ביאור הגר"א/יורה דעה/קפא
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) הוא מקום כו'. רש"י שם:
(ב) אינו חייב כו'. תוספתא שם:
(ג) ויש כו'. דמתני' משמע דוקא אזקן וכמו שמציין שם בגמ' ואינו חייב כו' ת"ר ופאת זקנם כו' וכ"מ בפ"ו דנזיר ועתוס' דשבועות ב' ב' ד"ה חייב כו' ותוס' דנזיר מ"א ב' ד"ה השתא כו':
(ד) אבל איסורא כו' לפיכך כו'. עתוס' דב"מ יו"ד ב' ד"ה אקפי כו':
(ה) אפילו כו'. תוס' דשבועות נ' א' ד"ה ועל כו' וכנ"ל:
(ו) המקיף כו'. כר"ה בנזיר נ"ז ב' דסוגיא דב"מ הנ"ל כוותיה. תוס' שם ד"ה ורב אדא כו' ובשבועות ד"ה הנ"ל:
(ז) אבל מותר כו' ויש כו'. נ"י סוף מכות וז"ל ויש מסתפקים אם ישראל מוזהר להקיף לעובד כוכבים לדעת ר"ה דומיא דקטן והרא"ש ז"ל כתב דאע"ג דאסר ר"ה לאיש להקיף קטן שאני התם משום דאתי לכלל חיובא אבל עובד כוכבים מותר להקיפו ולפ"ז ה"ה להקיף אשה דשרי אבל תוס' דנזיר סד"ה הנ"ל דחו טעם של הרא"ש וכ' טעם אחר להתיר לעובד כוכבים ולאשה מסתפקא להו ובתוס' דשבועות סד"ה הנ"ל משמע דאסור לאשה שכתבן דהא שמואל כרב אדא כו':
(ח) וקטן כו'. זהו פשוט דקטן לאו בר חיובא הוא ואף אשה מותרת להקיפו לר"ה ואף ראב"א לא פליג אלא משום דס"ל אשה בת חיובא היא לאיש:
(ט) אשה כו'. ר"ל אפי' להקיף לאיש וכר"ה. הרי"ף ורא"ש. וכן משמע בב"מ שם בסוגיא:
(י) וי"א כו'. עבה"ג ועתוס' דנזיר ד"ה הנ"ל והאי דלטייה כו':
(יא) עבדים כו'. דנשים לא איפטרו אלא משום דליתנהו בהשחתה משא"כ בעבדים. נ"י בשם הרמ"ה:
(יב) טומטום כו' אסורין כו'. ר"ל אבל אין לוקין וכמ"ש בתוספתא פ' בתרא דבכורים (הנדפס בהש"ס בסוף משניות דבכורים) כיצד שוה לנשים כו' ומתעטף ומסתפר כאנשים כו' ואינו עובר על בל תקיף ובל תשחית ובל תטמא למתים כנשים ר"ל שאינו לוקה מספק רמ"א אנדרוגנס כו' אבל טומטום כו':
(יג) שיעור כו'. ערש"י במתני' ד"ה שתים כו' ובגמ' שם ב' ד"ה המשוה כו':
(יד) וכל רוחב כו'. עב"י שמסתפק בזה אם דוקא בנוטל כל אותו המקום וכן משמע מרש"י שם בגמ'. ובתוספתא שם פ"ד אמרו יש תולש ב' שערות וחייב משום ד' דברים משום נזיר ומשום מצורע ומשום י"ט ומשום המקיף בי' אלמא בב' שערות לחוד חייב ועברמב"ם ובבד"ה בשם הריטב"א וכ' ב"י כיון דספיקא דאורייתא הוא יש ליזהר שכל רוחב כו' ועב"י וד"מ:
(טו) אבל במספרים כו'. לא מבעיא לדעת הרמב"ם דס"ג אלא ה"ה לדעת התוס' וש"פ שחולקין שם ועתוס' דשבועות ב' ב' ד"ה חייב כו' וכנ"ל ס"ג:
(טז) ומ"מ נזהרים כו'. פסקי תוס' דמכות שם:
(יז) מיהו נראה כו'. עמ"ש בסי"א:
(יח) ורבו כו'. שרש"י פי' במכות שם שנים תחת האוזן בחודו של לחי הבולט לחוץ ושנים לסוף הלחי וא' בשבולת הזקן וע"ש במתני' בד"ה שתים ובגמ' כ"א א' בד"ה בי פרקי דדיקנא אבל בשבועות פי' שהלחי רחב לצד הצדעים וכ"ד רחב יש בו ב' קצוות והן ד' פיאות וא' בשבילת הזקן ור"ח פירש מקום חיבור הלחי לצדעים ב' פיאות כנ"ל וב' בגבולי השפה וא' בשבולת הזקן ולד"ה החמישית בשבולת הזקן אלא שהרא"ש כתב שם אחר כל הפירושים ובפ"י דנגעים תנן איזהו הזקן מפרק של לחי עד פיקה של גרגרת ומשמע מדבריו שר"ל שלפ"ז החמישית הוא בראש הגרגרת וכ"כ הרמזים ובטור זה לפי' ר"ח ודבריו תמוהים וכן תמה הב"י עליו ועוד דבהדיא תניא בת"כ פאת זקנם סוף הזקן שבולת הזקן וכ"ד כל הפוסקים שתחת הגרון אין שום פאה וז"ל סמ"ק טוב שלא יעלה תער על הזקן ואפילו תחת הסנטר אוסר ר"ת בתער שפעמים שמושך אליו העור של פאה ר"ל של שבולת הזקן וה"ר יונה כתב מטעם אחר משום העברת שער דאסור בכל הגוף בתער כמ"ש בר"ס קפ"ב וז"ש בהג"ה כאן ואפילו כו' ומ"מ דברי הר"י לא נראה דמ"ש מכל מקומות הזקן שלא במקום הפאות דמותר אף בתער ולא אסרו אלא בגוף שאינו גדל כ"כ ואינו עושה אלא ליפותו ואסור משום לא ילבש כו':
(ליקוט) ורבו בהם כו'. והעיקר כפירש"י וכ"ה בא"ר (ע"כ):
(יט) לפיכך כו'. הרא"ש וש"פ:
(כ) אשה כו'. מתני' פ"ק דקדושין (כ"ט א'):
(כא) ודינה כו'. שהקפת הנשים נלמד מהשחתה כמש"ש בקדושין (ל"ה ב') ובנזיר שם:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |