ביאור הגר"א/חושן משפט/קצד
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) העכו"ם כו' ולא בכסף כו'. ר"ל אפי' במקום שקונין בכסף לבד מ"מ אין העכו"ם קונה ולא מקנה אלא בשטר לבד דלא כמ"ש רשב"ם ותוס' נד ב' ד"ה וישראל כו' דדין העכו"ם בקרקע כדין ישראל ובמקום שכותבין את השטר איירי דגם ישראל אינו קונה בכסף ולדידהו גם בחזקה קונה אבל הרמב"ם דעתו כדעת הגאונים וז"ל רב האי גאון בריש שי"ד דין ישראל עם חבירו כבר פירשתי בשי"ג אבל כשהעכו"ם לוקח מישראל אע"פ שנתן דמים לא קנה כישראל מן ישראל בכסף עד שיכתוב לו שטר וכן ישראל הלוקח מעכו"ם ונתן דמים לא קנה עד שיכתוב לו שטר כדגרסי' אר"י א"ר הבא מחמת עכו"ם ה"ה כעכו"ם מה עכו"ם אין לו חזקה אלא בשטר אף כו' ואע"פ שישראל קונה מחבירו בנתינת כסף בלבד אינו קונה אלא בשטר ולכן גרסי' הלוקח בית מן העכו"ם בא"י כותבין עליו אונו ואפי' בשבת. וישראל שמכר לעכו"ם ולקח דמים עדיין הוא ברשותו של ישראל. ועכו"ם שמכר לישראל ולקח דמים יצא מרשותו של עכו"ם וכל המחזיק זכה ונותן דמים לישראל הראשון כדגרסי' נכסי העכו"ם ה"ה כמדבר כו' והחזקה הוא כמו בנכסי הגר ואחריות הוא מ"מ על העכו"ם ולא על ישראל הראשון כו' עכ"ל בקיצור וכלל הענין כי עכו"ם מישראל וישראל מעכו"ם חד דינא להו בקנייתם שאין קונין בכסף וחזקה לגמרי ואין להם מהג' קניינים אלא שטר לבד:
(ב) מיהו שכירות כו'. ז"ל ב"י בסי' קצב והשוכר מן העכו"ם לרשב"ם שפי' ההיא דנכסי עכו"ם ה"ה כמדבר כו' משום דאפי' בישראל חברי' לא קנה בזוזי בלא שטר משמע במקום שאין כותבין שטר קני בכסף לחוד וכ"כ רי"ו א"כ גבי שכירות כיון דאין רגילין לכתוב שטר קנה בכסף לחוד כו' ע"ש וע"ל סי' קצה ס"ט בהג"ה אפי' במקום כו'. והוא לשיטת הפוסקים דדין העכו"ם כדין ישראל וכמ"ש כאן וכן אם התנה כו' הוא ג"כ לשיטת הפוסקים האלו כמ"ש בב"י כאן כתב ר"י בנב"ב דהא אמרינן נכסי העכו"ם ה"ה במדבר כו' וכ"נ מדברי הרשב"ם כו' ונ"ל שאם אמר הלוקח בכסף לבדו כו' וכדאמרינן לגבי ישראל כו' אבל לדברי הרמב"ם והגאונים אינו כן אלא שבד"מ כ' ג"כ מתחלה כן ונראה דאין לחלק כך אלא לפי המפרשים דמיירי כו' אלא שאח"כ כ' אפשר דמהני תנאי אף לדברי כו' וכאן בהג"ה כתב אף בשכירות כן ודבריו צ"ע אף בתנאי ולא דשמע כן מדברי הגאונים דס"ל אין קנין לעכו"ם מישראל וישראל מעכו"ם אלא בשטר לבד ולשון הגמ' ישראל הבא מחמת העכו"ם ה"ה כעכו"ם כו' לפי פי' הגאונים מ' דאין הטעם משום אנס אלא דאין קנין להם אלא כך וכ"ש בשכירות שאמרו כשם הקרקע כו' כך שכירות הקרקע כו' אלא שלמד בד"מ שם מדברי הטור בסוף הסי' שכ' וכ"ז לא איירי אלא בקרקע שאין דעת כו' אבל לדעת הגאונים ולדעת הררב"ם מדאורייתא קונה בכסף במטלטלין כמ"ש שם ע"ש וכן מצאתי בב"ח וט"ז שהשיגו עליו ע"ש ועמ"ש בס"ב:
(ג) וקודם שיחזיק כו'. הא אם החזיק אע"ג דאין חזקה קונה מטעם קנין מדין הפקר קנה ולא גרע משני. מ"מ:
(ד) וי"א דאפי' כו'. כיון שנתן דמים לאסמכה דעתו עד שיתן לו שטר דסתם עכו"ם אנס כו' משא"כ בשני שלא נתן מעות שלא יפסיד כלום דעתו לקנות בחזקה כדין הפקר. מ"מ שם וטור. והוא שיטה שלישית דס"ל דאין קונה לא בכסף אפי' במקום שאין כותבין השטר ולא בחזקה כנ"ל ולכן לא מהני חזקה אף שמהני בישראל בכ"מ כמ"ש בס"ס קצ"ב אלא דס"ל דלאו מדינא אלא משום דלא סמכא דעתא דסתם עכו"ם אנסים וכמ"ש הרשב"ם ד"ה אסתלק וכמ"ש מעכו"ם דסתם כו' ר"ל אף במקום שאין כותבין השטר ולכן אפי' החזיק לא קנה וז"ש אבל אם החזיק כו' כיון שעדיין לא נתן המעות סמכא דעתיה כמו אחר כיון שלא יפסיד אבל לפי שיטת הגאונים משום דאין קונין ולא משום דלא סמכא דעתו א"כ אפי' אחר נתינת המעות מהני חזקתו מדין הפקר וז"ש הרמב"ם וקודם שיחזיק כו' כנ"ל והרמ"א אחז שיטת הרשב"א והטור ובזה צדקו דבריו מ"ש בס"א מיהו שכירות כו' וכן אם כו' אבל הש"ע אחז שיטת הרמב"ם והגאונים ולכן השמיט דין השכירות והתנה וכן כאן דעת הטור ורשב"א:
(ה) ונותן לראשון כו'. כ"כ כל הגאונים דלא כרשב"ם ורא"ש ועסמ"ע:
(ו) ואחריותו כו'. דהא הראשון לא קנה מעולם ולא מכר לשני וקנין השני מעכו"ם הוא ואחריותו עליו. רב האי שם:
(ז) והשני כו'. רשב"ם שם ואף שחולק הרא"ש וכס' ר"ת דבמציאה או הפקר לא מיקרי רשע כיון דקונה בלא מעות וזה אין מצוי זה לדעתו דס"ל א"צ להחזיר את המעות. ב"י:
(ח) ומ"מ כו'. כיון שקנה בדין:
(ט) בד"א כו'. רי"ף ורמב"ם וכמ"ש בגמ' שם:
(י) עכו"ם כו'. אבל בכסף קונה במטלטלין כמ"ש בסוף הסי' ע"ש:
(יא) וכ"ז כו'. טור וכ"כ הרמב"ם בפ"א מה' זכייה עכו"ם שמכר מטלטלין לישראל כו' ומקנה במשיכה או בדמים וכ' המ"מ דין המשיכה שקונה מסקנא בע"ז ע"ב א' וס"ל להרמב"ם דה"ק שם אף משיכה קונה וה"ה למעות ולא קי"ל כסוגיא דבכורות י"ג מה עמיתך באחת כו' וכן מוכח הסוגיא דע"ז שם דביין נסך אף למ"ד משיכה קונה בהקדמת המעות סגי. ועבתוס' שם ע"א א' ד"ה שקולי כו' והקשה ר"ת כו' א"נ י"ל דסבר האי כו' וכ"כ הרמב"ם בפ"ד מה' בכורות האי מימרא דריש לקיש משום ר' אושיעא שם בבכורות י"ג א' אף שפ' דמשיכה בעכו"ם קונה וכמו שמסיק בע"ז שם ועתוס' בע"ז שם ד"ה רב אשי כו' וכן ודאי דקי"ל כר' יוחנן דמשיכה אינה אלא מדרבנן וד"ת מעות קונות כמ"ש בפ"ד דב"מ מכור לי באלו קנה כו' ושם ובפ"א דקדושין יש דמים שהן כחליפין כיצד כו' ושם שהיתה עלייה של לוקח מושכרת כו' ובספ"ה דחולין בד' פרקים כו' ובספ"ז דעירובין נותן אדם מעה כו' עשאוהו כו' וכן כל הפוסקים וש"ע כ' כל הדינים הנ"ל ואף שהתוס' בבכורות דחו וכ' דאף לר' יוחנן י"ל דעכו"ם קונה במעות בע"ז שם לא כ' כן וכן פשטא דסוגיא לא מ' כן וכ"כ כל הפוסקים וכ"פ בש"ע דמשיכה קונה בעכו"ם ועבש"ע י"ד סי' קמו ס"ג אע"פ שמשיכה בעכו"ם קונה כו' והוא מדברי הגמ' שם בע"ז וכ"ה לשון הרמב"ם שם וכן שם סי' קלב ס"ב ומשמשך קנה ושם פ' דאף מעות קונה שכ' אבל אם מדד כו' צריך ליקח הדמים כו' וכנ"ל ואף שהפוסקים חולקים על הרמב"ם וס"ל דאין מעות קונות וס"ל כתי' האחרים שכ' תוס' בע"ז שם מ"מ בזה מודים לרמב"ם דמשיכה קונה כמ"ש תוס' ומ"ש בש"ע שם סי' ש"כ ס"ה והקנין יהיה כו' או שיקבל כו' דאז כו' הוא חומרא בעלמא לצאת דעת רש"י דפ' כרב אשי דמעות קונה ולא משיכה בעכו"ם אבל כל הפוסקים חולקים עליו וכ"ש לדעת הרמב"ם והטור כאן דבא' מהן סגי וז"ש הרמב"ם בפ"ו מה' מעילה הל' י' קנה כו' וכשיטתו דגם בעכו"ם סגי בכסף ומ"ש ואם מן ישראל לא מעל אע"ג דסוגיא דב"מ שם דלר"י דד"ת מעות קונות מעל מ"מ סוגיא דע"ז ס"ג א' משמע כיון שהפקיעו חכמים קנין מעות בלא משיכה אינו כלום אף לדבר שהוא מדאורייתא וא"צ למה שחילקו תוס' שם ד"ה והא כו' ול"ד כו' וכן מתורץ בזה מ"ש תוס' בכ"מ שם מח א' ד"ה בלן. וא"ת וכי איתותב כו' ומ"ש הרמב"ם שם בפ"א דזכייה או בדמים קאי ג"כ אקונה כמ"ש הכ"מ שם וכמ"ש בפ"ד דה' בכורות ועיינתי בדברי הרמב"ם שם שכ' אבל הקרקע אינו קונה אותו מישראל ואינו מקנה אלא בשטר שאין דעתו סומכת אלא על השטר אלמא ס"ל להרמב"ם דמדינא קונה בכסף אלא משום דאין דעתו כנ"ל בדברי הטור וכן נראה כיון שקונה במטלטלין כ"ש בקרקעות וז"ש הרמב"ם בפ"א דמכירה הל' יז העכו"ם אינו קונה בחזקה כו' ול"ק אינו קונה בכסף ששם כ' דינא דגמ' ישראל הבא מחמת עכו"ם כו' ולא הזכיר בגמ' דין הכסף אלא החזקה שחזקה מדינא ל"ל אבל הכסף מטעם דלא סמכא דעתא והוא דין נכסי העכו"ם כו' וכן חלקן הרמב"ם בה' מכירה ובה' זכייה דלא כמ"מ בה' זכייה שם שכ' מקור של הרמב"ם שם ממ"ש ישראל הבא מחמת כו' שהרמב"ם לא הזכיר שם חזקה כלל וכנ"ל ונמצא מ"ש הרמ"א בס"א מיהו שכירות כו' וכן אם התנה צדקו דבריו שהוא אף לדעת הרמב"ם רק בחזקה ס"ל דמדינא לא קני ולא משום סמכא דעתא ולכן כ' וקודם שיחזיק כו' אבל הפוסקים ס"ל דאף בחזקה הטעם משום דלא סמכא דעתא וכפי' שמ"ש שם ישראל הבא מחמת עכו"ם כו' לענין חזקת שלש שנים כפי' הרשב"ם והר"ן והראב"ד וכמ"ש ב"י בס"ס זה ולכן כתבו ובהג"ה וי"א דאפי' החזיק כו' אבל כסף לד"ה הוא משום סמכא דעתא וצדקו דברי ההג"ה בס"א שהוא לכ"ע לבד דעת רב האי גאון דמ' מדבריו שגם כסף מדינא לא קני כמש"ל וצ"ל לדעתו דכן במטלטלין אינו קונה ומקנה במעות אלא במשיכה וכדעת הפוסקים הנ"ל: וכללי השמועה דדעת כל הפוסקים דלא כרשב"ם וסייעתו אלא כדעת הרמב"ם דבקרקע אינו קנה ולא מקנה לא בכסף ולא בחזקה אלא דבחזקה לדעת הרמב"ם מדינא ולדעת הפוסקים מחמת דלא סמכא דעתא וכנ"מ כנ"ל. ובמטלטלין דעת כל הפוסקים דמשיכה קונה ומקנה לבד דעת רש"י ונדחו דבריו וכל הפוסקים חלקו עליו בראיות ברורות אלא שלדעת הרמב"ם קונה גם בכסף ולדעת הפוסקים לא קנה וכן לענין מקנה וכאן ובש"ע י"ד סי' קל"ב סתם כהרמב"ם:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |