עבדים (פ"ח ה"י) עיי"ש. וזהו שכתב רבינו הגאון ז"ל ובל תסגר לארץ מרתים. והוא מלשון הכתוב (בירמי' נ'. כ"א.) על הארץ מרתים עלה וגו'. והוא כינוי לארץ בבל וכשדים. ורצה לומר שלא תסגיר העבד שברח אליך מארץ בבל וכשדים אל אדוניו. וה"ה לשאר ארצות שבחו"ל. אלא נקט פרט תחת הכלל לצורך החרוז. והנה מלבד לאו זה יש בו גם לאו דלא תוננו שלא להונות עבד זה אונאת דברים. ומנאוהו הבה"ג וסייעתו ז"ל. וכן הרמב"ם וסייעתו מנאוהו. כמבואר בסה"מ (לאוין רנ"ה) עיי"ש. אבל רבינו הגאון ז"ל לא מנה לאו זה משום דלשיטתו אזיל. שהרי ליכא נפק"מ בלאו זה אלא כדי לעבור על אונאת עבד זה בלאו נוסף על הלאוין האמורים בישראל ובגר. וכמש"כ הרמב"ם ז"ל (בפ"ח מהלכות עבדים הלכה י"א) עיי"ש. וא"כ אחר שמנה כבר לעיל (לאוין פ"ב) לאו דאונאה האמור בגרים. שוב אין לאו זה בא במנין לפי שיטתו. וכמו שנתבאר בכמה דוכתי. וכבר ביארנו בזה כל צרכו לעיל (לאוין פ"ב פ"ג) עיי"ש. ועי' באזהרות שע"פ עשרת הדברות (בדבור לא יהי' לך). דשם מנה רבינו הגאון ז"ל לאו דלא תסגיר ביותר ביאור עיי"ש. ולאו דלא תוננו לא מנה גם שם:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.