ביאור הגר"א/יורה דעה/קעח
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) אין כו'. כמ"ש ובחקותיהם לא תלכו ובת"כ פ' א"מ ובחקותיהם לא תלכו לא תלכו בנימוסיות שלהם בדברים החקוקים להם כגון תרטיאות וקרקיסאות ר"מ אומר אלו דרכי אמורי שמנו חכמים ר' יהודה אומר שלא תנחור שלא תגדל ציצית ושלא תספר קומי ופי' הרמב"ם בספר המצות במל"ת מצוה ל' מ"ש כגון תרטיאות כו' שהם מינים ממושבם שהיו מתקבצים בהם לע"א וז"ש ולא יבנה כו' ובספרי פ' ראה השמר בל"ת פן תנקש אחריהן שמא תמשך אחריהן או שמא תדמה להן כו'. שלא תאמר הואיל והן יוצאין באבגיטא אף אני יוצא באבגיטא הואיל והן יוצאין בארגמן אף אני יוצא בארגמן הואיל והן יוצאין בקילוסין אף אני יוצא בקילוסין וכולן מיני מלבושין הן וז"ש ולא מדמין להן ולא כו' וכ' הרמב"ם וכבר ידעת ועל כל הלובשים מלבוש נכרי ובספ"ח דסנהדרין אפילו לשנויי כו' וכ' הרי"ף שם פי' העובדי כוכבים שבאותו הזמן היו עושין רצועות במנעליהן אדומות וישראל עושין שלהן שחורות כדי שלא ילבשו מלבוש עובד כוכבים וכן פי' הערוך וכ"כ בההיא דלבישא כרבלתא ברפ"ג דברכות (כ' א') דרב אדא קרעה משום מלבוש עובד כוכבים:
(ב) ולא יגדל כו'. בת"כ כנ"ל דלא כב"י ועש"ך:
(ג) ולא יגלח כו'. בפ"ב דעבודת כוכבים (כ"ט א') ובפ' בתרא דקדושין (ע"ו ב') ופ"ב ופ"ו דסנהדרין ד' מאות ילדים כו' ובתוספתא פ"ז דשבת אלו דברים מדרכי האמורי המספר קומי והעושה בלורית כו':
(ד) ולא יגלח כו'. זהו מספר קומי דתוספתא ות"כ כנ"ל ובספ"ז דב"ק ובסוף סוטה:
(ה) ולא כו' אלא כו'. כנ"ל:
(ו) וכ"ז כו'. כמו בערקתא דמסאנא הנ"ל ועש"ך ס"ק ג' וכמ"ש רש"י בסנהדרין שם ד"ה ערקתא דמסאנא כו' כגון שיש כו' וכן י"ל דברי רי"ף הנ"ל וכן ההיא דכרבלתא כמ"ש בערוך פי' בגד אדום כגון כרבלתא דתרנגולא שאין דרך בנות ישראל להתכסות בו שהוא פריצות כו' וראיה שבמעילה י"ז (א') אמר והלך וספר קומי ולא קאמר שלבש מלבושם:
(ז) או בדבר כו'. כמ"ש בת"כ הנ"ל בנימוסין כו' החקוקין להם ור"ל חק הוא דבר בלתי טעם כמ"ש בפ"ו דיומא (ס"ז ב') ואת חקותי כו' וכמ"ש רש"י בפ' קדושים חקים אלו גזירת מלך שאין להם טעם לדבר והרמב"ן כתב ודאי שיש טעם להם אלא שאין טעמן נגלח כמו גזירת המלך אשר יחוק במלכותו בלי שיגלה תועלתם להם וכן כל הני דחשיב בספ"ו דשבת ובפ"ז בתוספתא כה"ג הוא וכמ"ש בגמ' שם בשלמא טוענו באבנים כו' ושם כ"ד שיש בו משום רפואה אין כו' וז"ש אבל כו' וכן שעושין כו' וכמ"ש בתוספתא שם האומר אל תפסוק בינינו פן תפסוק אהבתינו יש בו משום דרכי האמורי ואם מפני הכבוד מותר ואע"ג שהאמורים הרגילו בהן אעפ"כ מותר. מהרי"ק. וכ"כ הר"ן בפ"ק דעבודת כוכבים מש"ש שורפין על המלכים כו' לפי שלא אסרה תורה אלא חוקות של עבודת כוכבים ודברים של בטילה וכולן יש בהן צורך עבודת כוכבים אבל דברים של טעם שרי ובשריפה על המלכים טעמא איכא לשרוף לכבודן שלא ישתמש בהן אחר כו' וז"ש לכן אמרו כו' וכ"ה בגמ' שם י"א א' ואי חוקה היא כו' אלא דכ"ע כו' אלא חשיבותא היא כו' אבל בסנהדרין נ"ב ב' משמע להיפך דאמרינן שם תניא א"ל ר"י כו' ורבנן כו' הלא"ה אע"ג דאיכא טעמא רבא משום מיתה מנולת אפ"ה היה אסור ואמר שם דאלת"ה כו' אלא כו' משמע הלא"ה אסור ועתוס' שם ד"ה אלא כו' ובעבודת כוכבים שם ד"ה ואי כו' ותורף דבריהם דשני חקים הן אחד לשם עבודת כוכבים וזה אסור אף בדכתיבא באורייתא ואחד בדברים של הבל ושטות וזה מותר דוקא בדכתיבא באורייתא ולפ"ד מש"ש אלא חשיבותא היא לאו שיש טעם בדבר כדברי הר"ן שלכך שרי אלא ר"ל חק שלהם על אדם חשוב לשורפן ולאו משום עבודת כוכבים ולכן אמר שפיר בסנהדרין שם דאלת"ה כו' וצ"ל לדברי מהרי"ק אדרבה שאין טעם לדבר אבל מ"מ צ"ע דהא סייף טעמא איכא וי"ל דאי לא כתיב סייף לא היו דנין כלל בסייף וז"ש כיון דכתיב סייף כו' ולכאורה קשה הא התזה לא כתיב אבל דברי הר"ן תמוהים מאד וכן דברי הרב:
(ליקוט) וכ"ז כו' ולכן אמרו כו'. כבר כתבתי שדברי הר"נ תמוהין וגם דברי מהרי"ק אינן נראין ממ"ש בסנהדרין נ"ב תניא א"ל ר"י כו' והא סייף טעמא איכא ואע"ג שנדחקתי ליישבן אבל לדינא לא נ"ל וכן שורפין על המלכים ודאי טעמא איכא כמ"ש הר"נ ואפ"ה פריך דאלת"ה כו' אלא דודאי הכל אסור רק דוקא ללמוד מהם אסור וכמש"ש כיון דכתיב לא מינייהו גמרינן ול"ד משום דכתיב באורייתא אלא כ"ד שהיינו עושין זולתם מותר וכן במלבושים אבל כל שלובשין מלבוש המיוחד להם אסור וכפשט דברי הרי"ף הנ"ל אפילו ערקתא כו' וודאי משום רצועה אחת אינו משום פריצות וז"ש אפילו ערקתא כו' וכמ"ש בספרי הנ"ל הואיל והן יוצאין כו' אבל מלבוש שהיינו לובשין בלא"ה מותר לכן ל"ק כל ראיות מהרי"ק הנ"ל לפי שלא היה מיוחד להם דוקא וכ"כ הרמב"ם המיוחד להם וכן בכ"ד ודברי מהרי"ק אינן נראין כלל (ע"כ):
(ח) יש כו'. ספ"ו דשבת (וע"ל סימן קע"ט ס"ק ח'):
(ט) אבל כו'. פ"ג דמ"ק (כ"ז א') ופ"ב דסנהדרין ופ"ד דנדרים:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |