ביאור הגר"א/אורח חיים/שנז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png שנז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

א על ד"א. רש"י שם ד"ה דאריך כו' וכ"כ הרא"ש שם וע"ש:

שהיא סמוכה לר"ה. לאפוקי כרמלית כמ"ש למטה:

בימות החמה. גמ' שם תנא בד"א כו':

שאדם. שם:

דאוי. גמ' שם כר"ז ולפי שיטת הטור והרא"ש שפ' כר"ז וכמש"ו:

שתהא חללה. ע' רש"י ד"ה מן הנקב כו':

דכל גומא. פסחים קט א' ב': בין כו':

אלא. מתני' שם:

וכיון כו' יכול כו'. גמ' שם אילימא משום דנפישא כו' ועתוס' שם ד"ה מחזיק כו':

ואם אינה. שם סאה אין כו':

ואם יש כו'. דעוקה הוא שיעור ד"א דתיימי סאתים וכמו בעוקה מותר כ"מ שירצה וכ"ש לפי' הר' יונתן וכן ב' דיוטאות לענין צירוף ואף ע"ג דנפישא מיא מותר כ"מ שם בגמ' אילימא משום דנפישא כו' וערש"י שם:

אפי' הוא. כר"ז דקם בשיטתיה דראב"י וקי"ל כראב"י וכמ"ש תוס' ד"ה ביב והרא"ש שם:

או בימות. שם תנא בד"א וכפירש"י ושם הילכך אפי' וקאי אבימות הגשמים נותנין סאה ול"ד סאה דאין חילוק בין סאה ואפי' בלא עוקה כלל כפשטא דברייתא בד"א: הרא"ש שם:

וה"ה ב'. כפי' הר' יונתן שכ' דלגי' וכן ב' כו' קאי למעלה אצירוף:

ועליהם מעזיבה. כר' זירא כנ"ל:

ב[עריכה]

ס"ב ויש בו כו'. תוס' הנ"ל ד"ה ביב וכנ"ל:

אפי' בימות. דמתני' בימות החמה איירי כנ"ל וכ"ש לפי' תוס' דבד"א קאי אביב:

ובלבד. תוס' הנ"ל דטעמא דביב משום תיימי וכמ"ש בגמרא שם א"ל ר"ז כו' ומתני' ראב"י כו':

אבל אם. תוספות שם:

ולהרמב"ם כו'. ולדידיה ד' על ד' בריבוע ואין הטעם משום לבלוע וצ"ע הא דקי"ל משנת ראב"י קב ונקי ואפי' בברייתא כמ"ש ביבמות ל"ז א' ושם ס' א' פריך גמרא והא דקי"ל משנת כו' ובהא כו' וש"מ וצע"ג:

ג[עריכה]

ס"ג וי"א דאין. שם ל"ש אלא למלאות כו' וע"ש תוס' ד"ה הני ובשבת ק' ב' ד"ה כחו כו':

ודוקא. שם ושם מהא דשבת שם:

אפי' בזה"ז. זהו דלא כתירוץ דר' ברוך בתוס' דשבת ס"ד ב' ד"ה ר' ענני וע"ל סי' שג סי"ח ויש שלימדו כו':

אבל כרמלית. כנ"ל מהא דשבת שם וע' חולין ק"ד ב':

או חצר. עירובין פ"ט א' וע"ש תוס' ד"ה ל"ש וע' תוס' שבת ס"ד ב' ד"ה ר' ענני והקשה ר"י כו':

ועיר המוקפת. ר"ל אע"ג דאמרי' שם ק"א א' ורבנן אר"מ כו' דמ' כיון שלא עירב הוא כרמלית וע' רש"י שם ובפ"א ו' ב' ד"ה ירושלים ל"ד כרמלית אלא דאסור לטלטל כמו בכרמלית וכמ"ש רש"י דהוי כחצר שלא עירבו כו' ועתוס' שם מ"ז ב' ד"ה דכולא ואור"י דבעי נמי כו' אבל בלא הוקף לדירה כיון שהוא ככרמלית כמש"ש ס"ז ב' אין לו אלא ארבע אמות ובר"ה כ"ג ב' כתב תוספות דבור המתחיל לא דלאחר שנפרצו הא קודם לכן כד"א הוא:

ואם הצינור. אפי' לדעת האוסרים להחליף בסימן שמ"ו ס"א ובסימן שנ"ג ס"ג מ"מ כחו בכה"ג לא גזרו:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.