באר הגולה/חושן משפט/רעה

באר הגולה ‏ חושן משפט רעה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א) רמב"ם בפ"א מה"ג:

ב) כן פירש ה"ה שם מעובדא דאיסור גיורא ובפ"ט דב"ב דף קמ"ט ע"א רב מרי ברי' לידתו בקדושה הוי:

ג) בהגהות מרדכי כתב מדין עבד כנעני שמת בלא צוואה וכל אשר לו היה בפקדון ביד אחד והנפקד לא רצה לזכות בו ובאו אחרים לגבות מהם בחובה ופסק הדין עמהם וגובין ע"פ השבועה והמותר הוא להקדש סמ"ע:

ד) טור ס"ד בשם תשובת אביו הרא"ש כלל ט"ו סי' ג':

ה) ל' הרמב"ם שם ד"י וכתב ה"ה פסק כרב הונא אמר רב בפ"ג דב"ב (דף נ"ד ע"א) וטעמא דרב נחמן ס"ל כוותיה שם (ריש דף נ"ה) וכ"פ בהלכות ☜ דוקא בשדה שעומד לחריש' אבל לא בבית ע"כ ובנתכוין לקנות כולה מיירי כמ"ש בסעיף כ"ד וכ"כ הטור:

ו) כדאמר רב פפא שם דף נ"ד ע"ב וכ' ה"ה בשם הרשב"א פי' שאין דרך עובדי אדמה להאריך תלמים בכל השדה אלא חורשים את השדה חלקים חלקים וכשיעור שמאריכין תלם אחד וחוזר וחורש נקרא שדה אחת וקונה במכוש א' כשיעור זה והן דברי המחבר:

ז) שם מימרא דרב אסי א"ר יוחנן בב"ב שם דנ"ה ע"ב:

ח) שם בפ"א מה' זכייה די"א וכ' ה"ה שלמד זה מדמסיק שם במימרא דרב אסי וכו' אבל לענין פאה וטומאה לא ורבין אמר וכו' אפילו לפאה וכו' אבל לשבת לא אם כן כל שכן ממה שהוא מפסיק בפאה וטומאה ושבת מפסיק בנכסי הגר שהרי מצר וחצב י"א שאינן מפסיקין בפאה וטומאה ושבת ואעפ"כ מפסיקין בנכסי הגר ופשוט:

ט) משנה ריש פאה:

י) כן הוא ברמב"ם ומבואר במ"ש לעיל:

כ) נלמד ממ"ש שם דף נ"ו ע"א אבל פיסלא לא רבא אמר וכו' והוא כל שכן שיפסוק בנכסי הגר וכמ"ש לעיל וסיים ה"ה ונכון אע"פ שלא נזכר בגמ' בפירוש אדם דן ק"ו בעצמו:

ל) ומבוארים בא"ה סי' קצ"ט:

מ) שם די"ב ושם בגמ' דף נ"ו ע"ב ולמדו בק"ו כמ"ש בסעיף דלעיל:

נ) משנה ה' פ"ו דטהרות:

ס) שם די"ג פסק כמימרא דרב פפא שם וכתב ה"ה שנ"ל דעת המחבר שעד כאן לא אמרו למעלה כדאזיל תיירא דתורי והדר (מבואר לעינ ס"ג) אלא בשקנה במכוש אחת וכו' אבל כאן כשהחזיק בחזקה אחרת המתבארים בב"ב וכו' (לעיל סימן קצ"ב) ושכ"נ דעת ההלכות שלא חלקו והביאו ב' המימרות:

ע) וכ"כ ה"ה בשם הרשב"א שיש מתרצים כן דלא פליגי שכן פי' ר"ח ז"ל:

פ) שם דף ז' מימרא דר' אסי א"ר יוחנן שם דף נ"ג ע"א וע"ד:

צ) כתב ה"ה ובנכסי הגר הוא דלא קנה לפי שאין שם דעת מקנה הא במתנה ובאחין שחלקו ובמכר וכו' קנה שתיהן וכו' (כמ"ש בסי' קצ"ג):

ק) בעיא דרבי זירא שם ע"ב וסלקא בתיקו:

ר) טור:

ש) כתב ה"ה בפ"א מה' זכייה ד"ו שנ"ל טעמו כיון שחזקת הראשון מסופק מעמידין אותה בחזקת זה האחרון שחזקתו ברורה:

ת) שם ד"ח מימרא דר"ל אמר רבה בר אבוה:

א2) כתב ה"ה זה כפי גירסתו וגירסת ההלכות שם החזיק בפנימי לקנות אותו ואת החיצון פנימי קנה חיצון לא קנה וכ' הב"י בשם הר"ן היא גי' הגאונים וכתב עוד שנ"ל דכל כה"ג הקדמונים היו בקיאים ביותר בגירסאות וכוותייהו נקטינן:

ב2) וכ"כ הרב המגיד בשמו וכתב וקצת נראה בגירסא הזאת מדלא אמרו הלשון שאמרו בשדות וכו' (וכן הוא בנוסחת הספרים שלפנינו):

ג2) שם ד"ט כדפשט ליה רב נחמן לרב ייבא סבא בפ"ה דב"מ דף מ"ט ע"א וכ' ה"ה פי' כגון שהיה לגר שטר ראייה מקניית קרקע או מתנה:

ד2) שם רפ"ב וכתב ה"ה זה דבר פשוט:

ה2) נתבאר במשנה בפ"ג דב"ב דף מ"ב ע"א דנעל גדר וכו' הוי חזקה בנכסי הגר:

ו2) שם ד"ב:

ז2) מעובדא דההיא איתתא שם ד' נ"ד ע"א:

ח2) ממימרא דרב יהודה שם האי מאן דשדא ליפתא וכו' וכתבו המחבר לקמן סכ"ב:

ט2) שם ד"ג:

י2) מימרא דרב דימי א"ר אלעזר שם ד' נ"ג ע"ב:

כ2) פי' רשב"ם ציורין מחוקין על הקיר:

ל2) מימרא דרב יוסף שם:

מ2) מימרא דרב חסדא שם:

נ2) שם ד"ד מימרא דרב שם ד' נ"ד ע"א וכ' ה"ה בשם הרא"ש בצר צורות חיה או עוף וציור וסיוד דאמרי' לעיל אמה כנגד הפתח לאו היינו צורת החיה ועוף:

ס2) שם מימרא דרב עמרם משמיה דרב ששת שם:

ע2) כ"כ ה"ה שם בפ"ב מה' זכייה ד"ד וביאר שם משום דהוי ככיור וצר צורה שקונה בנכסי הגר ושזה הפי' הוא עיקר ושלזה הסכים הרב אבן מיג"ש ז"ל:

פ2) וכן פירוש רשב"ם שם:

צ2) לאפוקי אם מצא מטות מוצעות ושכב עליהם וכמ"ש התוס' שם והרא"ש:

ק2) שם וכתב ה"ה בסוגי' שם דף נ"ז ע"ב והרי ניר וכו':

ר2) שם מימר' דשמואל האי מאן דפשח וכו' שם דף כ"ד ע"א:

ש2) שם ד"ה ושם בגמ':

ת2) וכ' הרב המגיד אפי' נתכוין להחזיק שהרי לא עשה מעשה המועיל:

א3) שם מימרא דשמואל האי מאן דזכי זכיי' וכו' שם:

ב3) שם פ"ב מה' זכייה ד"ו מימרא שם דשמואל האי מאן דתקיל וכו' שם:

ג3) שם מימרא דשמואל שם:

ד3) שם ד"ח ושם בגמ':

ה3) שם ד"ט מימרא דרב נחמן אמר רבה בר אבוה שם דף נ"ג ע"ב:

ו3) הוא כדעת רבו הרב אבן מיג"ש שכתב הרב המגיד בשם הרשב"א שנראין לו דברי ה"ר יוסף הלוי כשלא חפר הראשון היסודות שחפירות קרקע ליסודות קנה כבר את הקרקע וכו':

ז3) שם בפ"ב מה"ז ד"י מימרא דרב יהודה שם וכתב ה"ה בשם הר"ש בדלא כסהו בעפר דלא עשה שום תקון בקרקע אלא א"כ זרע ומכסהו בעפר:

ח3) שם די"א מימרא בפ"ב דעירובין דף כ"ה ע"א:

ט3) בעיא דרבה ב"ב חנה ונפשטא שם:

י3) שם די"ב וכתב ה"ה למד זה מדין הסמוך עדר בנכסי הגר וכו':

כ3) מימרא דרב יוסף עשאוהו כעודר וכו' פ"ה דיבמות דף נ"ב ע"ב:

ל3) שם די"ג וכדא"ל אביי הא לא דמיא וכו' שם:

מ3) שם די"ד מימרא דרבא בפ"ה דב"ק ד' מ"ט ע"ב וכתב ה"ה ופירשוהו אפי' משכנו שלא בשעת הלואתו:

נ3) לשון סה"ת בסוף שער מ"ט וכ"כ הטור סי"ט ולענ"ד הוא נלמד מבעיא דרב ייבא הבא מרב נחמן וכו' שם:

ס3) שם דט"ו שם במימרא דרבה הנזכר:

ע3) שם דט"ז מסקנת הגמ' שם:

פ3) כתב ה"ה בחצר המשתמרת אבל בחצר שאינה משתמרת בעינן שיהא עומד בצדה וכבר נתבאר וכו' (לעיל סי' רס"ח)

פי' שבא אחר והחזיק בזהב שבאבנטו שם במרדכי:

צ3) וגם המחבר כתבו בסוף הסי':

ק3) כן שם במרדכי:

ר3) שם פ"ב מה"ז די"ז בריית' בפ"ק דקידושין דף כ"ב ע"א וכגירסת הרי"ף והרא"ש שגורסים שם וכאבא שאול וכן הכריע הר"ן שגירסא זו עיקר ב"י:

ש3) שם דין י"ח ברייתא שם בפ"ט דב"ב דף קמ"ב ע"א וכתב ה"ה וכפי פירושו שם בברייתא ואח"כ שמעו שמת בנו וכו' דהיינו שכבר מת וכו' ולזה נוטין דברי הרב אבן מיג"ש ז"ל וכ"כ הטור וגירסתו שם איכא ביניהו ששמעו בו שהפילה ולא הפילה ואח"כ הפילה וכו' והאריך ה"ה בפירושו ואין כאן מקום להאריך:

ת3) כתב ה"ה הטעם שכיון שלא החזיקו אלא מחמת שמועה ולבסוף שמעו שאין חזקתן כלום ונסתלקו מן הנכסים והחזירו נפקעה חזקתם:

א4) לשון הטור סכ"ד וכן כתב ה"ה שם בשם בעל העיטור:

ב4) ה"ה בשם התוס':

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---