ביאור הגר"א/אורח חיים/תרסד

ביאור הגר"א ‏ אורח חיים תרסד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א ביום שביעי כו'. כמש"ו לפי שבחג כו' ועט"ז ס"ק א' וכ"ה בטור וכמ"ש בפ"ק דר"ה נסכו מים לפני כדי כו' וקי"ל כת"ק דניסוך המים אינו אלא שבעה ולכך עושין במקצת כיה"כ ועושין גם כן כמו י"ט כמ"ש במתני' פ"ד דסוכה שהיו מרבין בשמחה מיד התינוקות כו' וכל ימי הדין הוא י"ט הד' פרקים בשנה וכמ"ש במדרש ובירושלמי פ"ק דר"ה איזה אומה כאומה זו שיודעת אופיא כו':

וא"א נשמת. עיין רשב"ם פ' ע"פ ק"ב ב' סוף העמוד ד"ה ושמואל אמר. ומה שאין כו':

ואומרים מזמור לתודה. כמ"ש בפ"ב די"ט י"ט ב':

ואומרים כו'. כנ"ל:

כתבו כו'. שאז גמר דין של האדם גם כן עם המים שהמים חיים לעולם ואמרו עשרה דברים נקראו חיים כו' וכתיב ונסו הצללים סר צלם מעליהם:

בצל הלבנה. שהיא ממונה על המים והם מתרבים ומתחסרים בחסרונה ותוספתה:

ויש מי כו'. כמ"ש בפר' בתרא דהוריות ובפ"ק דכריתות:

ויותר כו'. כמ"ש בפ' ע"פ ע"ש:

ויש נוהגים כו'. עמ"א ובמדינתנו כו' וכמ"ש בירושלמי הנ"ל לובשין לבנים כו':

ומרבים תחנונים כו'. כנ"ל:

ב

ס"ב ואין מברכין עליה. דקי"ל כריב"ל אף נגד ר' יוחנן מהא דרפ"ד דמגילה ורב וראב"צ עבדו עובדא כוותיה:

ונהגו ששמש כו'. שם מ"ג ב' ערבה שלוחי ב"ד כו' וע' רש"י שם והקשו עליו הריטב"א והר"ן דהל"ל ערבה ליתא אלא בכהנים ועוד דמאי פריך האידנא נמי דהאידנא נטילתה בכל אדם וכהנים עתה אינן זריזים יותר מישראל ומה שפירש רש"י ויטלוה שלוחי ב"ד חדא דאין זה דומה למקדש ועוד למ"ד בנטילה היתה בכל אדם אלא שההקפה היתה בכהנים ע"כ פירשו כיון ששלוחי ב"ד כו' היא מזומנ' וא"צ לחזר אחריה ולא חיישינן לדרבה ופריך האידנא נמי דעכשיו ג"כ הוא ע"י שלוחי פרנסי הקהל זכר למקדש:

ג

ס"ג יש מי כו'. כמ"ד בלולב:

ולא נהגו כו'. כמ"ד בערבה ונוטלין גם הלולב אגב שאר ימים שא"א ולצאת כל הדעות:

ד

ס"ד שיעור כו'. דקי"ל כר"ש לגבי ר"נ באיסורי.

מיהו כו'. ע"כ כו'. כמ"ש הוי מתנאה כו' וכ"כ רש"י שם:

ושיעור כו'. כמ"ש צריכה שיעור כו' ולא הקילו אלא בעלין ולאבא שאולמחד קרא יליף ללולב וערבה וז"ש וכל כו':

וי"א כו'. כפי מ"ש חביט כו':

ה

ס"ה אבל אם כו' כפירש רש"י שם משום היכרא וכן משמע בגמרא מדאמרינן מ"ד ה"מ היכא דלא אגבהיה והדר כו':

ו

ס"ו וי"א כו'. דה"ל ר"ח ור"י תרי לגבי חד נגד רב אמי והיינו היכא דאגבהיה והדר אגבהיה דעלה קאי. רא"ש:

ז

ס"ז יש מי כו' ואם כו'. כמ"ש המ"מ בפ"ז דבמין אחר לאו בל תוסיף הוא לרבנן כמ"ש בפ"י דסנהדרין ומ"מ לכתחלה אסור כמ"ש בפ"ג דסוכה ל"ל א' ארבעת מינין כו' ובאותו המין אלא שאינו ראוי להמצוה מותר לכתחלה כמש"ש ל"ו ב' בסיב ועיקרא דדיקלא לר' יהודה אבל באותו מין וראוי אף עובר עליו משום בל תוסיף וכמ"ש בשני תפילין בפ' בתרא דעירובין ובניתנין מתנה אחת שנתנן במתן ארבע בזבחים ובר"ה אלא כל שלנוי בין מינו בין שאינו מינו מותר לכתחלה ולזה הותר רבוי ההדס ואגד הלולב אף במין אחר לרבנן הואיל ואגודת הלולב לרבנן אינו אלא משום ואנוהו ועמ"ש בסוף סי' תרצ"א דדעת הגאונים דמין אחר אף לנוי אסור אלא משום כיון דאגד הוא שלא כדרך גדילתן אין חוששין כיון דבלא"ה אינו אסור אלא לכתחלה כנ"ל. וכ"ד הרשב"א בסי' ע"ה דבמינו עובר משום בל תוסיף וכ"כ הרמב"ם:

ואחר הנענוע כו'. כמ"ש בפ"ג דר"ה דלעבור בזמנו לא בעי כונה כו' וכל שעברה מצותו הוי שלא בזמנו כמ"ש שם בסוגיא:

ואע"פ כו'. כמ"ש בכ"מ שם שהרמב"ם חזר בו וכתב שאין עובר משום בל תוסיף וכ"ד הראב"ד שם בהשגות ע"ש:

וכתב עוד כו'. כמש"ל ואינה ניטלת כו' ופירש רש"י משום היכר:

והמנהג כו' ויותר כו'. כצ"ל:

נ"ל דלאחר כו'. משום היכר כצ"ל:

ח

ס"ח יש מי שאומר שהושענא כו'. ע' סי' כ"א ס"א בהג"ה ושם ס"ב כמ"ש הראב"ד מהא דפי"ז דשבת:

ט

ס"ט יש מי כו'. כמ"ש באתרוג שם מ"ו ב' לכולי יומא אתקצאי:

ונהגו כו'. כמ"ש בעירוב הואיל ואתעביד כו' ואע"פ שעברה מצותה:

יא

ס"יא אם חל כו'. כמש"ל סי' תרנ"ה ע"ש:

מיהו אם כו'. אפי' לא צוה שיקוץ בשבת וכמש"ל סי' רמ"ד ס"ג וס"ד ועמ"ש שם:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.