ביאור רבי חיים קניבסקי לירושלמי/שביעית/ה/ד
| < הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הירושלמי מראה הפנים רידב"ז |
ביאור רבי חיים קניבסקי לירושלמי
שביעית ה ד
הלכה ד מתני' משאלת אשה לחבירת' החשודה על השביעית נפה וכברה וריחיים ותנור אבל לא תבור ולא תטחון עמה אשת חבר משאלת לאשת עם הארץ נפה וכברה ובוררת וטוחנת ומרקדת עמה אבל משתטיל את המים לא תגע אצלה שאין מחזיקין ידי עוברי עבירה וכולן לא אמרו אלא מפני דרכי שלום ומחזיקין ידי עכו"ם בשביעית אבל לא ידי ישראל ושואלין בשלומן מפני דרכי שלום:
גמ' רבי זעירא בעי קומי רבי מנא מתניתא בסתם אבל במפרש לא א"ל וסתמו לאו כפירושו הוא אני אומר נפה לספור בו מעות כברה לכבור בה חול ריחיים לטחון בו סממניו תנור לטמון בו אונין של פשתן רבי פנחס בעי במה קנסו במקום שזורעין ואוכלין או במקום שזורעין ולא אוכלין מה נפק מביניהון ראו אותו לוקח מן הסירקי אין תימר במקום שזורעין ואוכלין ראו אותו לוקח מן הסירקי אסור אין תימר במקום שזורעין ולא אוכלין ראו אותו לוקח מן הסרקי מותר רבי יוסי בר חנינא בעי על כל פרקא איתאמרת או על הדה הלכתא איתאמרת רבנן דקיסרין בשם רבי יודא בר סוטם מן מה דלא תנינן בגיטין אלא הדא הלכתא הדא אמרה על הדא הלכתא אתאמרת תמן תנינן נחתום שהוא עושה בטומאה לא לשין ולא עורכין עמו ותני עלה לא בוררין ולא טוחנין ולא מרקדין עמו והכא הוא אמר הכין אמר רבי לא כאן לחולין כאן לתרומה אית לך מימר נחתום בתרומה חברייא אמרי כאן בלותת וכאן כשאינו לותת מתניתא מסייע לחברייא אבל משתטיל מים לא תגע אצלה שאין מחזיקין ידי עוברי עבירה וכולן לא אמרו אלא מפני דרכי שלום רבי חייא ורבי אימי חד אמר חרוש לה טבאות ואנא נסב לה מנך בתר שמיטתא וחרנא אמר איישר מאן דאמר טבאות מה שואלין בשלומן איישר מאן דאמר לעכו"ם איישר מה שואלין בשלומן ישראל שלום עליכם דלמא רבי חיננא בר פפא ור' שמואל בר נחמני עברון על חד מחורשי שביעית א"ל רבי שמואל בר נחמן איישר א"ל רבי חיננא בר פפא ולא כן אולפן רבי (תהלים קכט) ולא אמרו העוברים ברכת ה' עליכם שאסור לומר לחורשי שביעית איישר א"ל לקרות אתה יודע לדרוש אין אתה יודע ולא אמרו העוברים אלו עובדי כוכבים שעוברין מן העולם ולא אמרו לישראל ברכת ה' עליכם מה ישראל אומרת להן ברכנו אתכם בשם ה' לא דייכם שכל הברכות הבאות לעולם בזכותינו ואין אתם אומרים לנו באו וטלו לכם מן הברכות האילו ולא עוד אלא שאתם מגלגלין עלינו פיסים וזימות וגלגוליות וארנוניות:
מתני'. לחבירתה החשודה על השביעית. לאכול אחר הביעור בלא ביעור ושאר איסורי שביעית: נפה. לנפות את הקמח: ומרה. לתבואה ובגמ' מפ' מה שייך בה למתלי להיתר: אבל לא תבור ולא תטחון עמה. שלא תסייע בידה לאיסור: משאלת לאשת עם הארץ. העושה בטומאה. ואסור לגרום טומאה לחולין בא"י: ובוררת וכו'. דכיון שעוד לא הטילה מים לא הוכשר לקבל טומאה. ואפי' שעתידה לטמאות את העיסה לא איכפ"ל: אבל משתטיל את המים. וכבר הוכשרה העיסה לקבל טומאה אסור: וכולן לא אמרו אלא מפני דרכי שלום. כולן כל הכלים שאמרו במתני' שמשאלת לחבירתה החשודה על השביעית לא התירו אלא מפני דרכי שלום למנוע איבה: ומחזיקין ידי עכו"ם וכו'. בבא זו שנינו כבר לעיל פ"ד ה"ג ושם פירשתי ואגב דתני למילתא דמותר מפני דרכי שלום נקט לה נמי הכא:
גמ'. מתניתא בסתם. שלא פירשה שצריכה לנפות בה קמח: אבל מפרש לא. דכיון שכבר עבר זמן הביעור של חיטים ליכא למיתלי בהיתר: וסתמו לאו כפירושו. בתמי'. מי יש לה לנפה מלאכה אחרת מאשר לנפות בה קמח ואפי' אי לא פירשה מה היתר יש לך לתלות ואיירי כגון דלית לה פירות שישית דליכא למתלי בהיתר: ומשני אני אומר נפה לספור בה מעות. נטלה ולא בשביל קמח ואפי' שאינו עשוי לכך מ"מ איכא למיתלי בהיתר: במה קנסו. שלא תבור ולא תטחון עמה: במקום שזורעין ואוכלין. אם בין במקום שזורעים, שחשודים לזרוע בשביעית ובין במקום שאינם חשודים לזרוע אבל אוכלין, שחשודים לאכול בשביעית אחר הביעור או דלמא: במקום שזורעין. הוא דקנסו דאיכא למיחש שממה שנזרע בשביעית הם אוכלין ועושין: אבל לא אוכלין. לא במקום שאינם חשודים לזרוע בשביעית ואפי' אוכלין פי' חשודים הם לאכול אחר הביעור: ראו אותו לוקח מן הסירקי. מסוחר תבואה והוא מביא ממקום למקום: אין תימר במקום שזורעים ואוכלים. פי' אף במקום שאינם זורעים בשביעית אלא שחשודים לאכול אחר הביעור נמי גזרו ה"נ לא תבור ולא תטחן עמה דחשוד הוא שלא להפקיר ולאכול משיגיע זמן הביעור: אין תימר במקום שזורעין ולא אוכלין. דבמקום שזורעין דוקא קנסו, הכא כיון דלקח מן הסירקי והוא אינו חשוד להביא מן האיסור לא גזרו ויכולה היא לטחון עמה ולא חיישי' שמא לאחר הביעור הוא ולא הפקיר כדקאמרת דלא גזרו במקום שאוכלין: על כל פרקא איתאמרת. הא דתנן במתני וכולן מפני דרכי שלום על כל מה ששנינו לעיל דכל שמלאכתו להיתר ולאיסור שרי במי לא התירו אלא מפני דרכי שלום: או על הדא הלכתא אמרת. הך מתני' דמשאלת נפה וכו' דאלו אינן מלאכתן אלא לאיסור ועלה אמר דמפני דרכי שלום התירו ותולין שרוצה בו לספור בה מעות אף שאין זה מלאכתו אבל הך שמלאכתו לאיסור ולהיתר שרי מעיקר הדין: מן מה דלא תנינן בגיטין. ששנו שם מה שהתירו חכמים מפני דרכי שלום ולא שנו שם אלא הדא הלכתא ש"מ דמגל יד ומגל קציר שרי להשאיל ולמכור אפי' במקום דליכא איבה וליכא מפני דרכי שלום: ותני עלה לא בוררין וכו' והכא אמר הכין. במתני' ששנינו שהאשה בוררת וטוחנת עם חבירתה העושה בטומאה: כאן לחולין כאן לתרומה. במתני' איירי שעושה בחולין אלא שאסור לגרום טומאה לחולין בא"י מדרבנן ולא גזרו שלא תבור עמה אבל נחתום איירי שעושה בתרומה ומדאורייתא אסור לטמאותו הלכך החמירו בו טפי: אית לך מימר נחתום בתרומה. שאין דרך הכהנים להוליך לנחתום מעט התבואה שבידם אלא אופים בביתם וע"כ בחולין איירי: כאן בלותת. הנחתום שורה את החיטים במים וכבר הוכשר לקבל טומאה הלכך אף כשבורר עמו מסייעו לעבירה: וכאן בשאינו לותת. במתני' איירי באשה האופה לביתה שאין דרך ללתות החיטים ולא הוכשר לקבל טומאה ולכך בוררת עמה ואינה חוששת: מתניתא וכו' אבל משתטיל מים לא תגע אצלה. וטעמא מאי משום שכבר הוכשר לקבל טומאה וע"כ דלא איירי בלותת דאי בלותת כבר הוכשרו החיטים ומאי שנא: חד אמר חרוש לה טבאות וכו'. אהא דתנן מחזיקין ידי עכו"ם בשביעית קאי, שאומר לו חרוש את השדה היטיב ואני מקבלה ממך במו"ש שדה חרושה: וחרנא אמר איישר. אומר לו חזק. אבל לא יאמר לו חרוש בה טבאות דדומה כמי שחורש בשביל ישראל: מה שואלין בשלומן. דתנן: איישר. שאומר לו לנכרי חזק [ואינו אומר לו שלום ששמו של הקב"ה הוא ואין לאומרו על הגוי]: מ"ד לעכו"ם איישר מה שואלין בשלומן. מ"ד דמחזיקין דתנן היינו איישר מה חזר ואמר ושואלין בשלומן: ישראל שלום עליכם. ה"ק שואלין בשלום ישראל החורש בשביעית ומפני דרכי שלום אומר לו אפי' שלום עליכם ואפי' שמחזיקו בכך: דלמא. הוה עובדא: ולא אמרו העוברים. ברכת ה' אליכם, פי' לא יאמר לעוברים על רצונו של מקום ברכת ה' ולא יברך אותם ומכאן שאין אומרים וכו': לדרוש אין אתה יודע. שאין זה פי' המקרא: ולא אמרו לישראל ברכת ה' אליכם. לא אמרו להם בואו וטלו מן הברכות אשר נתברכנו מעם ה': מה ישראל אומרים ברכנו אתכם בשם ד' וכו'. פי' הברכה אשר נתברכתם שלנו היא וכדאמר ברכנו אתכם שאנו ישראל אשר ברכנו אתכם דהיינו בזכותינו, ואתם מגלגלים עלינו מיני מסים וארנוניות:
 |
ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות) |