ביאור הגר"א/יורה דעה/רעו
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) טעה ודילג כו'. ע"ל סי' רע"ג ס"ו דאף בשם תולין תיבה שלימה ובשאר ל"פ דבין ר' יהודה ובין ר' יצחק וכ"ש לר' יוסי ורש"ש כולם ס"ל דתולין כמש"ש הטועה כו' ותולה כו' [וכן רשב"א דפליג אמר משום דאין כותבין את השם כו' כיצד הוא עושה כו' הלא"ה תולה את מה שגרר ומחק] ובירושלמי שם תולין בספרים ואין תולין לא בתפלין ולא במזוזות ואפי' בפסוק שלם אמרו שם אם אין בו רק שלש שיטין יתקנו ועבד"ה בשם רשב"ץ:
(ב) אבל לא כו'. טור וכנ"ל סי' רע"ג ס"ג דתיבה שלימה אין כותבין בין דף לדף ועבד"ה שם:
(ליקוט) אבל לא כו'. מ"ס פ"ה הלכה ח' הטועה ודילג את השיטה כו' (ע"כ):
(ג) אע"פ כו'. בגטין נ"ד ב':
(ד) מהשמות כו'. כן הוכיח הר"י אסכנדרני מהא דס"ג ע"ש:
(ה) צריך לומר. בפה כמ"ש ר"ס רע"א ור"ס רע"ד:
(ו) כתב שם אלהים כו'. כמ"ש במ"ס פ"ד הלכה ד' וכל שמות הדיוטות כו' וע"כ בשנתכוין לקדשן דאל"כ אפי' בשמות הקדושים נמחקין כמ"ש הג"מ וש"פ מהא דסי"ב דלקמן ובמ"ס פ"ה הלכה ב' הכותב יהודה ולא נתן בו דל"ת יתלנו מלמעלה כו' ושם הלכה ג' היה צריך לכתוב את השם ונתכוין וכתב יהודה ולא נתן דל"ת מוחקו וכותב את השם כו':
(ז) כשכותב כו' ואם כו'. תוספתא ספ"ג דברכות הכותב את השם אפי' המלך שואל בשלומו לא ישיבנו היה כותב שני שמות או שלשה כיון שגמר א' מהן משיב וכ"ה במ"ס פ"ה הלכה ו' ומכאן הוכיח הר"י אסכנדרני שאפי' בשאר שמות שאין נמחקין צריך לשמה דג' שמות הוי"ה ביחד לא אשכחן וב"י כתב דאין ראיה די"ל כפי' נ"י שהניח ביריעה שמות הרבה לכותבן בטהרה כו' וליתא שהרי בירושלמי שם פ"ה מפורש כדבריו תני היה כותב את השם אפי' מלך שואל בשלומו לא ישיבנו היה כותב שנים או שלשה שמות כגון אל אלקים ה' ה"ז גומר את א' מהן ומשיב שאילת שלום:
(ח) מלך ישראל. כמ"ש בגמ' פ"ה דברכות (ל"ב ב') ובירושלמי שם לענין תפלה ל"ש כו':
(ט) וכשיחזור כו'. ב"י:
(י) כשטובל כו'. מ"ס שם.
(יא) כתב כו'. עבא"ח סי' ל"ב ס"ג:
(יב) שכח כו'. ע"ל סי' רע"ג ס"ו:
(יג) מותר כו'. עמ"ש בא"ח סי' ל"ב סכ"ד:
(יד) ואין חילוק כו'. ר"ל בכל הנ"ל כמ"ש בסה"ת והביאו ב"י והוכיח מירושלמי הנ"ל דס"ג דהא הג' שמות הנ"ל הוא בנביאים וכתובים:
(טו) צריך כו'. דהכתיבה בין הדפין הוא מדין תליה ואין תולין מקצת השם כנ"ל ס"ו וכ"ש כל השם בין הדפין שבלא"ה אסור:
(טז) אסור כו'. ספרי פ' ראה ר' ישמעאל אומר מנין למוחק אות מן השם שעובר בל"ת שנאמר ואבדתם את שמם לא תעשון כן לה' אלקיכם וכ"ה במ"ס פ"ה הלכה ו':
(יז) ולא כו'. פ"ד דשבועות (ל"ה ב'):
(יח) ואלו השבעה שמות כו'. רמב"ם כנוסחא שניה שכתב כ"מ והנוסחא הראשונה הוא ודאי טעות עבכ"מ שם:
(יט) ויש גורסים כו'. הוא כנוסחא האחרונה שכתב הכ"מ ברמב"ם והיא הנכונה שהרי בגמ' מנו לה והיא ודאי שם קדש וכן מנו לה בירושלמי פ"ק דמגילה ואע"ג שבגמ' ובירושלמי מונה הרבה בכללם אינן אלא שבעה וכ"ה במ"ס פ"ד הלכה א' אלא שנשמט משם שם אלקים ושם הלכה ב' הכותב אלף למ"ד מד' אותיות כו':
(ליקוט) ויש גורסין כו'. ר"ל אבל ל"ג שם אלו"ק דהוא נכלל באלקים אלא דזהו בלשון יחיד וזהו בלשון רבים כמו אדון אדונים והחילוק ביניהם הוא השגחה והנהגה בכלל או בפרט. ולא מנה שם י"ק שהוא נכלל ג"כ בשם העצם אע"ג שמנה שם אל"ף למ"ד לפי שהוא שורש אחד שהוא לשון חוזק וראיה שמצינו משמש במקום אחד יש לאל ידי (בראשית ל"א) אילי הארץ (יחזקאל י"ז) אבל שם י"ק הוא ג"כ משם העצם משמש על הוי"ה וקיום ולכן לא מצינו במקום אחר וכן בגמ' וירושלמי ומ"ס לא מנו אותו לבד וכ"ה כל הז' שמות סדורין בגמ' רק שתחשוב כל שם אלקו' לאחד. אבל לפי תרגומו י"ק שם היראה ונראה שזהו פלוגתת רשב"נ ור"א בירושלמי (פ"ב דחגיגה) ובמ"ד (פ' בראשית פי"ב) ובגמ' שלנו אמרינן כר"א כמ"ש בפ"ג דמנחות (כ"ט ב') מאי דכתיב כי בי"ק כו' (ע"כ):
(כ) אשר אקי"ק. ה"ה לאקי"ק השלישי אלא דרבותא קאמר דאף אשר אקי"ק קדש ואינו כאלקי האלהים שהשני חול כמש"ש הלכה ד' ואינן אלא שלשה:
(כא) או שכתב כו'. שם בברייתא:
(כב) וכן א"ד מאד'. גמ' שם כפי נוסחא שלנו:
(כג) ויש כו'. ר"ל בא"ד וכפי גוסחת ר"ח בתוס' שם ד"ה באלף כו' אבל בירושלמי פ"ק דמגילה איתא להדיא כסברא ראשונה כתב אלף דל"ת מאד' א"ה מאקי"ק שי"ן דל"ת משד' צד"י בי"ת מצבאות הרי אלו נמחקין כו' כתב י"ק מד' אותיות אל"ף למ"ד מאלקים אינו נמחק כללו של דבר כל שכיוצא בו שם מתקיים במקום אחר אינו נמחק וז"ש למעלה או א"ה כו':
(כד) והשם שכותבין כו'. כיון שאינו אותיות השם ואע"ג שרמוז על השם וכמ"ש הרא"ש בשבועות שם כל שלמה כו' לאו לענין שאינו נמחק קאמר אלא לידע פירושו כו' וכ"כ בתשובה כלל ג' סט"ו וכ"כ הרמב"ם וש"פ דהא לא חשיב אלא ז' שמות הנ"ל ואף ששם אלקים וכיוצא יש מהן הרבה שהוא חול ואפ"ה חשיב להו ולא חשיב להנך אלא שנסתפק בפסקיו שם מדברי תוס' הנ"ל דא"ד אינן נמחקין הואיל והן משם המיוחד וה"נ אות הראשון הוא תחלת שם העצם והוא כמו ראש התיבה ואע"ג דלא דמי לשם דשם הם ב' אותיות וגם אין כתוב אחריהם שום דבר משא"כ כאן מ"מ יש להחמיר שלא לצורך גדול ע"ש וז"ש אם לא כו':
(כה) נדבקה כו'. כן למדו מהא שכתוב בהג"ה דיו כו' והוא במ"ס פ"ה הלכה ז':
(כו) ה' של כו' אבל כו'. עט"ז ועבב"י באריכות:
(כז) הכותב כו' ה"ל כו'. מ"ס שם הלכה ב':
(כח) ואסור כו'. כמ"ש בר"ה י"ח ב':
(כט) ויש נזהרין כו'. עתוס' דסוטה יו"ד א' אבל הרא"ש כלל ג' חולק עליהם וע"ל ס"י בהג"ה ועש"ך:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |