ביאור הגר"א/חושן משפט/רעה
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) גר כו'. דאין הנכסים משועבד לקבורה דאפי' ביורשים אמרינן בכתובות מח א' דוקא משום לאו כל הימנו כו' וע"ל סי' קז ס"ב בהג"ה וכן כו' ובא"ע סי' קיח סי"ח:
(ב) שמתחמים כו'. נ"ו א':
(ג) כל המפסיק כו'. כגי' הרי"ף לפאה כו' ומפ' מה שמפסיק לטומאה שיפסיק בנכסי הגר וזה שהביא הרי"ף בהלכות והביא ג"כ המתני' מאי היא דתני כו' ופ' כר' יוחנן ורבא וז"ש ג"כ בס"ו כ"ד כו':
(ד) אפי' כו'. כרבא שם:
(ה) וי"א דוקא כו'. וכמש"ש בי גרגותא:
(ו) אבל כו'. כן תי' הרא"ש דההיא דלעיל ס"ג בבית הבעל וב"י תי' דשם בהחזיק סתם וכאן בפי' לקנות כולה וכמ"ש הרמב"ם וש"ע והחזיק כו' לקנות את כולה וכ' הרב ב' הפירושים:
(ז) אלא כו'. כפי' הרא"ש שם סי' סד וכפי' תוס' שם ד"ה ושאינה כו':
(ח) לארכו ולרחבו. בגבול אבל באמצע לד' רוחות. רא"ש וטור:
(ט) ואם כו'. כנ"ל ס"ג:
(י) ואם בא כו'. הרא"ש שם:
(יא) נכסי כו' בדרך כו' כמ"ש במתני' שם ובגמ' נב ב' חסורי מחסרא כו':
(יב) ונכסי ההפקר ושדה כו' נ"ד ב' נכסי כו' וכל כו':
(יג) בגוף כו'. נ"ז א':
(יד) יש כו'. כמש"ו שבכולם מפ' בגמ' להדיא בנכסי הגר כו':
(טו) (ליקוט) וי"א דוקא כו'. דבלא"ה הוי אכילת פירות ר"ן פ"ק דקדושין וע"ל סי' קצב ס"ט ומש"ש ובי"ד סי' רסז סך"ג בהג"ה (ע"כ):
(טז) ערך כו'. הרא"ש שם ממה שקדם:
(יז) ואפי' כו'. הרא"ש שם ממ"ש ה"ד אלמא דבמעשה תליא:
(יח) וי"א דה"ה כו'. עמ"ש בסי' קצב ס"ג: ואף שכאן לא נזכר בגמ' נכסי הגר מ"מ קאי אנכסי הגר וכ"כ הטור בשם ר"ה גאון ע"ש דבאמצע מילתה דגר מתניא דמשהתחיל שם המוצא פלטרין כו' שקיל וטריא עד מתני' הכל בננסי הגר ונכסי עכו"ם כו' שהן כנכסי הגר כנ"ל והא דלא מפרש בשתי שדות ומצר כו' שהן בנכסי הגר משום דגם במתנה מיתוקם וכמ"ש תוס' שם ד"ה אותה אלא שאין דעת הרמב"ם כן וע"ל סי' קצב סי"ב:
(יט) וי"א כו' שיוכל כו'. כמ"ש בב"מ ק"א נמצא דלתות בלא בית ומאי אהני:
(כ) וי"א כו'. שכיון שבנה הראשון נעשו מכלל נכסי הגר שהרי הוא עצמו הוציאן מרשותו משעה שבנאן כו'. המ"מ בשם הרי"מ:
(כא) והא דראשון כו' אבל כו'. כמש"ש נז א' מ"ש רישא כו' אמר עולא כו'. שם בשם הרי"מ:
(כב) או כו'. דחפירה ליסודות כמו ניר לשדה שקנה אע"ג דלא זרע כמש"ש והרי ניר כו' ושם נד א' שם:
(כג) וי"ח כו'. תוס' שם ד"ה ליבני כו' והרא"ש שם:
(כד) וה"ה כו'. כ"ש הוא ממשכון וע"ל סי' סו ס"ח ועבה"ג:
(כה) וה"ה כו'. כ"ש הוא:
(כו) מיהו כו'. כמש"ש:
(כז) היה כו'. כמ"ש בסל"א:
(כח) גר כו'. עבה"ג וכריב"ל בגטין לט א':
(כט) גר כו'. הרמב"ם מפ' מ"ש א"ב ששמעו בו שמת. ר"ל הגר ר"ל בתחלה קודם שבזבזו הנכסים. ולא מת. קאי אשמעו ר"ל שאח"כ שמעו שלא מת ורפיא בידם הירושה אז דלא כפי' רשב"ם. ואח"כ מת. קאי נמי אשמעו ששמעו אח"כ שמת ששמועה ראשונה היתה אמת לרבא המחזיק בראשונה לא קנה כיון דרפיא בידו ולאביי קנה ובלא הי"ל בן ועובר כלל וכן מש"ש רבא שאני התם כו' ר"ל בשעה ששמעו שיש לו בן כו' וז"ש ג' בבות ישמעו שעדיין לא מת הוא הא"ב או כו' הוא הנז' בברייתא וה"ה די"ל א"ב במיתת הבן ועובר אלא דיותר רבותא קמ"ל דאפי' לא היה עובר כלל דלאביי בראשונה לא קנה אינו אלא משום העובר ועמ"מ ודבריו מגומגמין מאד ועלח"מ:
(ליקוט) גר כו' ואח"כ כו'. לשון הרמב"ם ועמ"מ שהאריך בה והכל שלא לצורך וכבר השיגו מש"ל אבל דברי הרמב"ם תמוהין מצד אחר שלא כ' הנ"מ שבין אביי לרבא דקא' שם בגמ' אבל גי' הרמב"ם שם א"ב ששמעו בו שמת ולא מת ומת ור"ל מתחלה שמעו שמת הגר ואח"כ שמעו שלא מת הגר ואח"כ חזרו ושמעו ששמועה ראשונה היתה אמת שמת הגר מכבר וז"ש הרמב"ם ושמעו שעדיין לא מת כו' ואח"כ שמעו ששמועה ראשונה אמת היתה ובראשונה מת שכ"ז לא נזכר בגמ' לפי גי' שלנו דבמיתת הגר לא קמיירי כלל דלגי' שלנו ק' שמעו שהפילה הל"ל כלשון הברייתא אבל לפי' הרמב"ם קאי על הגר וה"ה להפילה ומת הבן אלא דדבר פשוט יותר נקט ועתוס' קמב ב' ד"ה והלכתא כו' פי' ריב"ם כו' וכ"פ הרא"ש שם ובפ' אלמנה לכ"ג וכ' שם שכ"פ הרמב"ם ודחק בפ' אלמנה שם לפרושי הא דרבא דפליג אאביי וס"ל ירושה הבאה מאליה לא קני כמ"ש מאי בינייהו כו' ודחק שם מאד והג"א בב"ב שם ד"ה גר כו' כ' דהלכה כאביי לדברי ריב"ם ורמב"ם אבל לפי הנ"ל הכל ניחא דרבא ל"פ אאביי בזה וז"ש מאי בינייהו דהא רבא מודי לאביי וכ"מ לכאורה הסוגיא דנדה מג א' דקא' ודוקא בן כו' דהוא מיית ברישא כו' ואם איתא הא בלא"ה עובר לא קני אבל יש לדחות דהוא הכל מדברי רבששת והוא אזיל לטעמיה דס"ל בב"ב שם דא' זה וא' זה קנה ובזה מתי' קושית תוס' דשם ובב"ב שם ד"ה נוחל כו' תימא כו' אבל בזה ניחא דודאי ידע נוחל בנכסי אם כו' אבל לא ידע מ"ש דהוא מיית כו' ורב ששת תי' אהא דנדה נוחל בנכסי כו' וחהא דב"ב דהוא כו' וגמ' קבען יחד מ"מ גי' הרמב"ם נכונה כנ"ל (ע"כ):
(ל) גר כו'. דבהפקר לא נפקע שיעבודו דלא עדיף הפקר מהקדש דקי"ל בערכין דמוסיף עוד דינר והא דקאמר בסכ"ח משכון הגר ביד הישראל כו' משום סיפא דאפ"ה קונה האחרון השאר ובתוספתא דכתובות ס"פ עשירי גר שמת ובזבזו ישראל את נכסיו ויצתה עליו כתובת אשה ובע"ח גובין מן האחרון אין להן גובין משלפניו אין להן גובין משלפני פניו וז"ש היו כו':
(לא) ואין כו'. כמו מנכסי יתומים. שם. ול"נ שדין משועבדים להם שלכן גובין מן האחרון וכמו מתנה כמ"ש בגטין נ"ב ת"ש כו':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |