ביאור הגר"א/יורה דעה/רסב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png רסב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
יד אברהם



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) אין מלין כו'. מתני' פ"כ דמגילה (כ' א'):

(ב) ביום כו'. מפורש בתורה:

(ג) ומשעלה כו'. מתני' שם:

(ד) עבר כו'. ממ"ש ומשעלה כו' יצא מכלל דקודם לכן לא יצא:

(ה) מלו כו'. ממ"ש בשבת קל"ז א' אמרי דר"י רישא כגון כו' דלא כו' ובב"י כתב דשני דינים אלו סותרין זא"ז ועמ"ז וש"ך (וע"ל סי' רס"ד ס"ק י'):

(ו) אבל כאבו כו'. כמ"ש בעבודת כוכבים כ"ח ב':

(ז) אנדרוגינוס ומי כו'. שבת קל"ח ב' איני והא כו' הא בהא תליא כתנאי כו' וכתב הרא"ש דבה"ג נסתפק כמאן הלכה הלכך נימול לשמנה ואין מחללין עליו את השבת וכתב ב"י וה"ה לאנדרוגינוס ודבריו תמוהין דאנדרוגינוס לכ"ע נימול לשמנה דל"ל ביה הא בהא תליא דמה שאין מחללין השבת משום ספיקא אבל לשמנה ודאי שמא זכר הוא ואפשר לדברי תוס' והרא"ש דספ"ח דיבמות דס"ל דהוא זכר ודאי כתב כן ועתוס' דשבת שם ד"ה ולא ספק כו':

(ח) האם נאמנת כו'. עש"ך:

(ט) כוכבים קטנים. דוקא ועש"ך:

(ליקוט) אם נולד כו'. דא"א בקיאין בשיעור הכוכבים ועתוס' דשבת ל"ה א' בד"ה תרי כו' אבל קשה כו' והשתא פליגי כו' ולפיכך העיקר תליא בהכסיף: ואע"פ שהיה הרקיע מזהיר כו'. דלא תליא באור הרקיע אלא בכוכבים ובשחרית להיפך בעמוד השחר כשהרקיע מתחיל להאיר כמ"ש בירושלמי (ריש ברכות) תרין קרנין דנהורא כו' אע"פ שכל הכוכבים עומדין וכמ"ש בירושלמי ריש ברכות ר' חנניא חבריהון דרבנן בעי כמה דתימא ערבית נראו ג' כוכבים אע"פ שהחמה נתונה באמצע הרקיע ר"ל באמצע עובי הרקיע ויימר אף בשחרית כן א"ר בא כתיב השמש יצא על הארץ וכתיב ובא השמש וטהר מקיש יציאת לביאת מה ביאת משיתכסה מהבריות אף יציאתו משיתוודע לבריות א"ר בא כתיב הבקר אור התורה קראה לאור בקר תני ר' ישמעאל בבקר בבקר ליתן תחום לבקרו של בקר כו' א"ר חייא נלפיניה מדרך ארץ שרי מלכא נפיק אע"ג דלא נפיק אמרינן נפיק שרי מלכא כו' והרשב"א בספ"ב דשבת נתקשה בהירושלמי שסובר שהירושלמי מיירי בהתחלת השקיעה ולפיכך כתב שצ"ע אבל ליתא אלא בצ"ד כנ"ל ובזה מתורץ קושית תוס' דשבת שם בד"ה תרי תילתא מיל קשה דהכא כו' ואור"ת דהתם מיירי כו' אבל תימא כו' די"ל דאמרינן לקמן כו' ולפ"ד אינו לילה עד הילוך ד' מילין אחר השקיעה וכן הקשו שם וע"ק דניחזי אנן באדם בינוני כו' וכ"כ הרמב"ן והר"נ דמתחלת השקיעה עד בה"ש הוא שיעור ג' מילין ורביע וכמ"ש בא"ח סי' רס"א וא"כ מע"ה עד הנץ שוה כמן השקיעה עד צ"ה וליתא כמ"ש בירושלמי הנ"ל והחוש מכחיש לכל רואה שמע"ה הוא שיעור גדול הרבה מאד על צ"ה אחר השקיעה ובמדינות הנוטים לצפון שע"ה מתחיל בקיץ בחצי הלילה א"כ אין צ"ה כלל בקיץ וכבר ביארתי שאינן שוין כי בע"ה עדיין כוכבים עומדים זמן הרבה ודאי שיציאת הכוכבים וביאתם שוין וכן ביאת האור ויציאתו שוין שלכן במדינות הנוטים לא בא האור כלל בקיץ אבל כוכבים עומדים אבל צ"ה דפסחים היינו כל הכוכבים שאין כל הכוכבים נראין עד שיהא לילה ממש וטהר האור לגמרי מחמת קטנות הכוכבים וז"ש בשבת (נ"ה ב') ולא כוכבים קטנים שאין נראין אלא בלילה ר"ל אחר ביאת האור והן אינן נראין בקיץ כלל וצאת הכוכבים דאמרו בכ"מ שהוא לילה הוא בג' כוכבים לבד ובבינונים כמ"ש בשבת והוא חלוק בתרתי והם נראין בהכסיף עליון והשוה לתחתון ולפי שצריך בקיאות גדולה בזה לידע ג' כוכבים לבד ויהיו בינונים וכמש"ש בתוס' לכך נתנו שיעור בהכסיף כו' וכן אביי ורבא דאוי כו' שם ובזה מתורץ קושיתם האחרונה ג"כ שהקשו וע"ק ניחזי אנן באדם כו' וליתא כנ"ל ומלבד זה ל"ק מידי שהשיעור הזה של ד' מילין אינו בכל זמן ובכל מקום שידוע שבכל זמן וזמן משתנה וכן בכל מקום ומקום בכל זמן וזמן וגם תי' שתירצו שם י"ל דמספקא כו' הוא תמוה דכבר הוא משוער בפסחים שם אבל למ"ש הכל ניחא וא"צ לשתי שקיעות דכל השקיעות חדא הן והשיעור לפ"ז מן השקיעה עד הלילה אינה אלא ג' רביעי מיל ואף שבמדינתינו יותר הוא כנ"ל לפי שינוי האופקים ושינוי הזמן והזמן של הד' מילין ושל ג' רביעי מיל הכל על אופק שלהם בא"י ובבל אבל כאן מאורכת יותר וכן הזמן הוא על הימים השוים ביום תקופת ניסן ותשרי שבהן הכל משתער ובזה מתורץ שלא תוכחש מ"ש הרמב"ם וא"ע ששיעור הנשף הוא כ' מעלות שיעור שעה ושליש ולפ"ד הגמ' הוא שעה ומחצה (או שעה וחומש ועמ"ש בא"ח סי' תנ"ט) וגם ח"ו דברי הגמ' מוכחש בחוש שלפ"ז לא יהיה לילה ד' חדשים במדינותינו אבל שיעור הרמב"ם וא"ע על קו השוה ודברי הגמ' על אופקם. ולפי מ"ש מתחיל בה"ש תיכף בשקיעת החמה וזהו בין השמשות בין ביאת השמש להתחלת ביאת האור שהוא בהכסיף שאז נשקע אורה מלהאדים וכן דם נפסל בשקיעת החמה (זבחים נ"ו א' וש"מ) וכן אין להתפלל מנחה אז וז"ש (ברכות כ"ט ב') לייטי במערבא אמאן דמצלי עם דמדומי החמה כו' ואלו לדברי התוס' עוד היום גדול וכן אז מתחיל שבת וז"ש (במתני' דשבת י"ז ב') ב"ה מתירין עם השמש ותוס' שבת ל"ל כמ"ש תוס' בפ"ק דר"ה ט' א' ד"ה ור"ע כו' (ע"כ) (ועמ"ש רבינו בא"ח סי' רס"א):

(י) אין דבר כו'. ממה דמספקא להו בברכות כ"ז ב' אומר קדושה כו' אומר הבדלה כו' ודוקא הנך דתליא בתפלה:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון