ביאור הגר"א/חושן משפט/רסח
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) כל כו'. ב' א':
(ב) ודוקא כו'. שם וכתי' בתרא:
(ג) ודלא כי"ח. דס"ל כתי' קמא:
(ד) או בשדה כו'. כגי' הרי"ף והרא"ש בשדה דעלמא:
(ה) שנים כו'. מתני' וגמ' גטין עח א' שניהם יחלוקו ה"ד כו' כגון כו':
(ו) ואין חצירו כו'. ממ"ש כ"ו תניא מפני כו' ועתוס' ד"ה דשתיך כו' וכן בכותל חדש מחציו לחוץ כו' ושם אם היה משכירו כו' ושם מצא בחנות כו' הלוקח פירות מחבירו כו' ושם אפי' מונחין כו'. שם:
(ז) (ליקוט) י"א דזכה ראובן כו'. דהא אוקמינן דוקא ברץ אחריהן ומגיען ואפי' פירקן והכניסן לתוך ביתו אמרינן בפ' הספינה ובפ"ב דע"ז דלא קנה דלא סמכה דעתיה ואפי' אי אמר המוכר לדידך מזבנינא והקנה לו בקנין לא קנה כמש"ש ולא עדיף מקנין ודבריו נכונים וכ"ה מסקנת המרדכי שם וכן עיקר (ע"כ):
(ליקוט) ואם סוחר א' כו'. וס' הראשונה עיקר כמו שהוכיח שם בראיות חזקות שאין להשיב ממ"ש והוא שרץ אחריהן כו' ואמרינן פירקן והכניסן לתוך ביתו כו' אלמא דלא קניא ליה ביתו כ"ז שלא פסק אפי' הכניסן לקנות ואפי' קנין לא מהני כמ"ש בע"ז ע"ב א' כ"ז שלא פסק ע"ש (ע"כ):
(ח) וי"א דזכה כו' מטעם חצירו כו' וכמו ראה כו' דס"ד וס' הראשונה כ' דל"ד לשם דהא אמרינן והוא שרץ כו' וכאן דלמא לא מתרמי ליה זוזי תיכף ועוד הא אמרינן בב"ב פ"ו א' פירקן כו' ושם מכדי פירקן כו':
(ט) ואם אח"כ כו'. כמ"ש ביבמות לז ב' וקי"ל כרב דאמר קם דינא הלא"ה זכה ממ"נ:
(י) (ליקוט) אבל בשדה כו' ואמר כו'. שם ק"ב א' וערא"ש שם סך"ט ת"ר האומר כו' ומיירי בחצר שאינה משתמרת כו' (ע"כ):
(יא) וי"א כו'. עתוס' שם ד"ה זכתה כו'. והרמב"ם מחלק בין משתמרת דאז א"צ לומר וכן ד"א ועבה"ג:
(ליקוט) וי"א דבעומד כו'. ערא"ש שם וראייתו ממש"ש כי לא אמר כו' וכמ"ש ריב"ח חנרו כו' נזהר הרמב"ם מזה וכ' דד"א וחצר המשתמרת א"צ לאמר רק בחצר שא"מ אבל ראייתו מב"ק מ"ט ב' מוכרחת אבל הרא"ש ס"ל כפי' תוס' שם דמ"ש דליתיה קאי אבעלים וכ"כ הטוש"ע בסי' עב סל"ט וכ"כ הרא"ש בב"ק שם אבל הרמב"ם מפ' כפירש"י שם וכמ"ש בסי' ער"ה סכ"ח אין נ"מ בין הפי' אלא לדין זה ולכך לא אוקים עולא למתני' בשדה גדור וא"צ לעומד בצדה משום דמתני' קתני אמר וע"כ באינה משתמרת כנ"ל (ע"כ):
(יב) ואם היה כו'. עבה"ג:
(ליקוט) ואם היה צבי כו'. עבה"ג ס"ק ס' וכ"מ לכאורה בגמ' מדאיבעיא ליה אדברי ר' יוחנן ולא אמתני' צבי רץ כו'. אבל לנר"כ דא"כ מאי קאמר שם ח"ל ר"פ לרבא כו' לאו היינו מתני' אדרבה משם מוכח להיפך דהא זרק ארנקי דמי' לצבי רץ כדרכו (ע"כ):
(ליקוט) ואם היה צבי כו'. צ"ע דהא אמרינן שם מתגלגל קאמרת כו' וכן הקשה בע"י (ע"כ):
(יג) קטנה כו'. כתי' אחרון וכלשון שני שברש"י:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |