ביאור הגר"א/חושן משפט/שמח
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) אסור כו'. ערש"י בסנהדרין נז א' ד"ה צערא כו' ואע"ג ששם נ"ט א' אמרינן והרי פחות מש"פ כו' היינו להשבון ובחנם דחק עצמו בלח"מ:
(ב) (ליקוט) ואפי' ע"מ להחזיר. ב"ק ס' ב' ולמטה אמר או כדי לשלם כו' (ע"כ):
(ג) או כדי לשלם כו'. ב"מ ס"א ב' ומזה למד הרמב"ם וש"ע אפי' דרך כו':
(ד) כדי שלא כו'. רמב"ם שם:
(ה) כל הגונב כו'. ב"ק ק"ה א' וש"מ ועבה"ג:
(ו) דלא תגנובו. סנהדרין פו א':
(ז) וחייב לשלם. לשון הרמב"ם שנא' והשיב כו' ועבגמ' דב"ק הנ"ל:
(ח) אחד כו'. שם קיג ב' ומ' מדברי הרמב"ם וטוש"ע דגזל עכו"ם מדאורייתא אסור דלא כמ"ש בא"ע ר"ס כ"ח בהג"ה בשם מהרי"ו וכבר השיגו ש"ך וח"מ דליתא בדברי מהרי"ו כן ואף שרש"י בסנהדרין נז א' ד"ה ישראל בעכו"ם כ' ומדרבנן איכא למ"ד כו' פשטא דגמ' שם מ' דמדאורייתא אסור דהא יליף מקרא וחשב עם קונהו ומאכלת כו' וכ"ה להדיא בב"מ פז ב' הניחא ועתוס' שם ד"ה אמר וא"ת כו' אלמא אף למ"ד גזל העכו"ם מותר במקום חילול השם מדאורייתא אסור ופליגי ארש"י בתרתי ועבפ"ק דקדושין יז ב' ד"ת כו':
(ליקוט) וחייב לשלם אחד כו'. תוספתא פ"י הגוזל את העכו"ם חייב להחזיר לעכו"ם חמור גזל העכו"ם מגזל ישראל כו' (ע"כ):
(ט) ואחד כו'. דלא אמרו אלא מציאת חש"ו כו':
(ליקוט) או מקטן. ממ"ש בב"ק ק"ט ב' מת"ל איש איש אתה כו' (ע"כ):
(י) טעות כו'. ב"ק שם:
(יא) או כו'. שם:
(יב) ובלבד כו'. שם באבידה וה"ה בטעות וכ"ש הוא:
(יג) וי"א. מרדכי והג"מ דהא אפילו גניבת דעתו אסרו בחולין צד א' וכ"פ הרמב"ם אלא שכ' דאף בכה"ג דוקא שאמר חזי דעלך קסמכינא כדש"ש ברב כהנא אבל המ"מ כ' מיהו בעובדא דשמואל ורבינא מ' דח"צ ורב כהנא ממדות חסידות הוא דעבד וזה שהשמיטו הרב. ועוד ראיה ממש"ש יכול יגלום כו' ופי' תוס' ורשב"א שם בשם הערוך שיטעה את העכו"ם כו' אלא שתוס' שם כ' אע"ג דטעות עכו"ם מותרת אסור להטעותו במקום שיודע העכו"ם שגוזל ועושה עצמו כלא יודע והיינו כנ"ל ובלבד כו' והוא כדעת הטור דאף להטעותו מותר ולכאורה מ' שם שאמר ואבלע ליה זוזא ופירש"י שהטעהו בחשבון והבליע לו זוז אבל כ"י פי' בשם הערוך שנתן זוז לעכו"ם יותר בעבור שישמח העכו"ם וילך מהרה:
(יד) איזהו כו'. לשון הרמב"ם ודוקא בסתר הלא"ה אף שאין הבעלים יודעים הוי גזלן כמ"ש בב"ק שם אמרי וכיון דראוהו כו' ומ"ש ואין הבעלים יודעים ל"ד דפעמים אף שיודעים הוי גנב כגון בלסטים מזויין וכמ"ש הרמב"ם שם לפי גירסתינו וכמ"ש בלח"מ וכמו שהעיד בעל מ"ע שכ"ה בהגהת הרמב"ם ונמו שכ' הראב"ד כיון דקי"ל כרב יוסף בשומר אבידה שם נ"ו נ"ז וקי"לג"כ כר"י בטוען טענת גנב באבידה ול"ד למ"ש בסוגיא דשם קי"ד א' דשם לענין יאוש. ראב"ד וכ"כ תוס' שם ד"ה היינו כו' ועתוס' ע"ט ב' ד"ה ור"י כו' דסוגיא דשם ג"כ כמ"ד גנב הוא אלא מ"ש ואין כו' לאפוקי דבעלי שכם וכמש"ש ור"י הא דקא מטמרי כו' ואף שהרמב"ם כ' כגון ויגזול את החנית מילתא פסיקתא נקט וכמ"ש בלח"מ וקאמר הבעלים לאפוקי אחרים כמש"ש וכיון דראוהו כו' כיון דקא משמרי כו' וכ"כ הטור ועסמ"ע וז"ש אבל אם כו' לאפוקי כה"ג ולסטים מזויין כמ"ש ברמב"ם לפיכך כו':
(טו) חוץ מרשות כו'. עסח"ע והוא דעת תוס' והטור אבל מלשון רמב"ם וש"ע בסי' שנ"א לא מ' כן ועמש"ש:
(טז) ואם הכניסה כו'. גטין עז ח' ב"ק ס"ה א' ב"מ י' ב':
(יז) אם היא כו'. צ"ע ל"ל בעומד בצד שדהו סגי כמש"ש י"א א':
(ליקוט) אם היא משתמרת. יליף מאבידה דג"כ גמרינן לגינתו ולחורבתו ואמרינן בב"מ ל"א א' דוקא במשתמרת אבל ל"ד דשם לא ידע בעל האבידה משא"כ כאן דחצירו קניא ליה כיון שעומד בצדה כמש"ש י"א א' דהא מטעם חצירו קניא כמש"ש י' ב' (ע"כ):
(יח) מיהו כו'. היינו לדעת הרא"ש בפ"ק דב"ק ס"ך וכ"ה דעת הרי"ף ברפ"ג דב"מ אבל לדעת הרמ"ה שם לא מהני ולכן השמיטו בש"ע ולכאורה מ' בגמ' כדעת הרמ"ה מדלא אמרו האי דינא דתפס אלא בפלגא ניזקא וכן לא מצינו שדנו בבבל אלא בפלגא ניזקא וכיוצא וע"י תפיסה וכמ"ש תוס' ורא"ש שם:
(ליקוט) מיהו יש כו'. וכ"ד הרי"ף בר"פ המפקיד שכ' וה"מ בא"י כו' ואי קדים כו' וכ"פ הרא"ש דלא כהרמ"ה (ע"כ):
(יט) אם יש כו'. ר"ל דאז אין גובין מקרקעות כמ"ש בר"ס תי"ט וכמ"ש בב"ק י"ד ב' דמטלטלין כסף הוא ועמ"ש בסי' קא ס"ג וס"ד:
(ליקוט) תשלומי כו'. עמ"ש בר"ס תי"ט דזהו לדעת הרמב"ם וש"פ חולקין ע"ז (כ"כ):
(כ) ואם כו' וגובין כו'. ר"ל לאפוקי במטלטלין וכמש"ש ז' ב':
(כא) מי כו'. כמ"ש בפ"י דשבת מסייע כו' וכ' הרא"ש ול"ד למ"ש גזל ולא נתייאשו כו' רצה כו' דשם שהשני גזלו מראשון כו' ואינו ר"ל דוקא בגזלו מראשון דהא אמרינן ג"כ ביורש ב"ק קי"א ב' וכן במוכר שם קט"ו א' ובחולין קל"ח א' אלא ר"ל בשנתכוין השני לקנותה:
(כב) ראובן כו'. עסמ"ע ס"ק ט"ז ומסיים כו'. דבמקום הפסד אין חייב כמ"ש בב"מ למ"ד ב' אם אין שם כו':
(כג) אבל אם אין כו' דה"ל כו'. כמ"ש בב"מ למ"ד ב' הכישה כו' ואע"ג דאמרינן בב"ב פ"ח א' אימור דא"ר בבע"ח כו'. ה"נ כיון שהחזיר לידו קלינהו בידים ועוד דלכאורה י"ל מאי קמדמי שם להכישה הא באבידה כל שאינו זקן מחייב ובחנוני אפי' אינו זקן לא מיחייב וצ"ל דשאני כאן לפי שאבידה מדעת היא משא"כ באבידה והשתא קמדמי שפיר דדין כל אדם כאן כמו זקן באבידה משא"כ בעובדא דכאן דלאו אבידה מדעת וכל אדם מחייב להחזיר אפי' לא מטי לידייהו וכ"ש בהגיע לידו ופשיעה היא שהחזיר ליד שמעון ועתוס' דב"מ כ"ה ב' בד"ה ואם כו' ובפשיעה כ"ע מודי דמחייב שומר אבידה כמ"ש בסי' ע"ב וסי' רס"ז ובפ' הפועלים ש"ח שה"ל לקדם ברועים כו' ואפי' כל אדם שאין חייב אם לא קידם אע"ג דמצוה להקדימו משום השבת אי לא קידם פטור דאינו חייב בפשיעה מ"מ אם בא לידו ה"ל שומר אבידה וחייב וכן כל כה"ג שרואה ממון חבירו שהולך לאיבוד והצילו חייב בשמירתה כאבידה ועי"ד סי' שמ"ט ס"ג בהגה"ה ול"ד למ"ש בב"ב נ"א ב' קבל מן האשה כו' דשם א"י שהם גנובים ואחזוקי אינשי בגנבי כו' כמ"ש רשב"ם שם ואמרינן שם אי מהימנא לך כו' וכ"ש כה"ג ולא שייך כאן תקנת השוק דהא בגנב מפורסם לא עשו תקנת השוק אע"ג שלא ידע שחפץ זה גנוב כ"ש כה"ג:
(כד) ראובן כו' ומה שטוען כו'. כמ"ש בפ"י דשבת זה א"י וזה א"י חייבין ושיעור א' לכולם ע"ש:
(כה) (ליקוט) ה"ל כאילו הוציאה הוא וה"ל כשליח של הגנב דחייב כמ"ש בב"מ ח' א' וערש"י שם ד"ה פטור כו' ואע"ג דשליח לא נתכוין לקנות הגניבה אלא למשלח וה"ה הכי נמי כאן וכ' רש"י בד"ה הנ"ל פטור מלשלם כפל ר"ל דקרן מ"מ ישלם כיון שהוא ברשות כמ"ש רצה מזה גובה כו' וז"ש כאן ויגבה ראובן ממי כו' (ע"כ):
(כו) וכן אם הטמין כו'. כנ"ל בס' שקדם ועוד דהוא עיקר הגנב כמ"ש בב"ק יו"ד א' ת"ר הכשרתי כו' כיצד החופר כו' ה' שישבו על ספסל כו' כ"ש כה"ג ואמרינן לאו עכברא כו':
(כז) (ליקוט) מאחר שידע אבל לא ידע אפילו שלחו בתחלה לגנוב פטור וחייב המשלח כמ"ש במתני' דב"ק ע"ט ב' ועתוס' שם ובב"מ יו"ד ב' (ע"כ):
(כח) המראה כו' או כו'. ב"מ ח' א' ואמר המראה כו'. לאפוקי ממ"ש בתה"ד שפטור מטעם דהוי גרמא בנזקין ועד"מ:
(כט) מיהו כו'. כרבינא אבל הרא"ש שם בשם הרמ"ה פ' כרב סמא וכ"פ הר"ן ונ"י בשם הרמ"ה:
(ליקוט) מיהו אם השליח כו'. מיהו לטעם התה"ד שכ' במראה דפטור דגרמא הוא ול"ד למראה ממון ישראל לעכו"ם דאינו ברי היזקא כאן כמו בעכו"ם או אנס דשמא לא יגנוב ור"י כ' דלא הוי גרמי אלא בברי היזקא או שנעשה מיד וגם לריצב"א דדבר הרגיל זה אינו רגיל כ"כ ע"ש בתה"ד ולפ"ז אפילו בלאו בר חיובא פטור בכה"ג (ע"כ):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |