ביאור הגר"א/חושן משפט/תכה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png תכה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
סמ"ע
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) להלקותן. דבעינן מומחין כמ"ש הרמב"ם בפט"ז מה' סנהדרין הלכה ב' ג' מלקין בזה"ז בכ"מ מן התורה בפני שלשה סמוכין אבל לא בפני הדיוטות וכל מלקות שמלקין דייני ח"ל בכ"מ אינה אלא מכות מרדות וכמ"ש בפ"ח דב"ק דלא עבדינן שליחותייהו אלא בהודאות והלוואות דחסרון כיס כו':

(ב) או להגלותן. שאין לנו ערי מקלט. טור. ובספרי והקריתם לכם ערים אחר ירושה וישיבה הכתוב מדבר או אינו מדבר אלא בכניסתן לארץ מיד ת"ל כי יכרית ד' אלקיך את הגוים כו':

(ג) או להרגן. סנהדרין נב ב' ואפילו מ' שנה קודם חורבן בטלו כמש"ש מ"א א':

(ד) או לחבטן. הב"ח הגיה לחבשן ר"ל כמש"ש פ"א בי ההורג נפש שלא בעדים כו' והיינו מיתה אבל מכות מרדות מכין אותו כמ"ש הטור שם אלא מנדין אותו ומכין אותו מ"מ ומבדילין כו' וכמ"ש הרמב"ם הנ"ל וכמו שמצינו בגמ' בכמה מקומות נגדוהו והרב השמיט מכות מרדות משום גי' בטור לחבטן כמ"ש כאן וליתא כנ"ל:

(ליקוט) או לחבטן. צ"ל לחבשן וכ"ה בהגמ"ר סוף סנהדרין (ע"כ):

(ה) אלא כו'. כמ"ש בכמה מקומות שאפי' על עבירה קלה מדרבנן משמתינן וכמ"ש בסי' שלד בי"ד וכן מנגדינן וכמ"ש בפ"ד דפסחים וכן מ"ש רב מנגיד כו':

(ו) וכ"ז כו'. כמ"ש בפ"ג דסנהדרין דאמר ר"ג ליכהוייה כו' ועסי' ב':

(ז) ודוקא כו'. בסוף ב"ק שמטיה ר"כ כו' וכן ברודף בסוף ברכות ברב שילא וכן במחתרת בסנהדרין ע"ב ב' א"ר כל דאתי עלאי במחתרתא כו' וז"ש הרודף כו' הבא כו':

(ח) והזהירוהו. ע"ב ב' נימא מסייעא ליה א"ל ראה כו' ועסי' שפח ס"י בש"ע והג"ה:

(ט) אע"פ כו'. כמו בעובדא דרב שילא ועבה"ג ועסי' שפח שם:

(י) ואם ידוע כו'. ע"ב א"ב:

(יא) מי שמסכן כו'. אע"פ שאין כוונתו לסכן כמו בעובדא דחמרא בסוף ב"ק:

(יב) לפיכך כו'. ל' מתני' מפני שחייה קודמין לחייו:

(יג) וזהו כו'. גמ' שם ועבה"ג וערש"י שם ד"ה יצא כו:

(יד) או אחר כו'. ברייתא שם:

(טו) כיון שהערה כו'. כמ"ש ברפ"ו דיבמות:

(טז) לעיני י' ישרא' כו'. כמ"ש בסנהדרין ע"ד ב' אין כו' פשיטא כו':

(יז) ודוקא שהתרו כו'. על מ"ש הרמב"ם אם פגעו בו קנאין הרי אלו משובחין וזריזין כ' הראב"ד בד"א שהתרו בו ולא פירש אבל לא התרו בו לא אמרינן הרי אלו משובחין ולמד בס"א והזהירוהו כו':

(יח) אפיקורוס כו'. ט"ס הוא וצ"ל כמ"ש בש"ע י"ד סי' קנח ס"ב מיני ישראל כו' ופ' כמ"ד מין דר"י ס"ל כוותיה מפ' ברייתא בהוריות י"א א' ועתוס' שם ד"ה וח"א כו' ע"ש:

(יט) (ליקוט) אם יש בידו כו'. ר"ל דמ"ש מורידין היינו אם אין בידו כח להורגן דלא כר"ח והג"ה בסי' שפח סט"ו (ע"כ):

(כ) (ליקוט) שאין כו'. תוס' שם ד"ה ולא כו' ע"ש (ע"כ):

(כא) בהמה דקה מישראל במקום כו'. עסמ"ע:

(כב) כגון כו'. שם וגטין מז א':

(ליקוט) כגון אוכל כו'. גמ' שם אני שונה כו' (ע"כ):


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון