ביאור הגר"א/יורה דעה/רנג
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) ומי שהולך כו'. ע"ש וצ"ע:
(ב) אבל מגרדת. כפי' הרי"ף שם:
(ליקוט) מגרדת. עתוס' דב"מ קי"ג א' סד"ה ואת כו' (ע"כ):
(ג) וכן כו'. נלמד מהנ"ל:
(ד) וכל מי כו'. דקי"ל כר' יוחנן בב"מ י"ב ב' דכה"ג מציאתו לאביו והוי כנותן לאביו:
(ה) כדאמרינן כו'. בפ"ק דברכות. (יו"ד ב') ועהג"א שם:
(ו) י"א כו'. שהשיעור הזה על שנה אחת שלקט ש"פ מצוי בכל שנה:
(ליקוט) י"א כו'. ז"ל הרשב"א סי' תתע"ב אומר אני הכל לפי פרנסתו דהא אמרינן בפ"ו דכתובות (ס"ז ב) עייפינהו ושדר ד' מאות כו' (ע"כ):
(ז) מי כו'. כפי' הרי"ף שם וכפי' הרמב"ם שיתנו לו מ"ע עד מחצה דמיהם אבל תוס' פי' עד שיכול למכור עד מחצה דמיהם ועתוס' שם ד"ה אי כו' וז"ש וי"א כו':
(ליקוט) וי"א כו'. לפי' התוס' שם וכן פירש"י שם לל"א אלא שהגירסא מהופכת לפירושו וללישנא קמא דרש"י פי' כפי' הרמב"ם וש"ע אלא דפי' אעני וג"כ הגי' מהופכת ומש"ש אלא דאוקיר כו' דוקא משום שפשע אבל בלא"ה אפי' שוה יותר ממאתים כו' תוס' שם בא"ד ועהג"א שם ד"ה מי כו' ונמצא בזה ד' שיטות ב' פי' רש"י וב' פי' להרי"ף והגי' מהופכת כנ"ל (ע"כ):
(ח) דה"ל כו'. כמש"ש וחכ"א עני כו':
(ט) מי כו' אפי' כו'. כמ"ש בפ' בתרא דכתובות (ק"ז ב') הניח מעותיו כו' ובב"ב קמ"ד ב' אבל השולח כו' ועסה"ת שער ס"ה ס"ב ועח"מ סי' ר"צ סכ"ה:
(י) אבל אחר כו'. עמש"ש ס"ס רמ"ו:
(יא) וכן מותר כו'. כת"ק שם:
(יב) ואם ראו כו'. ירושלמי שם תני אין פודין שבוי בשבוי ואין גובן טלית בטלית ואין ממחין ביד הפרנסין בכך:
(יג) יש מי כו'. כנ"ל מותר המת כו':
(יד) ויש מי כו'. דדוקא היכא שנעשית המצוה שנגבית הממון בשבילה והותר משא"כ כה"ג דאמרינן דעתייהו כו' וכמו שמצינו כמה אומדנות בגמ' בב"ב קמ"ו ב' מי שהלך בנו למ"ה כו' וכיוצא בו. שם. וכ"ה בירושלמי שם מותר עניים לעניים גבו לו בחזקת שאין לו ונמצא שיש לו סבר ר' ירמיה למימר מותר המת ליורשיו א"ל רב אדא דחטרי הגע עצמך דלא כיון אלא לו:
(טו) וה"ה אם כו' ואם מתה כו'. עמ"ש בח"מ סי' רנ"ג סט"ז:
(טז) ומיהו כ"ז כו'. כמ"ש בירושלמי והביאו הרי"ף ורא"ש בפ"ד דב"מ סי"ב רב מפקיד לשמעיה כו':
(יז) ת"ח כו'. כמ"ש בירושלמי סוף פאה והכל לפי כבודו ושם דראב"י על חד סגי נהורא לביתיה יתיב ליה ראב"י לרע מיניה אמרין אילולי דהוא ב"נ רבא לא הוה יתיב ליה ראב"י לרע מיניה עבדין ליה פרנסה דאייקר כו':
(יח) מי שצריך כו'. עבה"ג אבל בהגמ"ר חולק ע"ז וכתב דההיא ברייתא קאי על בע"ה וכן עיקר וז"ל התוספתא סוף פאה מ"ע אין פורעין ממנו מלוה ואין משלמין ממנו את הגמולים ואין פודין בו שבויים ואין עושין בו שושבינות ואין נותנין ממנו דבר לצדקה אבל משלחין ממנו דבר של גמילות חסדים וצריך להודיע ונותנין אותו לחבר בטובה ובהדיא שנינו במתני' סוף ביכורים ולמה אמרו כו' ובע"ח גובה בחובו כ"ש במ"ע ומש"ש דאומדן דעתא שלא נתנו לו ע"מ כך גם זה אינו דמ"מ זכה בה העני כבר והרי יכול לשנות לכל דבר כמ"ש בפ' האומנין (ע"ח ב') וכ"ש שזכה בהן בע"ח וע' במרדכי שם שהרבה חולקים על זה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |