ביאור הגר"א/אורח חיים/רצד
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
ס"א בחונן הדעת. עט"ז וב"ח שהאריכו ליתן טעם על מנהגינו והלבוש נתקשה מאד בזה וכ' לומר ב"פ וחננו ע"ש וכ"ז ליתא וא"צ לכל הדחוקים שנדחקו בזה אלא נראה לי שיסוד מנהגינו הוא ע"פ פלוגתא דר"י ורבנן בברכות ל"ג א' ר"י אמר לפי שהיא חכמה כו' ורבנן אמרי מתוך שהוא חול כו' וסברת פלוגתתם נראה שהוא כמ"ש בירו' פ"ה דברכות וז"ל ר' יודן אומר מטבע ברכות ואח"כ מבדיל ואתיא כרבי דרבי אמר תמיהני היאך בטלו חונן הדעת בשבת אם אין דעה תפלה מנין וכא' אם אין דעה הבדלה מנין א"ר יצחק בר"א מבדיל ואח"כ אומר מטבע ברכ' ר"א בן אנטיגנוס בי ר' ינאי בשם ר"א זאת אומרת שאסור לעשות מלאכה עד שיבדיל ודכוותה אסור לו לאדם לתבוע צרכיו עד שיבדיל וכצ"ל שם ור"ל דלכך צריך לומר תחלה הבדלה קודם ברכה דחול ובהני תנאי תליא פלוגתא הנ"ל דגמ' דילן דר"י ס"ל כר' יודן דתמן אם אין דעה הבדלה כו' וז"ש לפי שהיא חכמה כו' ורבנן ס"ל כר"י ב"א דתמן דס"ל אסור לתבוע צרכיו כו' וז"ש מתוך שהיא חול ר"ל שעל ידה מותרין במלאכה קבעוה כו' ולפ"ז מנהגינו אליבא דכ"ע שאנו אומרים תחילה אתה חונן כו' כסברא ראשונה הנ"ל אם אין דעה כו' ואח"כ הבדלה קודם הבקשה לצאת ג"כ סברא שניה הנ"ל דס"ל אסור לתבוע צרכיו כו':
ואם טעה כו'. שם כ"ו ב' כ"ט א':
ואם טעם. ל"ג א':
ב[עריכה]
ס"ב טעה ולא כו'. שם מפני שיכול כו':
ג[עריכה]
ס"ג ת"ב. כמש"ל סי' רצ"ט ס"ו ועמש"ש:
ד[עריכה]
ס"ד במקום. שם כט ב' בעבודה חוזר לעבודה אלמא מיד כשסיים מקרי חוזר א"כ במקום שאמרו אינו חוזר אפי' בכה"ג:
ה[עריכה]
ס"ה במקום. עמ"א:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |