שיחה:ירושלמי/שקלים/ז/א

דף יט ע"א

זה הכלל הולכין אחר הקרוב להקל

משנתנו לא מתייחסת לדין רוב שגובר על קרוב. וכן יש להעיר מדוע אי אפשר לבדוק לפי הדמים כמה קינין (לדוגמא) נתרמו, ואם ימצא שחסר שיעור של פרידה אחת נוכל לדעת בודאי שמשופר זה נפלו. ואולי אה"נ מדובר באופן שנפל דמי קן שלם וממילא אין לדעת אם נפל משופר זה או משופר זה. ש"ס יידן (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתם

לא הוצרכה דלא בין שקלים לקינים

למסקנא לא מבארת הגמרא מה יהיה הדין בין שקלים לקינים, וגם בהמשך הסוגיא ששואלת הגמרא לא צורכה דלא בין קינין לעצים בין לבונה לזהב לכפורת, משמיטה הגמרא מקרה זה ולא מבארת מה יהיה הדין. ובאמת יש לדון כי מחד גיסא שקלים חמורים שמביאים מהם עולות בעיקר משא"כ קינים שחציים חטאת ומאידך בשקלים יש גם מותר הלשכה שהולך לצרכי הציבור ועוד, ויל"ע מה יעשו ומה ה"להחמיר" בכהאי גוונא. ש"ס יידן (שיחה) 01:35, 9 באפריל 2021 (IDT)

תנאי בית דין הוא המספק את הקינין כו'

תמוה מה שייך לחייב את המספק את הקינין על דבר זה, הרי מדובר במעות שכלל לא הגיעו לידו. וביותר צ"ע כיצד יביא המספק חטאת נוספת מספק הלא יתכן שדמים אלו מנדבה נפלו וחטאת של זו קרבה כראוי ועתה מביאים חטאת נוספת. ולומר שיקריבוה בתורת חטאת העוף הבאה על הספק לא ראינו רמז לזה בדברי הגמרא. ש"ס יידן (שיחה) 01:35, 9 באפריל 2021 (IDT)