ביאור הגר"א/אבן העזר/קסח
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) לפיכך כו'. שם פ"א א הרוצה שימכור כו' ושם ב' דתניא מי שמת כו':
(ב) ואפי' אם היה כו'. גמרא שם פ"א ב' הרי שהי' כו' ואע"ג דאמרו שם זו אינה משנה כו' לא אשכחן תנא כו' כיון דתקינו רבנן עכשיו דגביא ממטלטלי וחזרו עכשיו המטלטלין כמו הקרקעות ולא הוי אלא חומרא אחד כר"נ וקי"ל כוותיה וערי"ף רא"ש שם וכ"כ תוס' בב"ב קכ"ו א' בד"ה ואין כו' ובזה"ז כו' ובבכורות נ"ב ח' בד"ה ולא כו' והשתא דתקין כו' ע"ש וכ"פ הר"י מיגש בב"ב שם וע"ל סימן א' ס"ב ומלוה כו' וה"ה כאן ועמש"ש וערמב"ן בב"ב שם שכ' ואי קשיא לן הא דאמרינן בב"ב קע"ה ב' ומי אמר רבה כו' אלמא אי שיעבודא לאו דאורייתא לא גבי ממלוה כ"ש תקנת הגאונים י"ל ה"מ גבי בכור דלא משוינן לי' כמאן דגבה לבא מדר' נתן גובה אף בדרבנן וערשב"ם קכ"ה א' ד"ה לטעמיהו כו' ותוספת שם:
(ג) וי"א כו'. כחכמים ועבה"ג ועברמב"ם בפי' שם ולא כ' הרמב"ם כל הקודם כו' כמ"ש במתני' לפי שאין התפיסה מועלת אלא מחיים כמ"ש רש"י וכמש"ש פ"ד ב' ולא הוצרך זה לבאר ודחוק הוא דלמה השמיטה כיון שכ' במתני' ואינו פשוט כ"כ אבל הוא מפרש דתפיס שלה אינה שלא יוכל להשתמש בהן אלא שתוכל לגבות כתובתה אחר מותו ואפי' תפסה לאחר מיתת אחיו דהו' במקום בעל קאי וכמו שכתב תוספות פרק ד' ב' ד"ה ולר"ע כולי פירוש רבינו תם דקשי' כולי ומתני' דלעיל גבי יבם כו' או שמפר' שתפס' בחיי בעלה כפירש"י והכל לענין גביית כתובה וכבר ביאר זה בפי"ח מה' אישות הלכה י"א שתפיסה מהני לכתובה בחיי בעלה ע"ש
(ד) ואם כ' כו'. שאז הוא כקרקע לכ"ע כמ"ש בב"ב מ"ד ב':
(ה) ומ"מ כ"ז כו'. קאי אמ"ש ילקח בהם קרקע כו' דז"ש ילקח כו' ל"ד שאין נותנין המטלטלין ליד אלא ילקח כו' ועב"י:
(ו) אבל הקרקעות כו'. כמ"ש והוא אוכל פירות גם אין להיבמה עליו כלום אלא מדרגות ב"ח ועבה"ג ס"ק כ':
(ז) הנכסים כו'. הוא מדברי מ"מ הנ"ל כמ"ש במתני' לחכמים קדמה היא ילקח כולי וכתב המ"מ שלא הוצרך הרמב"ם זה לבאר שהכל מודים בה כנ"ל ע"ש:
(ח) אפילו גירש' כו'. גמ' שם פ"א א' שאלתי כו' אם ישראל הוה כו' וערש"י שם מגרשה כו' והק' הרא"ש הא אמרינן במתני' החזיר' ה"ה כו' ואמרי' בגמ' פ"ב ב' החזיר' מאי קמ"ל כו' אימה כתובה מיניה קמ"ל אלמא אפי' החזיר' כחובת' על בעלה הראשון והאיך יכול למכור מה"ט ותי' דמתני' בשמחזירה סתם אבל סומכוס מיירי בשמתנה כו' וכמ"ש בתוספות רפ"ט מי שמת והניח אשתו שומרת יבם אפילו הניח נכסים של מאה מנה אין היורשין יכולין למכור מפני שכל הנכסים אחראין לכתובה כיצד יעשה כונסה ומגרשת ושוברת לו כתובת' אלמ' שצריכה לשבור כתובה הראשונה ובירושלמי שם כיצד הוא עושה כונס ומגר' ומחזיר והיא שוברת לו כתובת' א"ר ייסא לצדדין היא מתנית' או שוברת לו כתובת' ר' זעיר' בשם רב המנונ' כנסה וגירשה והחזירה אם חיד' לה כתובת' על נכסיו ואם לאו כתובתה על נכסי בעלה הראשון ר"י בר בון בשם ר"ח מתני' אמרה כ' כו' ע"ש וז"ש ובלא גירושין כו' כנ"ל לצדדין כו' ואף ר' זעיר' מודה בזה וכ"כ תוס' ד"ה מגרשה כו' וא"ת כו':
(ט) יבמה כו' או שמחלה כו'. מירושלמי הנ"ל או שוברת כו' וכ"ש בשלא היה לה כלל דהא עיכב המכירה מפני שכל נכסיו כו' כנ"ל:
(י) וכשיכניסנה כולי. כן פירש מ"ש ואי ל"ל מראשון כו' כנ"ל סי' קע"ו ס"ד:
(יא) יבמה כולי כ"ז לשון הרמב"ם ומפ' בש"ס ואי ל"ל מראשון כול' ר"ל בשלא כ' לה כולי תקינו כו' שצריך לכתוב לה כתובה אשני ואם היתה כולי ע"כ צ"ל דא"צ לכתוב לה כלל וז"ש אם רצה כולי:
(יב) ודינה בתוספת כו'. כמ"ש בכתובות כ"א א' ל"ש אלא כו':
(יג) אבל כו'. אבל הרמב"ן ורשב"א מפ' ואי צ"ל כו' תקינו כולי אפילו לא כתב לה כתובה ואם היתה כולי ג"כ בשלא כ' לה אבל צריך לכתוב לה שלא תהא כו' וז"ש בהג"ה ודוקא כולי וכן אם כו' ר"ל אפי' לא כ' לה ואמר לא היה כולי כפירש"י ביבמות ל"ט א':
(יד) היו כו'. בעיא שם נ"ג ב' ולא איפשיט' וכ' הרי"ף הלכך ל"ל וכ' הר"ן דוקא בדאיכ' נכסים מראשון כו' דתנאי כתוב' ככתובה:
(טו) מ"מ כולי. שם וכ"כ תוס' ד"ה בת כו' והרא"ש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |