נקודות הכסף/יורה דעה/רעו

נקודות הכסף ‏ יורה דעה רעו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(סימן רע"ו בט"ז ס"ק א') כל דבריו אינם נכונים ואשיב על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון מה שכתב בפי' דברי הרא"ש וטור כבר קדמו הב"ח. ומ"ש דהא מביא במרדכי דעת ר' יעקב מאורליינש והרב ר' אלחנן ובשם רש"י דצרי' עקימת פיו דוקא כו' לא דק וטעה בדברי המרדכי דסבר מדכתב המרדכי ועוד תירץ הרב ר' אלחנן כו' וכן פירש הקונטרס בריש מכילתין כו' רצה לומר דס"ל להר"ר אלחנן ולפי' הקונטר' כדברי ר"י מאורליינש דלעיל והא ליתא דכך הם המשך דברי המרדכי שם דר"י אורליינש תי' דהאי תנא דתני ס"ת שכתבו עובד כוכבים פסול לא בעי כתיבה לשמה דאל"כ למה לי קרא למעוטי עובד כוכבים תיפוק ליה דבעי' כתיבה לשמה שסתמא לאו לשמה קאי מדאמר בפרק הנזקין אזכרו' שבהן לא כתבתי לשמן ולא קאמר כתבתי שלא לשמן והר"ר אלחנן תירץ דס"ת מסתמא לשמה קיימא ואין צריך לומר שכותב לשמה דמסתמא הכי הוא והך דהניזקין כאלו אמר כתבתי שלא לשמן דהיא היא ואח"כ כתב בשם הר"ר אלחנן דאי לאו דס"ת מסתמא לשמה קיימא היה צריך להוציא מפיו בפירוש שכותב לשמה כמו גבי גט וכן פי' הקונטרס בריש מכילתין גבי שלא לשמה עכ"ל אם כן הרי דעת ה"ר אלחנן בהדיא דאין צריך לומר שכותב לשמה דמסתמא להכי קאי ומ"ש וכ"פ הקונטרס כו' רצה לומר דהא דאמרינן דאי לאו דסתמא להכי הוא היה צריך שיאמר כן בפירוש כמו גבי גט כן פי' הקונטרס בריש מכילתין ר"ל בריש מסכת גיטין ומשום דמיירי התם בפרק הניזקין קרי לריש גיטין ריש מכילתין ור"ל מ"ש רש"י שם בדף ב' ריש ע"ב בד"ה לפי שאין בקיאין לשמה כו' מבואר בדבריו שם דכיון דגט לא קאי מסתמא לשמה צריך שיאמר כן בפירוש. ואפשר גם דעת רש"י דבס"ת א"צ לו' בפירוש דמסתמא לשמה קאי. (ואפש' גם דעת ר"י מאורליינש כן ולא כ' דבריו אלא לסוגיא דהנזקין אבל להך תנא דתני ס"ת שכתבה עובד כוכבים כו' פשיטא דאין צריך כתיב' לשמה אלא דפשט לשונו לא משמע הכי מדקאמר דסבר האי תנא דס"ת לא בעי כתיבה לשמה משמע דלהאי תנא ס"ל הכי ואנן לא קי"ל הכי וכן נראה דעת הב"י שכ' וכ"כ המרדכי בשם ר"י מאורליינש ולא כתב גם כן בשם רש"י והר"ר אלחנן אלא ודאי כמ"ש) ומ"ש וראיה מדאיתא בפ' הנזקין שאמר ספר תורה שכתבתי לפלוני אזכרות שבו כו' משמע מפשט לשונו דראי' זו היא מדברי רבינו שמשון שהביא במרדכי שם בשמו וכן משמע ממ"ש אח"כ ועוד מביא שם ראיה וכו' ואפשר דהראיה הראשונה אומ' משמיה דנפשיה ויהיה איך שיהיה לאו ראיה היא כלל ולא עי' שפי' במרדכי שם דכתב שם ולרבינו שמשון נראה דספר תורה לשמה קיימא כו' אבל האזכרות וודאי צריך להזכיר פי' לשמן ולהכי נקיט בהנזקין האזכרות שבהן לא כתבתי לשמן ולא נקט שאר הספר ולפי' האחר. (ר"ל לפי' הר"ר אלחנן והר"י מאורליינש דלעיל) י"ל דנקט אזכרות משום דלא משוי נפשיה רשיעא ובאזכרות יכול לומר שכחתי לכתבם לשמ' בפירוש עכ"ל הרי להדיא דאדרב' מה"ט דלא משוי נפשי' רשיעא שפי' י"ל דספר תורה ואזכרו' שוין דלר"י מאורליינש בשניהם צריך אמירה בפירוש ולהר"ר אלחנן בשניהם אין צריך לומר בפירוש ולכך בס"ת לא יוכל לומר שכחתי דהיאך אפשר ששכח לכתוב כל הס"ת ומה שכ' ובאזכרות יכול לומר שכחתי לכתבם לשמם בפירוש לאו אליבא דהר"ר אלחנן קאמ' הכי אלא אליבא דר"י אורליינש דס"ל דגם בס"ת צריך שיאמר כך בפירוש ואה"נ דלהר"ר אלחנן יש לתרץ דבאזכרו' יכול לומר ששכח מלחשוב. ודוחק לומר דהאי ולפי' האחר י"ל כן קאי אפי' ר"י אורליינ"ש דלעיל ולא אפי' הר' אלחנן דסמוך ליה. ועוד דהא הר' אלחנן הזכירה בדבריו הך דאזכרות שבהן לא כתבתי לשמן ואיך לא ירגיש למה נקט אזכרו' דוקא אלא נראה כדפי'. ומ"ש ותמיהני על פה קדוש וכו' או' אני דודאי פה קדוש אמר כן דלאו ראיה היא כלל דלעולם אימא לך במחשבה לחוד סגי והא דפסול התם היינו משום דאפילו מחשבה לא הוי שהרי נתכוין לכתוב יהודה וה"ה דהמ"ל הבית יוסף כן בקיצור אלא דעדיפא מיניה קאמר שנתכוין לכתוב תיבה שאינו כתוב בספר במקום ההוא ואם כן פשיטא דאפי' מחשבה ליכא ומ"ש זה אינו כו' אלא דקמ"ל דאף בנתכוין לכתוב יהודה שזהו טעות גדול מהני העברת קולמוס כו' הוא דוחק דהא פלוגתא דרבי יודא ורבנן אתא לאשמעינן דרבנן פליגי עליו וסברי אפי' העברת קולמוס לא מהני והכי קי"ל כדמשמע בכל הפוסקים ואם כן אדרבה ה"ל לאשמעינן דאפילו בכה"ג פסלי רבנן. מיהו י"ל דבזה דכח דהיתרא עדיפא ליה לאשמעינן ומ"ש ומ"מ לדינא יפה כוון כיון שהמרדכי פוסק כן בשם הרבה גאונים כו' כבר נתבאר דליתא ונמצא עלו דברי הב"ח כהוגן. וגם אשתמיטתיה דברי הרב רמ"א בא"ח סימן ל"ב סי"ט דמכשיר בדיעבד כשחישב ולא אמר בפירוש וכן עיקר:

(שם בש"ך ס"ק ט"ז) וכ"כ בתשו' הרא"ש כלל ג' סימן ט"ו דמותר. אמנם בתוספות פ' קמא דסוטה דף י' ע"א מוכח דאסור ואיתא שם להדיא גדולה מזה דשלום הוא משמות שאינן נמחקין והא דלא מני ליה בהדי ז' שמות שאינן נמחקין משום דתנא ושייר ע"ש וראיתי יש שרוצין לפרש דהתוספות כתבו כן להמקשה אבל לא למסקנא אבל המעיין היטב בתו' יראה דליתא אך מ"מ צ"ע לדינא דמדברי שאר כל הפוסקים לא משמע כן דשלום יהא משמות שאינן נמחקין דלא לשתמיט חד מינייהו דכ' כן וצ"ע למעשה.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.