ביאור הגר"א/יורה דעה/קסב
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) אפילו כו'. ר"ל דאע"ג דאמרינן שם ואני נותן לך לגורן ל"ד הוא ואורחא דמילתא נקט הרא"ש ותוס' שם ד"ה הלוני פי' דרבותא קאמר ע"ש ועבה"ג:
(ב) וכן כו'. שם מ"ה א':
(ג) היוצא כו'. דבלא"ה פירי גמור הוא כמש"ש ב' תנן כל כו'. רי"ף [וכמ"ש בח"מ סי' ר"ג]:
(ד) יש מי כו'. עש"ך:
(ה) יש מי כו'. שם ע"ה א' אר"י א"ש זו כו' וערש"י שם ד"ה לוין כו' ותוס' ד"ה וכדברי כו' וכ"ד ש"פ אבל הרי"ף כתב דוקא על שער כו' כמו בסאה בסאה וכ"ד הרמב"ם:
(ליקוט) יש מי כו'. כפירש"י וש"פ וכ' בהג"א שם ד"ה בלא כו' דלרי"ף אסור וכ"מ מדברי רמב"ם וש"ע שהשמיטו וכ"כ ב"י אבל במלחמות כתב דאף הרי"ף מודה בזה וכמש"ש וכדברי הלל אף כו' משמע דרבנן פליגי עליה וב"י תי' דר"ל ביש לו או יצא השער וכ' במלחמות שהגאונים פי' כפי' הרי"ף פי' זו כו' אבל חכ"א כו' לא מיבעיא ביש לו דמותר אלא אפילו אין לו מותר אם יצא השער ולאפוקי מפי' בעל הלכות שכתב אפילו לא יצא השער ומלשון ר"ח שהביא במלחמות משמע כדברי הג"א וב"י הנ"ל שכ' זו דברי הלל שאוסר אפילו בשאלת ככר ויש לו אבל חכ"א לא מיבעיא עד שיבא בני שמותר אלא אפילו על שער שבשוק מותר (ע"כ):
(ו) (ליקוט) מאותו המין. דוקא ועבס"ה בהג"ה (ע"כ):
(ז) ואם אין כו'. כמ"ש ספ"ד דגטין (ל"ז א') ובפ' בתרא דשביעית:
(ח) או ילוהו כו'. ורשב"א חולק ע"ז:
(ליקוט) או ילוהו כו'. ב"י דלא כרשב"א ולכאורה ראיה לדבריו ממ"ש ע"ה טיפת יין כו' וכ' הטעם דטפה ראשונה שהלוה נחשבת כשלו כו' ועט"ז סי' קס"ג ס"ק ב' והוא מדברי הרשב"א וכאן לא ס"ל ועט"ז (ע"כ):
(ט) היה ללוה כו' אבל כו'. ס"ג ב' ל"צ כו' קמ"ל כיון כו' משא"כ בפקדון ולכן אמר אשראי וכמ"ש בפ' בתרא דפסחים (קי"ג א') וע"ל סי' רנ"ח ס"ז:
(י) וכן אם כו'. כמש"ש ע"ג א' המוליך כו' באותו מקום דוקא:
(יא) לוה כו'. עסי' קס"ג ס"א (בס"ק ה'):
(ליקוט) לוה שאמר כו'. כמ"ש בפ"ד דגטין (ל"ז ב') בפרוזבול נאמן כו' לא שביק כו' וה"ה כאן שיכול ליקח מעט במתנה או בהלואה כנ"ל וע"ל סי' קס"ט סכ"ה ראובן שאמר כו' וכן בשאר טענות כו' ע"ש (ע"כ):
(יב) (ליקוט) הא דמותר להלוות כו'. כמש"ש ס"ד א"ל רב שרביא לאביי כו' ועתוס' שם ד"ה אי תקפה כו' וי"ל דלעולם כו' וז"ש ג"כ בס"ג והא כו':
(יג) וידוע כו'. עש"ך ס"ק ז' ט':
(יד) והא כו' אבל כו'. דוקא כה"ג אבל עד זמן קבוע מותר דלא כהרמב"ם שאוסר עד זמן קבוע וטעמו של הרמב"ם כשיטתו דפי' מש"ש אבל חכ"א לוין סתם כו' על שער שבשוק כפי' הרי"ף שדין ככר שוה לסאה ומש"ש וכן היה הלל כו' ר"ל אפי' על שער שבשוק ופליגי רבנן אבל ברישא מודי שלא יאמר אדם כו' משום שקובע זמן וז"ש לגורן אבל הרא"ש וש"פ דפליגי על הרמב"ם אזלי לשיטתייהו דס"ל דבככר פליגי אפילו בלא שער כנ"ל סס"א וכן רישא לא יאמר כו' ג"כ איירי בלא שער ולגורן ל"ד כנ"ל ס"א (ע"כ):
(טו) הלוה כו'. דקי"ל יד בעל השטר על התחתונה:
(טז) ואין המלוה כו'. עח"מ סי' ס"ז סכ"ב וצ"ע וכן הקשה בט"ז:
(יז) לא התירו כו'. ממש"ש (ע"ה א' במתני') לא יאמר נכוש ואעדור כו' אע"ג דכמי שי"ל דמי. סה"ת:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |