ביאור הגר"א/אורח חיים/תקלט

ביאור הגר"א ‏ אורח חיים תקלט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ס"א בין כו'. הרמב"ם ורא"ש וכ"מ בירושלמי פ"ב הלכה ג' הדא שיירתא שרי מיזבון מינה כו' ושם אין ידע דלא מזבן והוא פחות כו':

ואפי' אם כו'. גמ' שם וכפי' תוס' שם ד"ה פרקמטיא כו' דלתבוע חוב גרידא א"צ שיהיה דבר האבד כי אינה פרקמטיא וע"ש וע' ס"ב מש"ש:

מיהו כו'. דהרבה פוסקים מתירין כל פרקמטיא בצנעא וראייתם ממ"ש אין לוקחין בתים כו' ודוקא הני משום דאוושא מילתא ואיכא פרהסיא וכמש"ל בסי"ב בהג"ה ועמ"ש בס"ד וכב"י דברויח מרובה יש לסמוך אהנך פוסקים ויוציא לשמחת כו' וע' בס"ד:

ב

ס"ב מי שהלוה כו'. תוס' הנ"ל וכנ"ל וראיה ממ"ש אין כותבין שט"ח במועד כו' ומדקאמר אם אין לו כו' משמע דרישא מיירי אף שלא לצורך המועד אבל הלואה מותר וכ"ש פרעון.

ואצ"ל כו'. עס"ח דאף במקום שאסור בכה"ג מותר:

ג

ס"ג יש מי שאוסר. טור. ולמד מהא דרבינא וז"ש ול"נ כו'. דמשם לא מוכח דשם היתה הפרעון בסחורה וכמ"ש בס"א אבל ב"ח כ' דהטור למד משם דכל מו"מ של סחורה או בתחילה או בסוף אסור ומ"מ צ"ע למה לא הביא עיקר הדין דבסוף אסור כנ"ל ס"א וי"ל דכ"ש הוא וא"צ כיון שמקבל סחורה במועד פשיטא שאסור:

וכן מותר לקבול כו'. ירושלמי וכגי' שהביא במרדכי קיבלין לרשות כו':

ד

ס"ד אם יש כו' אבל כו'. תוס' והרא"מ שם מירושלמי אי ידע דלא מזדבן והיא פוחת מן קרנא מזבן ואי לא לא יזבן והירושלמי כתבה בלשון אחר וע' ריב"ש וב"י:

מ"מ אם כו'. ירושל' שם והביאו הרא"ש ע"ש:

ונ"ל כו'. כמ"ש אין לוקחין בתים כו' או לצורך המוכר שאין לו מה יאכל. וכ' המרדכי ל"ד שאין לו מה יאכל בצמצום אלא אפי' אין לו בריוח מותר מההיא דירושלמי ומדקאמר במתני' אין לו דוקא כה"ג ועסי' תקמ"ה ס"ג וע' מ"א סי' תקמ"ב:

ה

ס"ה אם הוא כו'. ירושלמי שם הדא שיירתא שרי מיזבן מינה במועדא לא הוה ידע דשיירא אזלתא ומוזלא עבידתא והוא הדין למכור:

אפי' שלא כו'. דאל"כ אף בלא שיירתא מותר כמ"ש בס"ט:

ואפי' מעיר כו'. כמש"ל סי' תקל"ה ס"א בהג"ה ואפילו כו':

ותגר כו'. עמ"א:

ו

ס"ו מציאה כו'. ספ"א בגמ' וכמ"ש הרא"ש שם בשם הראב"ד:

ז

ס"ז יש מתירים. דהלואה מותר כנ"ל ואין איסור אלא משום שנקנה לו והוי כפרקמטיא וכיון שאינה נקנה אלא לאחר י"ט מותר כמ"ש מקבלין קבולת במועד לעשות כו':

ויש אוסרין. משום הערמה ועט"ז:

ח

ס"ח א"י כו'. אף דבישראל אסור כנ"ל מותר משום דכמציל כו' כמ"ש בע"א ו' ב' וכתבו תוס' שם ב' א' ד"ה ולפרוע דבזה"ז אפי' בשטר כמציל מידן וכן כאן כמ"ש שם וכותב כו' מפני שהוא כו':

ט

ס"ט מי שצריך כו'. כיון דע"כ קנה לצורך שתייתו הוה כפחית מן קרנא ובירושלמי הדא שיירתא כו' וכפי' הנ"י בשם הרמב"ן ע"ש:

אבל כו'. כמש"ל בס"ד:

ואם הוא כו'. כמ"ש בס"ה:

י

ס"י מוכרי תבלין כו'. כפירש"י שם:

יא

ס"יא ומותר לקנות כו'. דהשתא לעבור על לא תשא דאורייתא מתירין משום שלא יזלזלו וכמ"ש בפ"ב דשבת כ"ש כה"ג:

יב

סי"ב ואבנים כו'. כ"ה גירסת רי"ף ורא"ש וש"פ:

ודוקא כו'. מדפרט הני ואע"ג דפירות כו' אסור בצנעא אלא לצורך המועד התם דאומנתן בכך. מ"מ. ולהכי קאמר מוכר. שם. ועסי' תקל"ג ס"ה כל כו' אומניהן כו' ותוס' ורא"ש וש"פ חולקים וס"ל דבכולם בעינן צורך המועד וכמ"ש בס"ט מי שצריך כו' דוקא בכה"ג וכן הקשה מ"א ע"ש ואין להקל:

יג

ס"יג להלוך כו'. שהוא כעין פרקמטיא וע' נ"י שם וע"ש מ"ש על מ"ש בגמ' שם הוה מסיק זוזי כו' ופי' פלגא באגר כו' ע"ש:

ולאותם כו'. כמ"ש בס"ד ע"ש:

ומותר כו'. כמ"ש מקבלין כו' כנ"ל:

יד

ס"יד הלואה כו'. דכה"ג הוי פרקמטיא לד"ה ועתוס' שם.

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.