ביאור הגר"א/חושן משפט/רלב
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) (ליקוט) נקנה המקח כו'. עבה"ג ס"ק א' וכ"פ הרשב"א בקידושין שם וכ"כ הר"ן שם בשמו אבל פי' פי' אחר שהמקח בטל לגמרי וכ' ומיהו במקום שאפשר להשלים אינו בטל אלא ישלים וכ' שזהו דעת הרמב"ם כאן ולפי ס' ראשונה מתורץ קו' רש"י ותוס' בב"ב קד א' ד"ה פחות כו' ומשם נראה שאין דעת רש"י ותוס' כן ועבהשגות דעת הראב"ד אח"כ מצאתי ברמב"ן בב"ב שם שתי' קו' תוס' כן וכ' אין אנו מודים להם בפי' שבטל המקח אלא דוקא בדבר שא"א להשלים כגון שדא בה שיתא ולא שדא ומכר לו ביתו נמצא חסר מן המדה וכיוצא אבל דבר שאפשר להשלים מחזיר הטעות וכ' שכ"ד ר"י מג"ש וכ' ואחרים הכריעו כן מההיא דפ"ק די"ט גבי ביעיא דפחיא דאמר מ"ד כו' ונ"מ למיתב לי כו' והא התם דאמר ביעי דפחיא לא גרע מדבר שבמשקל ואפ"ה סגי בביני וביני דה"ל שאפשר להשלים וכ' וגם זו ראיה והר"נ דחה הא דב"ב כמ"ש תוס' שם וכ' שגם מהא דפ"ק די"ט אין ראיה כמ"ש הרא"ה כפי גי' הספרים אותבינהו ולא אפרוח שא"א לו להחזירן דאפסדינהו ואף לספרי' דל"ג ע"כ צ"ל כן דל"ד כלל לדבר שאפשר להשלים דה"מ במדה שחסרה אבל שם הוא כמ"ש יפות ונמצאו רעות כו' וכ' ומ"מ הדין אמת הוא והרשב"א בקדושין שם כ' שלעולם אינו חוזר וחוזר דקא' רבא היינו שמחזיר האונאה וכ' שכ"כ הר"י מיג"ש והביאו הר"נ ג"כ שם והביא הרשב"א ראיה מהא דב"ב ק"ו ב' מהא דאמר שמואל מקמצין אבל הר"נ דחה ראייתו שם ע"ש וכ' הרשב"א ול"ק מההיא דב"ב צ' א' דקא' אלא משום אונאה כו' דה"ק דבדין זה אין חילוק לשתות או יותר או פחות ועבה"ג ועבהשגות פט"ו מה"מ דעת הראב"ד (ע"כ):
(ב) וכן אם כו'. עבפ"ב דקדושין מ"ז א':
(ג) אפילו אם כו'. כ"מ בגמ' ע"ש:
(ד) ובלבד כו'. כן פי' הרי"ף שם:
(ה) המוכר לחבירו כו' אפי' כו'. כמ"ש בכתובות ע"ה נכנסה לרשות כו' שעד כו' ובגמ' שם ע"ו למד מכירה מאשה:
(ו) אבל כו'. שם ועבה"ג:
(ז) אין כו'. כמ"ש בפ"ק די"ט ז' א' למנ"מ כו'. וכן במוכר שור ונמצא נגחן רפ"ה דב"ק ורפ"ו דב"ב לרב דאמר מקח טעות ואפי' אייקר בשרא כו' וכן שם פ"ג ב' במתני' הלוקח יכול לחזור אפי' הוקר כמ"ש בגמ' שם וכן בסיפא ועבה"ג:
(ח) וכן אם כו'. עתוס' שם פ"ד א' ד"ה אי. וריב"א פי' כו' ובכה"ג אמרו בב"מ נ' ואילו יתר על שתות שניהם חוזרין וה"ה בכל מקח טעות:
(ט) שכיון שהוא כו'. כמ"ש גבי אשה בכתובות ע"ה א' כאן בזיעה עוברת כו':
(י) שהרי כו' אבל אם כו'. כמ"ש ע"ד ב' אצל רופא כו':
(יא) כל כו'. כמ"ש ע"ב ב' ומידי דקפדי בה אינשי כו' וה"ה למומים דחד דינא להו ועבה"ג וכמש"ו:
(יב) אלא אם פירש כו'. כמ"ש בירושלמי והביאו הרא"ש שם ע"ש וכן כאן וכמ"ש כל תנאי שבממון כו' מתנה ש"ח כו':
(יג) כל הלוקח סתם כו'. מ"ש שם כנסה סתם כו' וה"ה דאינה מקודשת כמ"ש הרא"ש שם ממ"ש בפ' אע"פ דארוסה אינה אוכלת בתרומה משום סימפון ע"ש:
(יד) ואם פירש כו'. כמ"ש בפ"ד דב"מ לענין אונאה כמש"ו:
(טו) מכר כו' מצי כו'. כמ"ש בב"ב ק"ו ב' ה"מ היכא כו' והא עשרים כו':
(טז) המוכר כו'. זהו רישא דשם. היה בה מום א' ניכר והראהו כו'. זהו סיפא דשם. אבל יש בה מומים הנכרים בין כו'. זהו מש"ש א"ל רב אחא כו' הכי אמרי' כו'. כ"מ וכ"כ בדרישה:
(ליקוט) המוכר כו' וס"ט היה כו'. כ"ז הוא לשון הטור והנה רש"י פי' דברישא דא"ל פרה כו' משום דסנפו כו' ולא היה בו כל המומין ה"ז מקח טעות אבל בסיפא מום זה כו'. אע"ג שלא היה בו מום אחר כיון שהזכיר לבדו ה"ל לבדוק א"ל ר"א כו' היו בה כו' ואינו מקפיד אלא על הא' דאל"כ מאי קמיבעיא ליה דהא ל"ל מדהא ליתא אידך נמי ליתא ובברייתא קתני בהדיא והיה בה מום אחד אבל תוס' בד"ה היו פי' דבסיפא מום זה כו' מיירי שיש בה גם המום האחר ואינו מזכיר אלא שני מומין מום זה שמקפיד ומום אחר שיש בה ואינו מקפיד ולכך קמיבעיא ליה אי דוקא שני מומין אבל היה בה כל המומין ה"ז מקח טעות א"ד אפי' כל המומין בה ג"כ אינו מקח טעות ול"ד מום זה ומום אחר אלא משום דאית בה שני המומין וה"ה לכולם וקא' ומום אחר שבה וז"ש תוס' והא דקתני מום זה ומום אחר ה"ה כו' ורש"י מחק אפי' בד"ה אפילו וכן הוא ברמב"ם כיון שקאי ארישא לא שייך אפי' אבל לפי' תוס' שייך שפיר אפי' ואח"כ כ' תוס' דבתוספתא מ' דבשני מומין אפי' האחר אין בה אינו מקח טעות ובזה אתי שפיר דקתני כאן ומום אחר ולשני הפי' של תוס' מ"ש מום זה ומום אחר הוא דלא כפירש"י שהזכיר לבדו ועוד כו' אלא שלא אמר רק שני מומין ומ"ש שם ומום זה ומום אחר אין זה מקח טעות כיון שאינו מזכיר אלא אחר ר"ל כיון שאינו מזכיר רק שנים ורי"ף ורא"ש פי' דרישא שלא היה בה א' מכל המומין הנזכרין כאן והיה בה מום אחר שאינו ניכר כגי' בגמ' והיה בה מום אחר ואין נ"מ בזה לגי' שלנו מום אחד וגם אלו המומין הנזכרין כאן אינן ניכרין ובסיפא שא"ל מום א' ניכר ומום א' שאינו ניכר והיה בה שני המומין ועוד אמר בה הרבה מומין שאינן ניכרין ולא היו בה ואילו לא אמר מום הניכר היה מקח טעות שזהו הרישא אבל כיון דהראה לו מום ניכר ה"ל לבדוק ג"כ בשני ורמב"ם פי' בע"א וגריס ברישא ואמר בה מום אחר ר"ל שא' מאלו שאינן ניכרין היו בה אבל אמר בה עוד מומין אחרים הניכרין ואין בה אבל כולם ניכרין או כולם אינן ניכרין אינו מקח טעות וז"ל בפט"ו מה"מ המוכר פרה לחבירו ומנה בה מומין גלויים ומומין שאינן ניכרין ולא היו בה מאותן מומין הגלוין שמנה ונמצא בה מום מאותן שאינן ניכרין ה"ז מקח טעות וחוזר ואע"פ שפירש המום שנמצא שהרי הלוקח אומר כשראיתי שאין בה אלו המומין שנראין שמנה אמרתי כך אין בה אלו שאינן נראין שמנה ואינו מפרש מומין אלו אלא כדי להשביח דעתי כיצד פרה זו עורת היא חגרת היא נשכנית היא רבצנית היא ונמצאת רבצנית בלבד או נשכנית ה"ז מקח טעות היו בה כל המומין שמנה אין זה מקח טעות והוא הבעיא הנ"ל ול"ד כל המומין אלא א' מהמומין הניכרין וא' מהמומין שאינן ניכרין כיון שיש ג"כ מהניכרין אינו מקח מעות גם על שאינן ואמר כל המומין ר"ל אותן שהזכיר בברייתא ומומין האחר שאמר וז"ש הרמב"ם שם וכן אם היתה חגרת ונמצא נשכנית אע"פ שאינה עורת אין זה מקח טעות וכ' הראה לו המום שיש בה וא"ל מום זה יש בה ומום פלוני ומום פלוני אע"פ שאותן המומין שמנה נראין ונמצאו בה כולן או מקצתן אין זה מקח טעות והוא סיפא דברייתא ולדבריו כל שנראין כולן או אינן נראין כולן בלא"ה אינו מקח טעות אלא הברייתא מלתא אחריתי קמ"ל אע"פ שכולן נראין ולא הראה אלא א' דלא מצי לומר מדלא הראה אלא א' ש"מ שהנשארין אין בה קמ"ל דלא והנה הטוש"ע בס"ח הן דברי הרמב"ם אבל בס"ט שהוא פי' לסיפא דברייתא א"י להולמן כלל ואמר אפי' היה כו' שהוא כגי' התוס' ורא"ש דגרסי שם אפי' ומפ' שקאי אסיפא וכ"ז א"י להולמן והנה הב"ח ודו"פ פי' ברי"ף ורמב"ם וטור פי' דחוקים מאד ונלאיתי לכתוב הדחוקים והקושיות שיש בדבריהם וגם בתוס' נדחק הב"ח ע"ש (ע"כ):
(יז) וכן אם נמצא ליסטים כו'. עבה"ג וכמ"ש בב"ב צ"ב ב' ובתוספתא שם פ"ד תניא בהדיא ליסטים מזויין או שהיה מוכתב למלכות ה"ז מקח טעות ועתוס' שם ובקדושין שם ובכתובות נח:
(יח) וי"א כו'. כפי' תוס' וכמ"ש בב"ב שם כולהו הכי איתנהו ואי גונב נפשות א"א לומר כולהו הכי איתנהו ועתוס' שם ושם:
(יט) טרפות דסירכא כו'. אע"ג דשכיח הוי מקח טעות כמ"ש בב"ב שם מט לאו משום דרובא כו' לא כולהו הכי איתנהו וכן בשור ונמצא נגחן אע"ג דרוב שוורים לאו בחזקת שימור קיימי כמ"ש בפ"א דב"ק וספ"ג דכתובות:
(כ) ויש חולקין כו'. כמ"ש בריש כתובות ב' ב' אונסא דשכיח שאני דכיון דאיבעי ליה לאתנויי כו' ומשור ועבד אין ראיה דשם כיון דהמוכר מכיר במומם הלוקח סמיך ולא מתנה דשארית ישראל כו' משא"כ בכה"ג:
(כא) ואפי' טריפה כו'. ול"ד למוגרמתא בפ"ט דב"ק צט ב' כיון דא"א לאכול הוי מקח טעות:
(כב) המוכר דבר כו'. עבה"ג ל' הרמב"ם מכאן אתה למד המוכר דבר כו':
(כג) המוכר קרקע כו'. עבה"ג ועתוס' שם ד"ה התם. ומפר"ת כו':
(כד) ראובן כו' ישבע כו'. דהמע"ה:
(כה) (ליקוט) ואם היה המוכר כו'. עמ"מ שהניח בצ"ע ועבע"י (ע"כ):
(כו) ויש חולקין כו'. עבה"ג. ול"נ דגם הרמב"ם מפרש כן אלא דבגמ' המעשה בבקרא אבל ברמב"ם וש"ע שהלוקח עצמו העמיד עם בהמותיו ודברי רמ"א צ"ע וכ"כ ב"ח וצ"ל דס"ל לטור ורמ"א דוקא בקרא דהוי ש"ש וצריך לנטור נטירותא יתירתא וכמ"ש שם צג ב' ע"ש בסוגיא משא"כ בלוקח עצמו כיון דהמקח טעות אינו ש"ש עליו ועסכ"א וצ"ע:
(כז) וכ"ש בדבר שלא כו'. כ"כ שם מהנ"ל ובזה אף הרמב"ם מודה כמ"ש שם דספסר משלם ליתומים וכן בהוגלד פי המכה אע"ג דגם המוכר לא היה יודע:
(כח) ואם קנה כו'. עתוס' שם כו א' ד"ה דשתיך כו':
(כט) ועכשיו כו'. ב"י:
(ל) ומנהג כו'. עמ"ש פי"ד וכמ"ש בב"מ פ"ג ב' וב"ק קיז ב':
(לא) מיהו כו'. דהטעם דלא אזלי' בתר רובא משום דאזלי' בתר חזקת הממונא והמע"ה כמ"ש ברפ"ה דב"ק וב"ב שם ואמרו שם ת"ש המוכר פירות כו' תנאי היא כו' וע"ל סכ"ג:
(לב) ואם הודיעו כו'. ברייתא כ' הרי"ף ורא"ש שם וכ"ה בירושלמי שם:
(לג) וה"ה לדברים כו'. כמש"ש צ"ג ב' א"ל הרבה כו':
(לד) הלוקח מקח כו'. עבה"ג ל' הרמב"ם מכאן אתה למד הלוקח כו':
(לה) ואם היה המוכר יודע כו'. כמ"ש מהו נותן כו' וס"ל דת"ק ל"פ אלא בלא ידע המוכר אף דהזרע צריך לשלם אע"ג דלא ידע כמש"ל סי"ח אבל ההוצאה פטור כמ"ש בדיני דגרמי כל שלא כוון להזיק אע"פ שגרם פטור משא"כ בידע דלד"ה חייב משום דינא דגרמי ועראב"ד בהשגות ומ"מ:
(לו) הלוקח מקח כו'. כ' המ"ע ומ"מ שם צ"ד וליתא בגמ' שלנו:
(לז) אבל אם כו'. כנ"ל סכ"א:
(לח) והמוכר מכירו. ערשב"ם שם ד"ה ה"ג וליחזי כו':
(לט) ואם הוא רגיל כו' אם כו'. גמ' שם ושם:
(מ) כ"מ דהוי מקח כו' ודלא כי"א כו'. עתוס' שם ד"ה אי דליכא כו' ובב"ק שם ד"ה אי כו':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |