ביאור הגר"א/יורה דעה/קפ

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png קפ

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) כתובת כו'. כת"ק ואע"ג דבתוספתא איתמר ואינו חייב עד שיקעקע בדיו בכחול לעבודת כוכבים וסתם כר"ש קי"ל כמתני' וכמ"ש ביבמות מ"ב ב' וערא"ש ספ"ג דפסחים ובפי"ז דשבת:

(ב) בחול. צ"ל כחול:

(ג) אם עושה כו'. כתוספתא פ"ג הכותב כתובת קעקע בבשר של חבירו שניהן חייבים בד"א בזמן ששניהן מזידין אבל אם היו שוגגין פטורין א' שוגג וא' מזיד שוגג פטור ומזיד חייב וע"כ במסייע כמש"ש בגמ' כ' ב' מאן דאכיל תמרי כו' ועמ"ש בפי"א:

(ד) ונראה כו'. דלא עדיף מאפר מקלה ע"ג מכתו דאף רב אשי לא התיר אלא משום דמכתו כו' ועתוס' דגיטין כ" ב' ד"ה בכתובת כו':

(ה) ועל כו'. גמ' שם ת"ר ושרט כו' וכ' ב"י דאפילו איסורא ליכא ועש"ך:

(ו) ויש מי כו'. הרא"ש בסוף מ"ק ועתוס' דיבמות י"ג ב' ד"ה דאמר כו':

(ז) המשרט כו'. כר' יוסי דמתני' סתם כוותיה וכמ"ש בפ"ד דיבמות (מ"ב ב'. ועב"י שכתב ועוד דשמואל סבר כוותיה כו'):

(ח) ביד. פשוט וע' בסוף הסימן:

(ט) בין בסם. שם בגמ' ל"צ כו':

(י) ושיעורו כו'. דקי"ל ר"ה ור"י הלכה כר"י וכמ"ש תוס' וש"פ בפ"ו דברכות (עתוס' שם ל"ט ב' סד"ה מברך מ' ב' ד"ה ור"י כו') וש"מ:

(יא) וי"א כו'. לחומרא וכסתם ברייתא. הרא"ש:

(יב) ויש מי כו'. הרא"ש בסוף מ"ק והטור דחצי שיעור אסור מן התורה:

(יג) אבל אם כו'. ברייתא שם א' ולמד מזה הרא"ש דרישא אינו חייב אלא אחת מדלא תני אלא כה"ג ולכן לא כלל במתני' שרט וקרח על ה' כו'. אבל בתוספתא שם תניא דקרחה ושריטה שוין וז"ל התוספתא הקורח קרחה על ה' מתים חייב על כל מת ומת ר' יוסי אומר אינו חייב אלא אחת ה' קרחות על מת א' חייב על כל קרחה וקרחה ואינו חייב עד שיקרח על מת וכמה יקרח כו' השורט שריטה על ה' מתים חייב על כל מת ומת ר' יוסי אומר אינו חייב אלא אחת חמשה שריטות על מת א' חייב על כל שריטה ושריטה ואינו חייב עד שישרוט על מת וכמה ישרוט ויהא חייב כו' אלא שבגמ' דברי ר' יוסי נאמרין להיפך:

(יד) הקורחה כו'. תוספתא שם המקיף פאת ראשו של חבירו שניהן חייבין בד"א שהיו שניהן מזידין אבל אם היו שניהן שוגגין פטורין אחד שוגג ואחד מזיד שוגג פטור ומזיד חייב המשחית פאת זקנו של חבירו שניהן חייבין בד"א בזמן שהיו שניהן מזידין כו' שוגג פטור ומזיד חייב הקורח קרחה בראשו של חבירו שניהן חייבין בר"א כו' ומזיד חייב השורט שריטה בבשרו של חבירו שניהן חייבין בד"א כו' וכ"ז במסייע וכמ"ש בגמ' במקיף וכמש"ש מאן דאכיל כו':

(טו) גם הנשים כו'. דלא כאיסי ב"י בקדושין ל"ה ב' אלא כמתני' וכן אמרינן בירושלמי ר' המנונא מפקיד לחברייא פקדון נשייכו כדי הוו קיימין על מיתייא דלא יתלשון בשעריהון שלא יבאו לידי קרחה שנאמר כי עם קדוש אתה א' אנשים וא' נשים והביאו הרי"ף שם והרא"ש שם ובסוף מ"ק וז"ש בהג"ה ויש כו':

(טז) וכ"ש כו'. דאף איסי ב"י מודה כמש"ש או אינו אלא כו' וכ"ש למתני':


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון