ביאור רבי חיים קניבסקי לירושלמי/שקלים/ז/א
| < הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הירושלמי פני משה מראה הפנים רידב"ז גליוני הש"ס |
ביאור רבי חיים קניבסקי לירושלמי
שקלים ז א
הלכה א מתני' מעות שנמצאו בין השקלים לנדבה קרוב לשקלים יפלו לשקלים לנדבה יפלו לנדבה מחצה למחצה יפלו לנדבה בין עצים ללבונה קרוב לעצים יפלו לעצים ללבונה יפלו ללבונה מחצה למחצה יפלו ללבונה בין קינין לגוזלי עולה קרוב לקינין יפלו לקינין קרוב לגוזלי עולה יפלו לגוזלי עולה מחצה למחצה יפלו לגוזלי עולה בין חולין למעשר שני קרוב לחולין יפלו לחולין למעשר שני יפלו למעשר שני מחצה למחצה יפלו למעשר שני זה הכלל הולכין אחר הקרוב להקל מחצה למחצה להחמיר:
גמ' לא הוצרכה דלא בין שקלים לקינים ר' אבון בשם ר' פנחס כמין בוכלייאר היו עשוין מחצה למחצה יפלו לנדבה לא צורכה דלא מחצה למחצה יפלו לשקלים אית דבעי מימר שמא יפלו לשירי הלשכה אית דבעי מימר מחצר למחצה כמי שמת א"ר יסא עד דאנא תמן שמעית קל רב יהודה שאל לשמואל הפריש שקלו ומת אמר ליה יפלו לנדבה מותר עשירית האיפה שלו רבי יוחנן אמר יוליכם לים המלח רבי לעזר אמר יפלו לנדבה וקשיא ויש חטאת קריבה עולה חזקיה (אחי) בשם רבי שמעון בן לקיש תנאי בית דין הוא על המותרות שיקרבו עולות האשה הזאת במה היא מתכפרת אמר ר' יצחק תנאי ב"ד הוא המספק את הקינין הוא מספק את הפסולות° לא צורכה דלא בין קטורת לעצים ללבונה לזהב לכפורת ותניתה בסופה זה הכלל הולכין אחר הקרוב מחצה למחצה להחמיר:
מתני'. מעות שנמצאו. בין הקופות שהיו במקדש וששנינו בפרקין דלעיל די"ג היו: בין שקלים לנדבה. אם נמצאו בין קופה של שקלים לשל נדבה שהיו עומדין זה אצל זה כדמפ' בגמ': קרוב לשקלים יפלו לשקלים. דד"ת הולכין אחר הקרוב ובדליכא רוב בחד מינייהו, תפא"י: מחצה למחצה יפלו לנדבה. ואע"ג דלעולם בספק הולכין להחמיר כדלהלן במתני' והא שקלים חמירא שהן ק"צ בגמ' פריך לה ומשני: בין עצים ללבונה. נמצאו בין עצים ללבונה, דכסדר שמנה במתני' בפרקין דלעיל לי"ג קופות כך היו עומדין זה אצל זה: יפלו ללבונה. דעצים לא הוו אלא מכשירי קרבן אבל לבונה היא עצמה קריבה ע"ג המזבח: יפלו לגוזלי עולה. והך מתני' כחכמים דמתני' בפרקין דלעיל הל"ד דקינין א' חטאת וא' עולה וגוזלי עולה תרווייהו עולות הלכך יפלו לגוזלי עולה שהן קרבין כליל: בין חולין למע"ש. השתא לאו בקופות שבמקדש מיירי אלא אם מצא א' בביתו מעות בין תיבה של חולין למע"ש:
גמ'. לא הוצרכה דלא בין שקלים לקינים. קס"ד דקופות שבמקדש בשורה היו עומדין והלכך קשיא לי' מתני' דתנן מעות שנמצאו בין שקלים לנדבה והא שקלים לאו אצל נדבה עומד אלא אצל קינים כדרך שנשנה במתני' ס"פ דלעיל תקלין חדתין עתיקין קינין וכו' ולא הי' צריך למיתני אלא מעות שנמצאו בין שקלים לקינים: ומשני כמין בוכליאר היו עשויין. הקופות בעיגול היו עומדין הלכך נמצא דנדבה שהוא אחרון לקופות במשנה שם הי' עומד אצל שקלים שהוא ראשון לקופות: לא צורכה דלא וכו'. קשיא לי' דלא הוה צריך למיתני אלא דמחצה על מחצה יפלו לשקלים דשקלים שהן קרבנות צבור חמירא מנדבה: שמא יפלו לשירי הלשכה. שמעותיהן הולכין לחומת העיר ומגדלי': מחצה על מחצה כמי שמת. כל מחצה על מחצה כמי שהפריש שקלו ומת דאזלא לנדבה כדמסיים [ואפי' למאן דפליג אזיל לשירי לשכה] דכיון שמת תו אינו מחויב בקרבנות צבור ואין שקלים באין אלא לחובה והלכך כל מע"מ כיון שהוא ספק שמא מנדבה נפול אין אנו רשאין ליטלו לשקלים: מותר עשירית האיפה שלו. של כה"ג אם נתותרו בידו מעות: יוליכם לים המלח. דלא מצינו מותר שהולך לנדבה אלא בחטאת ואשם דיליף מקראי אבל עשירית האיפה לא הלכך יוליכם לים המלח: יפלו לנדבה. דכל שהוא ק"ק ילפי' מחטאת שמותרו לנדבה: וקשיא ויש חטאת קריבה עולה. אסיפא דמתני' קשיא לי' מעות שנמצאו בין קינין לגוזלי עולה דתנינן בהו מע"מ יפלו לגוזלי עולה ושמא חטאת היא ואיך חטאת משתנית לעולה: תנאי בי"ד הוא על המותרות שיקרבו עולות. כל הנותן מעות לקופות על דעת בי"ד הוא נותן ותנאי בי"ד הוא שהספק יקרב עולה, והוא טעם לכל השנויין במשנה בין עצים ללבונה דתנינן יפלו ללבונה וכיון שלעצים קדשו היאך משתנה ללבונה אלא מתנאי בי"ד הוא: האשה הזאת במה מתכפרת. נהי דרשאין לשנותו מחטאת לעולה אבל אכתי מיהא ספק הוא שמא מחטאת נפול ואי מחטאת הוא בעלת הקן הזה היאך תתכפר ובשלמא קרוב לגוזלי עולה אמרי' דודאי מגוזלי עולה נפול אלא מע"מ קשיא: המספק את הקינין הוא מספק את הפסולות ואת האובדות. תנאי בי"ד הוא שיהא הממונה על הקינין מספק את הפסולות שאם אירע פסול בהקרבה מספק הוא אחר תחתיו ומקנין את המעות לבעלים ומקריבין אותו בשבילן ומשל צבור הן באות כת"ק דמתני' להלן ה"ג וה"ה שהוא מספק את האובדות וה"נ יביאו עוד קן משל ציבור לכפרת האשה וחטאת העוף באה על הספק כן פירש הרע"ב והוא מהרא"ש ומשמע דס"ל דאף לר"י דלהלן דס"ל דהמספק את הקינין מספק את הפסולות היינו משום דאחריות הקינין עליו אבל מעות שנאבדו הא לא קביל עלייהו אחריות וכו"ע מודו דמשל צבור הן באין, אמנם הגר"א פי' דכר"י היא דס"ל להלן במתני' המספק את הקינין הוא מספק את הפסולות וס"ל דמספק נמי את האובדות שהוא מתקנת בי"ד וכן פי' המפרשים: לא צורכה דלא בין קטורת לעצים וכו'. מה טעם לא תני במתני' מה דין מעות שנמצאו בין קטורת לעצים ובין לבונה לזהב ומשני דתני להו בסיפא דכללו בזה הכלל כו':
 |
ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות) |